בלי דקה של חסד – הסערה שמצפה לנשיא הנכנס של בית הדין הארצי לעבודה
היום (31.3.2025) מסתיימת כהונתה של נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת ורדה וירט-לבנה. לתפקיד הנשיא צפוי להתמנות סגנה, השופט אילן איטח, אשר עד למינויו הרשמי ישמש כממלא מקום. אם נהוג לדבר על 100 ימי חסד, הרי שבמים הסוערים בהם מיטלטלת החברה הישראלית, ייתכן מאוד שהנשיא הנכנס ימצא עצמו בעין סערה שכמותה לא ידע בית הדין הארצי לעבודה מעולם, כבר ימים בודדים אחרי מינויו.
בעוד ממשלת ישראל מסרבת להתחייב כי תכבד את פסיקת בג"צ בעתירה לביטול פיטורי ראש השב"כ, ההסתדרות הכללית בשיתוף מעסיקים גדולים במשק מבהירים, כי אם ייחצה גם הקו האדום הזה, והממשלה לא תציית לפסיקת בג"צ – שביתה כללית היא אפשרות ממשית.
כך, עשוי למצוא עצמו הנשיא הנכנס, כבר בימיו הראשונים בתפקיד בסיטואציה תקדימית ובלתי נתפסת, שבה ידון בית הדין הארצי לראשונה בעתירה שתגיש המדינה (כלומר, הממשלה) למניעת שביתה, שמטרתה לאלץ את אותה ממשלה לכבד את פסיקת בג"צ. בנסיבות כאלו, יידרש בית הדין הארצי לקבוע כללי משחק משפטיים חדשים, שכן ספק אם ניתן למצוא בדיני השביתה הקיימים מענה לשאלות המורכבות והראשוניות שיעלו בהליך משפטי כזה, שאיש לא דמיין שאי פעם יגיע לפתחו של בית הדין לעבודה.
מעבר לשאלות המשפטיות המורכבות בהן יידרש להכריע, אם חלילה נגיע למצב של אי ציות הממשלה לפסיקת בג"צ, ימצא עצמו בית הדין הארצי לעבודה במרכזה של הסערה החברתית פוליטית שמשסעת את החברה הישראלית: אם ימנע את קיום השביתה הכללית, הוא עלול להיתפס כמי שהתיר לממשלה לחצות את הרוביקון לעבר מיטוט מוחלט של מערכת המשפט ואי ציות לדין; אם יאפשר את קיום השביתה, יהפוך בית הדין הארצי במהירות למטרה מרכזית של הקואליציה ותומכיה, בטענה כי "צופף שורות" עם בג"צ ונתן היתר לשביתה פוליטית שאין לה תקדים.
גם אם בסופו של דבר נימנע מלהתנגש בקרחון של אי ציות הממשלה לדין, צפויה לנשיא הנכנס כהונה עתירת אתגרים, בשורה של היבטים.
המצב הביטחוני המורכב מביא ויביא לפתחם של בתי הדין לעבודה סוגיות רבות הנוגעות לזכויות העובדים והמעסיקים: הגנה על זכויות עובדים ועובדות המשרתים במילואים ועל זכויות בני/בנות זוגם; היקף חופש הביטוי של עובדים, הן במקום העבודה והן מחוץ לו; המשך פיתוח ההלכה בנושא זכויותיהם של עובדים עם מוגבלות, כאשר לצערנו רבים מדי הצטרפו עקב המלחמה לקבוצה זו; מתן הגמישות הנדרשת למעסיקים לנהל את עסקם על מנת להבטיח את הישרדותם בסיטואציה של חוסר ודאות משמעותי.
כמו כן, בעולם שבו ההתפתחויות הטכנולוגיות, ובפרט בתחום ה-AI, עשויות לשנות את שוק העבודה מן היסוד, צפויות לעלות בשנים הקרובות שאלות משפטיות מעניינות וחדשניות: האם ישנן מגבלות על זכותם של המעסיקים להטמיע חידושים טכנולוגיים מרחיקי לכת בעסק, כאשר לאלו צפויות השלכות רבות ושונות על העובדים; היחס בין זכות המעסיקים להכנסת הכלים הטכנולוגיים לניהול העסק לבין זכותם של העובדים לשמירה על פרטיותם; מעמדם של ארגוני העובדים במקומות העבודה בכל הנוגע להכנסת חידושים טכנולוגיים שמשפיעים על העובדים; ועוד.
ומעבר לכל אלו, צריך לזכור: בית הדין הארצי לעבודה פועל בחלל חקיקתי ריק כמעט לחלוטין, כאשר עיקר חקיקת העבודה היא משנות ה-50 של המאה הקודמת, והקשר שלה לעולם העבודה המודרני רופף, אם בכלל קיים. בנסיבות אלו, יידרש בית הדין הארצי, תחת כהונת הנשיא הנכנס, להמשיך לפתח את משפט העבודה באופן שיאפשר למשק הישראלי להתפתח כמשק מודרני, תחרותי, מתקדם ומשגשג.
עו"ד ערן שוהם הוא שותף במשרד עורכי הדין דפנה שמואלביץ ושות', המתמחה בדיני עבודה
