פרשנות
סוף הסיוע האמריקאי הוא קטסטרופה? ממש לא בטוח. אבל נוצר פער בתקציב
במשרד האוצר יש מי שמברכים על המהלך לביטול הסיוע הביטחוני בסך של כמעט 4 מיליארד דולר בשנה, ואומרים ש"רכשו דברים כי היה אפשר, ולא כי היה צריך"; בכיר לשעבר במשרד אמר כי "זה הדבר הכי טוב שקרה לנו", מאחר שישראל היתה כבולה לרכש האמריקאי ועתה תהיה עצמאית יותר; עתה נותר לראות איך תדרוש מערכת הביטחון לפצות על כך
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע היום (ג') כי הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל, כ-4 מיליארד דולר בשנה, ייפסק בעוד פחות מחודשיים - בסוף 2026. בריאיון לרשת פוקס ניוז אמר טראמפ כי ההסכמה על כך עם ראש הממשלה בנימין נתניהו הושגה לפני כמה חודשים, וכי נתניהו הוא שיזם אותה. "הם לא צריכים את זה", אמר, והוסיף כי ארה"ב תעזור לישראל אם תזדקק לכך.
העיתוי אינו מקרי. ההודעה נמסרה בבוקר יום הבחירות לאמצע הקדנציה בארה"ב, על רקע שחיקה חדה בתמיכה בסיוע לישראל בשתי המפלגות. ביולי הצביעו 104 חברי בית הנבחרים בעד ביטול מיידי של 3.3 מיליארד דולר מהסיוע. ההצעה נפלה, אבל לפני כשנתיים תמכו בהצעה דומה רק 37 דמוקרטים. החשש ברור: אם טראמפ ינחל תבוסה בבחירות, והדמוקרטים - לרבות הפלג האנטי ישראלי - יזכו ברוב גם בבית הנבחרים וגם בסנאט, ייתכן כי החיתוך יהיה חד-צדדי. לכן אין ספק שעדיף לעשות זאת בהסכמה.
פער של שנתיים
ההודעה הפתיעה חלק מהגורמים במשרד האוצר. מזכר ההבנות הנוכחי, שנחתם ב-2016, מבטיח לישראל 38 מיליארד דולר על פני עשור, כ-3.8 מיליארד דולר בשנה: 3.3 מיליארד למימון רכש צבאי ועוד חצי מיליארד להגנה מפני טילים. תוקפו אמור לפוג רק ב-2028. טראמפ לא פירט לאיזה כסף כוונתו, ולא ברור אם מדובר בהקדמת סיום המזכר או בהודעה על אי-חידושו.
עד לאחרונה דיבר נתניהו על הפחתה הדרגתית. בינואר אמר לאקונומיסט כי היעד הוא אפס סיוע בתוך עשור. ב-23 באוקטובר, ארבעה ימים לפני הבחירות לכנסת, הטון כבר היה אחר. בריאיון לתוכנית הכלכלית של ערוץ 10 אמר נתניהו כי מי שמצפה שישראל תמשיך לקבל עשרות מיליארדי דולרים לתקציב הביטחון צריך "להתארגן ולהתרגל: זה לא יהיה", משום שאמריקה השתנתה. כלומר, כבר לפני 10 ימים, נתניהו זרק את הפצצה.
באוצר, לפחות בחלקים ממנו, לא רואים בכך אסון. "שמעתי היטב את דברי ראש הממשלה. מה שאמר על הסיוע משקף מציאות, גם אם לא רוצים להכיר בה", אמר אז בכיר באוצר שהדגיש כי ההפסקה הצפויה איננה קשורה לזהות או שיוך פוליטי של ראש הממשלה המכהן אלא במציאות החדשה בארה"ב.
לדבריו, הפסקת הסיוע היא "דבר מצוין", משום שהוא השפיע לרעה במשך שנים על שיקולי הרכש של צה"ל. "רכשו דברים כי היה אפשר ולא כי היה צריך. למען צה"ל ומדינת ישראל חשוב ששיקולי הרכש העתידיים יהיו "נכונים" - הסביר לכלכליסט. ובאשר לעלות אמר כי "מבחינה כלכלית אנחנו יכולים לעמוד בזה". הוא גם הציע "לא להקשיב ליללות מערכת הביטחון שנבנתה שנים מכסף אמריקאי חופשי".
בכיר לשעבר באוצר הגיע לאותה מסקנה. לדבריו, "זה הדבר הכי טוב שקרה לנו". וכשנשאל מה הרווח של ישראל, תשובתו היתה ברורה: "עצמאות. זו הייתה ממש אבן ריחיים כל השנים. אתה יודע כמה דברים אנחנו מחויבים לקנות מהם בגלל הסיוע הזה?". ובחצי חיוך הוסיף כי "הכי חשוב, זה מקצץ בחצי את משלחת משרד הביטחון לניו יורק" - עקיצה על טענת הבזבוזים ארוכת השנים של פקידי האוצר על אנשי מערכת הביטחון.
בכיר נוסף באוצר טוען כי "הפסקת הסיוע בתום ההסכם הזה היא יותר מכל שאלה ערכית של עצמאות. היה סביר להמשיך לעוד הסכם, וגם סביר לסיים. העובדה שיש הודעה בהפתעה, שלכאורה משפיעה כבר על השנה הבאה, מטרידה. הרבה יותר קשה להיערך בטווח קצר".
החשבון עובר לירושלים
הכסף האמריקאי לא היה כאמור מתנה חופשית. המזכר מחייב להוציא כמעט את כל הסיוע על נשק מתוצרת אמריקאית, ומבטל בהדרגה את האפשרות להמיר חלק ממנו לשקלים ולרכוש בתעשייה המקומית. במילים אחרות, הסיוע קבע לא רק כמה צה"ל קונה, אלא גם מה ואיפה.
יתרה מזו, ה-4 מיליארד דולר בשנה הם רק החלק הקבוע בסיוע, וכפי שטראמפ בעצמו הבהיר, ארה"ב מוכנה וערוכה לסייע לבעלת הברית החזקה במזרח התיכון מתי שהיא תהיה זקוקה. ולראיה: לפי פרויקט עלויות המלחמה של מכון ווטסון באוניברסיטת בראון, ארה"ב העניקה לישראל סיוע צבאי של לפחות 21.7 מיליארד דולר בין אוקטובר 2023 לספטמבר 2025, כולל הסיוע השוטף והחבילות המיוחדות שאישרו ממשלות ביידן וטראמפ בזמן המלחמה. על כך נוספת המלחמה האמריקאית באיראן, האויב מספר אחת של ישראל, תחת טראמפ: לפי הערכת הפנטגון מסוף אוקטובר, היא עלתה למשלם המסים האמריקאי יותר מ-47 מיליארד דולר. בתוך שלוש שנים מדובר בעשרות מיליארדי דולרים, הרבה מעבר לשורת הסיוע הקבועה.
כאשר מסתכלים בראייה מאקרו-כלכלית, הטענה לפיה כלכלת ישראל יודעת לספוג את זה היא הגיונית. כ-3.8 מיליארד דולר בשנה הם פחות מאחוז מהתוצר הישראלי ולכן הסכום ניתן לספיגה - כל עוד צה"ל מתייעל. הבעיה היא העיתוי. אם ההפסקה תיכנס לתוקף כבר ב-2027, הפער ינחת על תקציב שטרם אושר, של ממשלה שטרם הורכבה, אחרי שלוש שנים של הוצאות מלחמה. מה שברור הוא שישראל תמשיך לקנות מטוסים ותחמושת בארה"ב, כדי גם ליהנות מעליונות טכנולוגית, אבל החל מהשנה הבאה היא תעשה זאת מכיסה. השאלה היא אם המשמעת שהבכירים באוצר מדברים עליה תגיע יחד עם החשבון, או שמערכת הביטחון תדרוש לכסות על החור מתקציב המדינה, לרבות תקציבי הבריאות, החינוך והתשתיות - כמו שהיא יודעת לעשות.
