חרם החרדים על הצבעות בכנסת: הקואליציה הסירה הצעות חוק מסדר היום
הקואליציה הסירה היום מסדר היום הצעת חוק להעברת 20 מיליון שקל למועצה האזורית שדות נגב, וכן הצעת חוק להקלת הקריטריונים לעבירת הסתה לטרור. ועדת הכספים אף נאלצה להפסיק דיון אתמול בשל היעדר רוב. לכנסת נותרו 3.5–4.5 שבועות של דיונים בלבד
חרם ההצבעות במליאה ובוועדות בעד עמדות הממשלה והקואליציה, שעליו הכריזו במפלגות החרדיות, גרם לביטול דיונים בוועדות ולהסרתן היום של הצעות חוק מעל סדר יומה של מליאת הכנסת. הקואליציה הסירה היום במליאה שורה של הצעות חוק שנועדו להצבעה, ובהן: הצעת חוק שהגיש ח"כ ששון גואטה (ליכוד) להעברת 20 מיליון שקל למועצה האזורית שדות נגב בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, שנועדה להגיע להצבעה בקריאה השנייה והשלישית.
הקואליציה הסירה מעל סדר היום גם הצעת חוק פרטית של הח"כים אליהו רביבו (ליכוד), יצחק קרויזר ולימור סון הר-מלך (עוצמה יהודית). מדובר בהצעת חוק שמקלה את הקריטריונים לקביעת עבירת הסתה לביצוע מעשה טרור באמצעות הבעת דברי שבח ואהדה למעשה טרור.
אתמול (יום שלישי) ננעלה ישיבתה של ועדת הכספים, שנועדה לאשר שורה של העברות תקציביות למשרדי הממשלה, זמן קצר לאחר שהחלה. הסיבה: היעדר רוב לנוכח התנגדות החרדים. כעת המליאה דנה בהחלטתה של ועדת הכנסת שלא להסיר את החסינות של ח"כ טלי גוטליב (ליכוד) לצורך הגשת כתב אישום, לאחר שחשפה את שמו של בעלה של פרופ' שקמה ברסלר, העובד בשב"כ. בהצבעה צפוי רוב בעד אי-הסרת החסינות.
בש"ס וביהדות התורה זועמים בשנה האחרונה על רה"מ בנימין נתניהו בגלל אי-חקיקתו של "חוק ההשתמטות", ודורשים להקדים את הבחירות. כדי לרכך את התנגדות החרדים ולסנדל אותם אליו, הסכים נתניהו לקדם שורה של חוקים דתיים בטרם התפזרות, ובהם חוק ההשתמטות, שלאחרונה הגיע למסקנה שלא ניתן לקדמו בכנסת, חוק המעונות – שיחזיר את סבסוד המעונות למשפחות שבהן יש רק מפרנס/ת אחד – וחוק יסוד לימוד התורה, שיכיר בלימוד התורה כערך עליון, וכן חוק שיבטל את רפורמת הכשרות שהנהיג השר מתן כהנא בתקופת ממשלת בנט-לפיד.
באגודת ישראל ובדגל התורה דורשים לחוקק את "חוק המעונות", המיועד להצבעה בקריאה ראשונה, אבל רה"מ בנימין נתניהו מסרב לכך בשלב זה. בקואליציה טוענים להיעדר רוב.
יו"ר ש"ס אריה דרעי מנסה לקדם את פיצולו של "חוק ההשתמטות", ולחוקק במהירות פרק המקפיא בהוראת שעה, למשך שנה, את מעצר החרדים בגין השתמטותם מצה"ל. זאת בעקבות לחץ בחברה החרדית בשל המעצרים של המשתמטים.
באשר לחוק יסוד לימוד התורה – בקואליציה טוענים להיעדר רוב בשל התנגדותם של ח"כים מהליכוד כמו דן אילוז, שרן השכל ויולי אדלשטיין, וכן משה סולומון ושר הקליטה אופיר סופר (הציונות הדתית). כדי לרכך את ההתנגדות בקואליציה, הציעו החרדים לכתוב בנוסח החוק שלימוד התורה יוכר כ"תרומה משמעותית", אבל גם לכך אין לפי שעה רוב.
בינתיים, הוועדה למיזמים ציבוריים תמשיך מחר (חמישי) לדון בהצעת החוק לביטול הרפורמה בכשרות. ועדת התקשורת תמשיך מחר וביום ראשון בחקיקת "חוק השידורים" של שלמה קרעי, וועדת החוקה תמשיך ביום ראשון בהכנתה להצבעה בקריאה השנייה והשלישית של הצעת החוק לפיצול משרת היועצת המשפטית לממשלה.
כך או כך, בצד המריבות בקואליציה מחד, והמשך החקיקה השנויה במחלוקת מאידך – הדיונים על פיזור הכנסת נדחו. ככל שהכנסת לא מקדמת את פיזורה, כך הפיזור עצמו נדחה, וכתוצאה מכך הקואליציה יכולה להמשיך ולקדם את החוקים שבהם היא מעוניינת לפני הפיזור, וגם מועד הקדמת הבחירות מתקצר.
לצורך פיזור מוקדם של הכנסת נדרשים 90–100 ימים ממועד הפיזור. כך, בשל קוצר הזמן, הבחירות כבר לא יוקדמו ל-1 או ל-15 בספטמבר, כפי שדרשו החרדים. יו"ר ש"ס אריה דרעי העריך שהבחירות יתקיימו בסופו של דבר ב-13 או ב-20 באוקטובר 2026. בליכוד מבקשים שהבחירות יתקיימו ב-20 באוקטובר. נכון לעכשיו, הבחירות מיועדות להתקיים ב-27 באוקטובר. כתוצאה מכך הכנסת תתפזר ב-19 ביולי. ככל שהבחירות יוקדמו ל-20 באוקטובר, אזי כבר ב-9 ביולי לכל היותר הכנסת תתפזר. השורה התחתונה היא שנותרו לכנסת 3.5–4.5 שבועות של דיונים.
