פרשנות
"ברית הנוקמים" שתהפוך את מח"ש לכלי במאבק נגד היועמ"שית
לוין שוקל למנות לממונה על מח"ש את השופט בדימוס משה דרורי, שכבר ביקש לחקור את ראשי מערכת האכיפה במסגרת ועדת הרוגלות. יחד עם יוזם החוק משה סעדה, שמצהיר כי מח"ש החדשה תחקור את גלי בהרב־מיארה, נסללת הדרך להכפפת האכיפה הפלילית לחשבונות פוליטיים. בג"ץ צריך להוציא צו ביניים דחוף שיקפיא את ההליך וימנע קביעת עובדות בשטח
השופט בדימוס משה דרורי, לפי פרסום של אביעד גליקמן ברשת 13, הוא אחד המועמדים המובילים של שר המשפטים יריב לוין לתפקיד הממונה על מחלקה לחקירת שוטרים (מח"ש). חוק מח"ש החדש ייכנס לתוקף ב-2027, אבל מינוי המנהל והממונה, שתי הפונקציות שיעצבו הן את תכלית החוק החדש והן את כוונת מחוקקיו, מיועדים להקדים את כניסת החוק לתוקף. אלא אם בג"ץ יוציא צו ביניים שיקפיא את המינויים האלה.
על כוונת המחוקק, ח"כ משה סעדה, למדנו מריאיונות, כשחגג את החוק החדש: "מח"ש החדשה תחקור את גלי בהרב-מיארה כעבריינית, היא שרדפה את כוח 100, את קובי יעקובי ואבישי מועלם, את זיני וגופמן", אמר לערוץ 14. בעניין זה דרורי מצטרף לסעדה ב"ברית הנוקמים" במערכת המשפט. סעדה ספג ביקורת קשה מבית המשפט המחוזי בירושלים על חלקו בפרשת רונאל פישר; דרורי יצא בביקורת קשה על בג"ץ והיועצת שסיכלו לדבריו את ועדת הרוגלות שעמד בראשה. עוד לפני שהוועדה החלה לפעול אמר על בהרב-מיארה: "היועצת המשפטית לממשלה חושבת שהיא יודעת יותר טוב משר המשפטים, ובכלל - שכל האמת המשפטית נמצאת בכיסה. היא לא ממלאת את תפקידה כ'יועצת' לראש הממשלה, והיא אומרת את דעתה". ואחרי שהתפטר תקף בריאיון לאיגוד הארצי לשוטרים, סוהרים וגמלאים: "במשך שנתיים וחצי, גורמי אכיפת החוק שהם המשטרה, הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה, סיכלו את רצוננו לחקור. הם נתלו במילה בשם 'תיקים תלויים ועומדים'".
כבר אז, בוועדת הרוגלות, תכנן דרורי לחקור את ראשי מערכת אכיפת החוק. כך אמר: "הרי בפעם הבאה שאני אזמין את המפכ"ל, מר אלשיך, שהוא אמר, שלא היו רוגלות מעולם, ואנחנו יודעים שהיו רוגלות, אז לא מרשים לחקור אותו. האם אני יכול להזמין את מר מנדלבליט, הרי הזמנתי את היועצת המשפטית, שזה לא היה בתקופתה, שתעזור לנו, היא לא רוצה להעיד. אז אני אזמין את מר מנדלבליט, היא גם תגיד שאסור לנו לחקור את גורמי אכיפת החוק. אז מה אתה מצפה שנעשה, שנעצום את העיניים ונגיש דוח בעיניים עצומות"?
ועכשיו, כל מסוכלי החקירה האלה ייחשפו לדרורי כממונה על מח"ש – פונקציה שסמכותה, לפי החוק החדש, כוללת הכרעה בשאלות סמכות חקירה בין מח"ש לגורמים אחרים. מבחינת הממשלה נסללת כאן הדרך לשלוח את היועמ"שית לחדר החקירות ולספסל הנאשמים. את סעיף האישום העיקרי כבר ניסח סעדה – תיק 100. את החוקר כבר מסמן לוין – משה דרורי. לכל השלושה חשבון פתוח עם בהרב-מיארה.
חשוב להדגיש: המיקום הנוכחי של מח"ש כגוף פרקליטותי הכפוף ליועצת המשפטית לממשלה יצר לא מעט בעיות בגלל הסינרגיה הבעייתית בין פרקליטים לשוטרים שמשתפים פעולה בחקירות ומכסים זה על זה. גם סיפור הרוגלות הוא עדיין פצע פתוח כאשר הפגיעה הדרמטית בפרטיות אזרחי ישראל לא נפתרה. במיוחד אחרי דו"ח מררי שדיבר על ארבעה מקרים ונסתר בדוח מבקר המדינה שהצביע על אלפי מקרים.
ועדיין, למרות התקלות האלה חשוב שלא לשבור את היררכיית האכיפה הפלילית בראשות גורם מקצועי ניטרלי כמו היועץ המשפטי לממשלה. בוודאי שלא להמירו במודל שנשלט בידי הפוליטיקאים. אין פותרים צרה אחת, בצרה גדולה שבעתיים.
בג"ץ הניח את התשתית לסכנה הזו כשאישר לשר המשפטים למנות חוקר מיוחד מטעמו בפרשת הפצ"רית. לוין נבלם כשניסה למנות לתפקיד את השופטים בדימוס אשר קולה ויוסף בן חמו. עכשיו, בחסות חוק מח"ש החדש, הוא מקבל הזדמנות נוספת למנות את החוקר המיוחל מטעמו כדי לקעקע את מערך האכיפה במתכונתו הנוכחית.
