דעה
עצור! "כלכלת בחירות" לפניך
כלכלת בחירות היא כלכלה פופוליסטית, מגזרית, שלא מטפלת בבעיות העומק בכלכלה ובחברה. חמש תובנות על התקופה שבפתח
חודש אוגוסט חלף ואנו נמצאים בפתחה של תקופת החגים. בשנים כתיקונן, המשק מתעורר בתקופה זו "מתרדמת הקיץ" ומורגשת עלייה בפעילות הכלכלית. השנה, שהייתה חריגה בשל המלחמה מול איראן ביוני והמתיחות הביטחונית לאורך הקיץ, מתווספים לתקופה זו גם סממנים של "שנת בחירות". כלומר, גם אם הבחירות הקרובות לא יוקדמו מהמועד המתכונן באוקטובר 2026 והכנסת הנוכחית תסיים את כהונתה במלואה, ברור לכולנו ש"שנת הבחירות" כבר כאן.
ב"שנת בחירות" אנו עדים בדרך כלל ל"כלכלת בחירות" – כלומר, מדיניות כלכלית שנועדה לשפר את מצבה הפוליטי של הממשלה ערב הבחירות במטרה להגדיל את הסיכוי שתיבחר מחדש. "כלכלת הבחירות" באה לרוב על חשבון ניהול אחראי של התקציב לטווח הארוך. בדרך כלל, היא תהיה מלווה במהלכים פופוליסטיים שיאפשרו לבוחרים להרגיש תחושת שיפור ברמת חייהם בטווח הקצר. ישנן לא מעט דוגמאות לכך, למשל, חלוקת מענקים בתקופת הקורונה, הסכמים המייצרים "שקט תעשייתי" מול ועדי עובדים, הקלות רגולטוריות מגזריות, וכמובן – כספים קואליציוניים.
להלן חמש תובנות על שנת "כלכלת הבחירות" הניצבת בפתחנו:
1) למעשה, בלא מעט מובנים, הממשלה הנוכחית קיימה "כלכלת בחירות" לאורך כל דרכה. ראשית, מדובר בממשלה מגזרית, הכוללת בתוכה כוח פוליטי ניכר של מגזרים שונים, שאף השפיע על החלטות תקציביות. בנוסף, הממשלה קיבלה לא מעט החלטות "פופוליסטיות" במקום לטפל בבעיות עומק לטווח הארוך. ראינו זאת, בין היתר, במהלכים שקידם השר ניר ברקת ליצירת "רשימות שחורות" של גופים שהעלו מחירים בזמן המלחמה, במקום לצאת למאבק משמעותי יותר בשורש בעיית יוקר המחיה. כמו כן, ראינו לאורך כל הדרך התנגדות לקיצוץ משמעותי בהוצאות הממשלה, סגירת משרדי ממשלה מיותרים, היעדר התמקדות בצרכי השעה והשקעה בתשתיות לצורכי שיקום. כלומר, הנקודה בה אנו נכנסים ל"כלכלת שנת הבחירות", היא בכל מקרה פופוליסטית ומגזרית, והקצנתה של מגמה זו בשנה הקרובה עשויה להיות בעייתית במיוחד.
2) אישור התקציב יהווה השנה אתגר משמעותי - הציבור העובד כבר החל להרגיש בהכבדות השונות שהוטלו עליו, למרות שנעשו בהיחבא כגון הקפאת מדרגות מס, לקיחת ימי הבראה וכדומה, במקום העלאת מסים ישירה. יחד עם זאת, המשך המלחמה והעמקת "הבור התקציבי" יחייבו מציאת מקורות מימון נוספים, ואף אחד אינו אוהב לקצץ בעת מלחמה. האם יהיה ניתן להעביר שוב תקציב מנופח באמצעות קיצוצים חבויים? כלל לא בטוח.
3) אנו מגיעים ל"שנת הבחירות" כאשר אנו מצויים בקצב אינפלציה הולך וגדל, אם כי עדיין בשליטה, ובסביבת ריבית גבוהה יחסית בהשוואה לשנים האחרונות. הריבית הגבוהה מכבידה בעיקר על המגזר החרדי בשל רגישותו הגבוהה לשינוי מרכיב הפריים במשכנתאות שנטל, ואין זה מפתיע שמועלות כעת הצעות שונות "לסבסד לאחור את העלייה בריבית המשכנתאות". כיוון שאנו מצויים בנקודת זמן שנוטה לפופוליזם, שאף צפוי להקצין, חשוב לוודא ש"כלכלת הבחירות" לא תלווה בהצעות בעלות השלכות שליליות ברמה המאקרו-כלכלית, כמו למשל, הצעות שיחלישו את עצמאותו של בנק ישראל בהחלטותיו לגבי הורדת הריבית.
4) חשוב לזכור שחברות דירוג האשראי הבינלאומיות בוחנות בכל עת את כלכלת ישראל. הן אינן מרוצות מהרס התשתיות הנרחב, מחוסר התוכנית הסדורה לשיקום ולתקומה, המשך המלחמה שמונעת את הפניית המשאבים ותשומת הלב לתהליכי שיקום, ואף לא מבחירת הממשלה להימנע מקיצוצים משמעותיים והפניית תקציבים למקומות מעודדי צמיחה. חברות הדירוג כבר העבירו מסר לפיו הורדת דירוג נוספת שתגיע בהפתעה, אינה בהכרח תרחיש מופרך. יש להניח שהקצנת הפופוליסטיות של מהלכי הממשלה לא תעלם גם מעיניהן של חברות הדירוג.
5) הנקודה האחרונה מתייחסת ל"פיל שבחדר", כלומר, לקיטוב החברתי. בכל אחת ממערכות הבחירות בעבר, נבנו הקמפיינים על העמקת הקיטוב החברתי. עניין זה נמצא כעת בנקודת שיא. לקיטוב החברתי ישנן משמעויות כלכליות לא מועטות ולכן הוא נתפס כגורם שלילי על ידי חברות הדירוג. בהתאם לכך, לבחירה של קמפיינים משסעים, מקטבים ומפלגים גם בבחירות הבאות, צפויות להיות השלכות גם במישור הכלכלי.
לסיכום: שנת הבחירות הקרובה כבר עומדת בפתחנו ואנו עומדים לראות בקרוב הצעות של הממשלה לסבסוד ולחלוקת תווים, תלושים ושטרות "מהשמיים". באקלים הנוכחי, הביטחוני, החברתי והכלכלי – חייבים הפעם להיזהר מהצעות אלה שבעתיים. בנוסף, העברת התקציב תהיה נקודת מבחן לסדרי העדיפויות האמיתיים של הממשלה. ברמת המדינה, נדרש לבצע קיצוצים תקציביים כדי לשמור על יחס החוב-תוצר ולהפנות משאבים לטובת שיקום והתחדשות. לעומת זאת, ברמת הממשלה, יש רצון שהבוחרים יהיו מרוצים והמחיר לכך הוא גבוה מאוד. השנה, יותר מתמיד, יהיה זה אתגר משמעותי במיוחד ליישב בין שני צדדים אלו ולהעביר תקציב ב"שנת הבחירות".
שמואל בן אריה הוא דירקטור וסמנכ"ל השקעות - שוק מקומי, פיוניר ניהול הון
לחברת פיוניר ולכותב, שמואל בן אריה, דירקטור וסמנכ"ל השקעות – שוק מקומי , אין עניין אישי ביחס לאמור בכתבה. האמור אינו מהווה תחליף לניהול ו/או שיווק השקעות אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
