סגור
בקבוקי משקה בדרך למיחזור
בקבוקי משקה בדרך למיחזור (צילום: שרון צור)

בתום שנה להרחבת חוק הפיקדון: צומצם איסוף בקבוקים גדולים

למרות התמריץ להחזרת בקבוקי 1.5 ליטר, שיעור האיסוף ירד אשתקד ב־6% בין היתר בגלל סילוק כלובי המיחזוריות. עם זאת היצרניות עמדו ביעד האיסוף הכללי

יצרניות המשקאות אמנם עמדו ביעד איסוף הבקבוקים שהציב להן המשרד להגנת הסביבה, אך בתום שנה להרחבת חוק הפיקדון האיסוף של בקבוקי משקה גדולים דווקא הצטמצם – כך נמצא בדו"ח של מרכז המידע והמחקר של הכנסת שניתח את מגמות האיסוף ב־2022, השנה הראשונה ליישום הרחבת החוק. לפי הדו"ח, שיעור איסוף הבקבוקים הגדולים אשתקד ירד ל־49%, בהשוואה ל־55% ב־2021 לפני הרחבת הפיקדון – זאת בין היתר בגלל הסילוק החפוז של כלובי המיחזוריות מרחובות הערים. מלבד זאת, ליצרניות המשקה קל יותר לאסוף בקבוקים קטנים כי הן אוספות אותם מהשוק המוסדי בכמויות גדולות בבת אחת. באופן כללי אשתקד נאספו 86 מיליון בקבוקים יותר מאשר ב־2021.
לאיסוף בקבוקים גדולים חשיבות רבה, שכן משקלם כפול מזה של הקטנים, והם תופסים נפח רב יותר במטמנות ובפחים. בסך הכל הם מהווים 78% מהמשקל הכולל של פסולת הבקבוקים בישראל, אף שהקטנים נמכרים בשיעור כפול.
עם זאת היצרניות עמדו ביעדי האיסוף הכוללים שהגדיר המשרד להגנת הסביבה. ב־2022 הן אספו 73% מבקבוקי המשקה שנמכרו, כאשר היעד שהוצב להן עמד על 65%. כמו כן להערכת המשרד שיעור איסוף הבקבוקים על ידי הציבור עלה מעט מ־22% בתקופת המיחזוריות ל־25% אשתקד, כשההחזרה עברה למיכלי משקה ברשתות השיווק. דמי הפיקדון ברובם לא חוזרים לצרכנים, אלא נותרים בקופות המרכולים או אצל היצרנים. על פי הדו"ח, הציבור לא קיבל דמי פיקדון עבור כשני שלישים מהבקבוקים הגדולים שנמכרו. כמו כן בישראל יש 500 מכונות אוטומטיות להחזרת בקבוקים, אף שליישום מיטבי של החוק נדרשות כ־2,500 מכונות, לפי הערכת המשרד להגנת הסביבה. מרבית המכונות מוצבות ביישובים עירוניים מבוססים, בעוד שבאשכול היישובים המוחלשים רק ב־3% מהיישובים ישנן מכונות אוטומטיות, וביישובי החברה הערבית אין כלל מכונות.
מלבד הציבור והשוק המוסדי, יצרניות המשקאות אוספות בקבוקים גם מתחנות מעבר, שבהן ממוינת פסולת הפחים הירוקים, ומאספנים גדולים. במקומות הללו הן עשויות לשלם על הבקבוקים סכום נמוך מדמי הפיקדון, שעומדים על 30 אגורות לבקבוק. לכן ייתכן שהעדיפו להתמקד בשווקים הללו, על פני איסוף מהמרכולים. לפ הדו"ח, דמי הפיקדון ברובם, כשני שלישים מכלל הבקבוקים שנמכרו, לא חזרו לציבור, ונותרו אצל היצרניות.
למרות הנזקים הסביבתיים להם גורמים בקבוקי המשקה – גם כאשר הם ממוחזרים בהליך מזהם, וודאי כשהם עושים את דרכם למטמנות או מתגלגלים לטבע – הדו"ח מצביע על כך שמספר מכלי המשקה שנמכרו בישראל בחמש השנים האחרונות דווקא עלה. בשנת 2018 נמכרו 1,862 מיליון בקבוקים, ובשנת 2022 נמכרו 2,310 מיליון (עלייה של כ־24%). העלייה המשמעותית הייתה במכירת מכלי המשקה הקטנים, בעוד במכירת מכלי המשקה הגדולים חלה ירידה בשנתיים האחרונות.
אלעד עמיחי, סמנכ"ל לשלטון מקומי במשרד להגנת הסביבה: "מטרת החוק היא לנקות את המרחב הציבורי מבקבוקי משקה, והגענו לתוצאה טובה יותר. הניסיון להפריד באופן מלאכותי בין הבקבוקים הגדולים והקטנים הוא לא נכון. אנחנו מסתכלים על השוק בכללותו. בשנת 2022 נמכרו בסך הכל 2.3 מיליארד בקבוקי משקה, והושבו דרך מנגנון הפיקדון 1.7 מיליארד שקל. המשמעות היא שהפיקדון גרם לכך שנאספו 86.5 מיליון יותר בקבוקים מאשר בשנת 2021. היצרנים החליטו להתמקד בבקבוקים הקטנים כי זה יותר נוח להם כרגע, אבל בסביבה יש פחות כ־86 מיליון מכלי משקה. המסקנה שלנו היא שהיצרנים יכולים לעמוד ביעדים, והם יצטרכו גם לאסוף יותר גדולים כדי להגיע ליעד שהוצב להם לשנת 2026 – 77% מהבקבוקים. אנחנו מאמינים שאפשר גם להגיע ליותר מ־77% ובוחנים לשנות את זה".
במשרד להגנת הסביבה ערים לכך שבשטח נערמו תלונות על מרכולים שמסרבים לקבל בקבוקים, בזמן שהמיחזוריות נעלמו בבוקר אחד מהמרחב הציבורי, ואילצו את הציבור לשנות הרגלים בבת אחת. עם זאת עמיחי מדגיש שהתנהלות היצרנים והקמעונאים חיבלה ביישום החוק: "חוק הפיקדון הוא חוק אחריות יצרן. ככל שלא אוספים ויוצרים בקרב הציבור תחושה של שבר, והציבור לא ישתף פעולה, זה מוביל את הציבור להתייאש ולזרוק לפח. זה משרת את היצרנים, שעבורם זול יותר לאסוף מתחנות המעבר ולא מהציבור. היה הכי נכון שהם אלו שיעודדו את הציבור להחזיר מכלי משקה כמו שהם מעודדים אותו לקנות".
מור גלבוע, מנכ"ל עמותת צלול: "חוק הפיקדון הוא אחד החוקים הסביבתיים הכי מוצלחים שיש בישראל. הוא מצמיד ערך כלכלי לפלסטיק ולהוביל לכך שלא יוטמן. אם מסתכלים על המציאות בשטח, בבדיקה שלנו ראינו ירידה של 90% בפסולת הבקבוקים הגדולים בחופי הים. כלומר אנחנו רואים שהבקבוקים האלו מתפנים מהמרחב הציבורי. צריך לייעל את המערך ואת האכיפה. בשנה החולפת היו כ־8,000 תלונות מתועדות של צרכנים על כך שרשתות לא מקבלות בקבוקים, אבל לא שמענו על קנסות. צריך לדרוש מיצרנים וקמעונאים להציב אמצעי איסוף ביחס שמותאם לאוכלוסייה בפריסה ארצית, להעלות את יעדי האיסוף והמחזור כדי לתמרץ את היצרנים ולא לאפשר להם להחשיב את המכלים שנאספו מתחנות המעבר ביעדי האיסוף".