החרדים יתמכו בחוק לפיצול תפקיד היועמ"שית, ובתמורה יוגדלו סמכויות בתי הדין הרבניים
הצעת החוק לפיצול תפקיד היועמ"שית לשלושה תפקידים תועלה בכנסת ביום רביעי. בתי הדין הרבניים יוכלו לדון במזונות ילדים. נשיא ביהמ"ש העליון לשעבר אשר גרוניס סיים תפקידו כיו"ר הוועדה שבסמכותה לדון בהדחת היועמ"שית. בתוך כך, מסתמן "דיל" נוסף, בין שר התקשורת שלמה קרעי לחרדים, במסגרתו הם יתמכו בקריאה הראשונה ב"חוק השידורים", בתמורה לחקיקת חוק הבוררות שיאפשר בחירה בבוררות לפי דין תורה
הקואליציה והמפלגות החרדיות יהדות התורה וש"ס הגיעו ל"דיל" לפיו הח"כים החרדים יתמכו ביום רביעי הקרוב (מחרתיים) בקריאה הטרומית בהצעת החוק לפיצול משרת היועצת המשפטית לממשלה, בתמורה לפיצולו הלילה של החוק המחזיר לבתי הדין הרבניים את הסמכות לדון במזונות ילדים. האבסורד בדיל הזה הוא שהחרדים תומכים בשני החוקים. הצגת הדברים כדיל היא תירוץ לכך שהמפלגות החרדיות שוברות את חרם ההצבעות שהוכרז בשל העיכוב בהעברת חוק ההשתמטות.
בעקבות פסיקת בג"ץ שמנעה את הדחתה של היועמ"שית גלי בהרב־מיארה, בליכוד מבקשים לחוקק חוק שירוקן אותה מסמכויותיה ויחול מיידית.
בליכוד ובקואליציה פועלים כדי לקדם במהירות את החוק שהגיש ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) לפיצול משרת היועצת המשפטית לממשלה לשלושה תפקידים שונים: היועצת המשפטית, התובע הכללי, ומייצג המדינה בערכאות.
רוטמן ביקש להעלות את הצעת החוק להצבעה בקריאה טרומית עם פתיחת כנס החורף בשבוע שעבר אבל נמנע מלעשות כן, בהיעדר רוב, לנוכח חרם ההצבעות של יהדות התורה וש"ס.
גרוניס סיים את תפקידו, והוועדה מושבתת
באמצעות חקיקת החוק לפיצול תפקיד היועמ"שית מקווים בקואליציה להותיר את גלי בהרב־מיארה עם סמכויות של היועצת המשפטית לממשלה בלבד. עם זאת, כבר היום רוב השרים מתעלמים ממנה ומחוות הדעת שהיא והמשנים לה מגבשים ופועלים בניגוד אליהן. לא מן הנמנע שבג"ץ יפסול את החוק אם יעבור, או שידחה את יישומו. זאת, בנימוקים של חקיקה פרסונלית שנועדה לפגוע בבהרב־מיארה וכן בשל העובדה שהחוק מתייחס לבהרב־מיארה ולא ליועמ"שים שיבואו אחריה.
בינתיים, יו"ר הוועדה להדחתה של היועמ"שית, נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס, סיים את כהונתו כיו"ר הוועדה. גרוניס כיהן כיו"ר הוועדה עת הוקמה ואישרה בתחילת 2022 את מינויה של בהרב־מיארה לתפקיד היועמ"שית.
לצורך מינוי יו"ר חדש לוועדה נדרשת הסכמה של נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית ושל שר המשפטים יריב לוין. שר המשפטים מתעלם מעמית כנשיא בית המשפט העליון, כך שלא נראה שהשניים יסכימו על מינוי יו"ר.
כמו כן, שניים מחברי הוועדה סיימו בתחילת החודש את כהונתם: פרופ' רון שפירא נציג האקדמיה, ועו"ד תמי אולמן נציגת לשכת עורכי הדין. הקואליציה גם לא מינתה נציג מטעם הכנסת לחברות בוועדה. בנוסף, לוין לא מצא שר משפטים לשעבר שיסכים לתמוך בהדחתה של בהרב־מיארה, שאינו מכהן כיום בממשלה או בכנסת.
מאחר שבג"ץ קבע כי לצורך הדחתה של בהרב־מיארה יש לכנס את הוועדה ולדון בהחלטת הממשלה להדיחה הרי שהמהלך לא יוכל להתקדם במסלול הזה. ייתכן שזו אחת הסיבות לכך שהקואליציה מבקשת להאיץ החקיקה לפיצול משרת היועמ"שית.
יצויין כי כהונתו של גרוניס כיו"ר הועדה לבדיקת מינויים עדיין נמשכת. אבל ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה בשבוע שעבר את תמיכתה בהצעת חוק לביטול הוועדה (הצעה שהוגשה על ידי ח"כ אושר שקלים מהליכוד). הצעת החוק הזו לא הועלתה להצבעה בקריאה הטרומית בשל "חרם ההצבעות" שעליו הכריזו יהדות התורה וש"ס במחאה על אי־קידומו של חוק ההשתמטות.
בתי הדין הרבניים יקבלו יותר סמכויות
באמצע פברואר קבע בג"ץ שבתי הדין הרבניים רשאים לדון רק בהחזר הוצאות ילדים בפועל או הוצאות שידועות בזמן הקרוב, ואינם יכולים לדון במזונות ילדים בכלל. במרץ אישרה הכנסת במהירות הבזק הצעת חוק עוקפת בג"ץ להחזרת הסמכות לבתי הדין הרבניים. אלא שבמהלך הכנת הצעת החוק הגיעו יוזמיו למסקנה שהסיכויים שלא ייפסל בבג"ץ גדולים בהרבה אם יועבר כהוראת שעה (חוק זמני). הכנסת תתבקש לפצל היום את הצעת החוק להוראת שעה ולחוק קבוע כאשר ברור שלאיש אין כוונה להעביר את החוק הקבוע בכנסת הנוכחית.
החוק להקפאת משפטו נתניהו יועלה בשבוע הבא
יו"ר ועדת השרים לחקיקה השר יריב לוין דחה לשבוע הבא את ההכרעה על הצעת החוק להקפאת משפטו של נתניהו. זאת, בעקבות דבריו של מזכיר הממשלה יוסי פוקס שאמר כי נתניהו מתנגד לכך שהחוק יחול עליו.לפי הצעת החוק של ח"כ לימור סון הרמלך (עוצמה יהודית), "ועדת הכנסת בהודעה מנומקת לבית המשפט תהיה רשאית לעכב הליכי המשפט של כנגד ראש הממשלה או אחד משרי הממשלה אם ראתה צורך בכך".
היועמ"שית מתנגדת להצעת החוק. בחוות דעת שכתבו המשנים ליועצת, אביטל סומפולינסקי ושרון אפק, נכתב כי מדובר בהצעה לא חוקתית. "הצעת החוק מאפשרת דריסת רגל של שיקולים פוליטיים בהליך הפלילי.היא מצטרפת לשורה של הצעות חוק מהעת האחרונה שמבקשות לפגוע בעצמאות מערכת אכיפת החוק, ונראה שמטרתה למלט את ראש הממשלה מאימת הדין. היא פוגעת ביסודות המשטר הדמוקרטי, אינה חוקתית ואין לקדמה", נכתב.
ההערכה היא שבשבוע הבא תאושר הצעת החוק בועדת השרים לחקיקה ובקריאה הטרומית.
חוק השידורים תמורת חוק הבוררות
בתוך כך, מסתמן "דיל" נוסף, הפעם בין שר התקשורת שלמה קרעי לחרדים, במסגרתו החרדים יתמכו בשבוע הבא בקריאה הראשונה ב"חוק השידורים", בתמורה לחקיקת חוק הבוררות שיאפשר לצדדים בדין בחירה בבוררות לפי דין תורה. בכנסת טוענים כי במסגרת הדיל צפוי קרעי להעניק הקלות לחרדים בהילולת ל"ג בעומר במירון שעליה הוא מופקד. יוצא איפוא שהקואליציה בעצם נדרשת בכל הצבעה על חוק שחשוב לה "לקנות" את החרדים בתמיכה בחוק חרדי שחשוב לחרדים.
