פרשנות
כך הופכת מח"ש לנבוט הגדול של השלטון
חוק מח"ש הופך את גוף הפיקוח על המשטרה למשטרה הפרטית של השלטון, כלי שירתיע חוקרים, פרקליטים ועיתונאים, יסמן את מי מותר לחקור ומי חסין מחקירה, וישלים יחד עם החוק להחלשת היועמ"שית את הכפפת מערכת אכיפת החוק לדרג הפוליטי
חוק מח״ש החדש הוא הנבוט הגדול של השלטון, שיונף מעכשיו מעל ראשיהם של חוקרים, פרקליטים, עיתונאים, מפגינים וכל מי שמבקר את השלטון. את הנבוט הזה בנה איש מח״ש לשעבר משה סעדה, שיצא שקרן וחבול בפסק הדין של נשיא המחוזי בירושלים משה סובל בפרשת רונאל פישר. פסק דין שהוא כתב אישום נגד מח"ש וסעדה, ש"חתם על הסכם עד מדינה הכולל הצהרות הסותרות עובדות ומסמכים אחרים".
סעדה נטל על עצמו להחריב את המערכת ולבנות מחדש את זרוע החקירה הזו. הנקמה שלו היא הדלק המניע, ואת הנקמה הזו הוא מעמיד גם לשירותם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל אנשי כוח 100, שאת עלבונם הוא מבקש לתבוע תרתי משמע. לתבוע ולהעמיד לדין את היועצת המשפטית גלי בהרב־מיארה. ״היא שרדפה אחרי כוח 100 תיחקר כעבריינית״, הבטיח סעדה במסע בערוצי התעמולה השלטונית, 14 ו־i24 לאחר שהחוק עבר.
אין לממשלת ההפיכה המשטרית חלום רטוב יותר מלראות את בהרב־מיארה על ספסל הנאשמים תחת סעיפי ענישה חמורים במיוחד. חוק מח״ש הוא הכלי האולטימטיבי שאמור להגשים לה את החלום הזה. וסעדה מבטיח לנקום על עלבונם והפללתם של חביבי השר איתמר בן גביר, קובי יעקובי ואבישי מועלם, והוא מתווה את הדרך לעתיד. כל מי שיעז לחקור שחיתות שלטונית – מח״ש יסגור אתו חשבון.
נכון, החוק נחקק בתחולה נדחית, שתיכנס לתוקף לאחר הבחירות. אבל, אם לא יוצא צו ביניים בימים הקרובים יתמנו שתי הפונקציות החשובות של מח״ש העתידית – המנהל והממונה. אחרי שהם יתמנו, ברוח מינויים של ראש השב״כ, מבקר המדינה ושאר המודלים של הנאמנות האישית לנתניהו - כבר לא יהיה ספק: מי שיעז לחקור את השלטון דמו בראשו. ההרתעה מולו מוקמת כבר היום.
גם התקשורת החופשית בסכנה
גם עיתונאים יוכנסו לשטח האש הזה. מח״ש תיכנס לעסקי ההדלפות והשחיתות השלטונית, וכמובן לכל חקירות הבכירים והמקורבים. גם עיתונאים יוזמנו לחקירות האלה. עיתונאים הם לא רק מפרסמי ההדלפה, חושפי השחיתות, אלא גם "ספקי" מודיעין שפרסומיהם מפרנסים ומתניעים חקירות. וכשירצו לחקור את החוקרים יגיעו גם אליהם. חקירת עיתונאי במשטרה או במח"ש מחייבת אישור של היועץ המשפטי לממשלה. קל לדמיין את היד הקלה על האישורים האלה כשהיועץ כבר לא תהיה גלי בהרב־מיארה. מבחינה זו חוק מח"ש וחוק חיסול היועץ המשפטי משלימים זה את זה. כוחו של האחד עולה, כוחו של השני נחלש.
הכפיפות של מח"ש לפרקליטות וליועצת לא היתה נקיה מתקלות. סעדה מספר שבא לדווח לפרקליט המדינה שי ניצן על חשד לעבירות מין של בכיר במשטרה וראה את הבכיר הזה מתלוצץ ומעביר זמן איכות בחדרו של הפרקליט. הכפיפות הזו היא פועל יוצא של הרעיון שמרכז את הפעלת הכוח השלטוני־אכיפתי־חקירתי בידיה של דמות אחת – היועץ המשפטי לממשלה. חריגה מסוכנת מהמתווה הזה היתה כשבג"ץ אישר לשר המשפטים יריב לוין למנות חוקר מיוחד מטעמו בפרשת הפצ"רית. מנהל מח"ש החדש הופך בחוק החדש לאותו חוקר מיוחד, שמופעל בידי לוין והשלטון. ולכן הסכנה כפולה – לא רק לעצמאות קבלת ההחלטות המקצועית, אלא גם להפעלה סלקטיבית של חוקרי מח"ש בידי השלטון שיכתיב תעדופי חקירות, שיעודד הגשת תלונות נגד חוקרי שרים וראש ממשלה, והכי גרוע – יסמן למח"ש את שטחי הציד ואת הטריטוריות האסורות לציד.
חקירת עיתונאי במשטרה או במח"ש מחייבת אישור של היועמ"ש. קל לדמיין את היד הקלה על האישורים האלה כשהיועץ כבר לא תהיה בהרב־מיארה
קציני וחוקרי משטרה ייהנו מתמריצים להפעיל חקירות נגד מתנגדי השלטון שאז יהיו פטורים מאימת מח"ש. חוק מח"ש הוא פוליטיזציה מסוכנת שתיכנס לחקירות הרגישות ביותר לדמוקרטיה – טוהר מידות, אלימות בשטחים ובמיוחד ענייני הבחירות שבפתח. גם ללא החוק בתוקף, די בזהות המנהל והממונה כדי לשרטט את מפת ההרתעה והאיומים שיצננו כבר היום את המוטיבציה לחקור, או שיבעירו אותה בהתאם לרוח המפקד.
מח"ש נוטל מהיועצת המשפטית לממשלה את הבלעדיות והסופיות בהחלטה לחקור ולהעמיד לדין. השאלה הנצחית "מי ישמור על השומרים" מוטחת כסוג של טרוניה כלפי מערכת המשפט כתחנה הסופית. בממשלה זו היועצת המשפטית ובמדינה זה בית המשפט העליון. חוק מח"ש מעמיד גוף פיקוח מעל היועץ המשפטי, אלא שגוף כזה שנשלט בידי הפוליטיקאים, מעמיד את הממשלה מעל החוק. הוא יגביר את שחיתות השוטרים, שיבינו היכן מרוחה החמאה ויסתערו על יעדים בהתאם לגיבוי או הסיכון הפוליטיים שנשקפים מהם. חוק מח"ש, כמו חוק חיסול היועץ המשפטי, נגזר מסנטימנט מוצדק בחלקו של כוח יתר שצבור בידי גורם אחד. אבל הפתרון, באמצעות העברת כוחות אלה לגופים פוליטיים הוא גרוע הרבה יותר מעצם מהבעיה.
כאשר סעדה דיבר לפני העברת החוק על ליל השימורים שצפוי בהצבעה ארוכה עמוסת הסתייגויות, אמר: "אנחנו לא נישן לילה אחד. גלי ואיסמן (פרקליט המדינה – מ"ג) לא יישנו לילות הרבה". איום מאפיוזי נחות ושפל יותר, שמתאים בהחלט לרוח החוק החדש ובעיקר לכוונת המחוקק סעדה – חוק מח"ש, ביחד עם חוק חיסול היועץ המשפטי לממשלה, נועד לחסל את עצמאות מערכת אכיפת החוק במדינת ישראל ולהשליט את הממשלה כמקור בלעדי של אכיפת החוק ופרשנותו.
