ללא חזית אחידה: האוצר דחה את הצעות הפשרה של בנק ישראל ברפורמת הבנקים הקטנים
המחלוקת המרכזית מתמקדת בהצעת בנק ישראל להגביל את הזמן שבו חברות אחזקה פיננסיות (כמו חברות הביטוח) יוכלו להחזיק בשליטה בבנקים הקטנים שיקומו. בנוסף, האוצר דחה הצעה להתנות את מתן היתרי השליטה בבנקים הקטנים בקידום חקיקה שתסדיר את הפיקוח על חברות האחזקה עצמן. באוצר רואים בהצעת בנק ישראל עיקור מתוכן של הרפורמה
משרד האוצר מתנגד להצעות הפשרה של בנק ישראל ביחס לשליטת גופים מוסדיים בבנקים קטנים, כחלק מרפורמת הבנקים הקטנים. דיון בין הצדדים השבוע הסתיים במתיחות גבוהה, וללא הסכמות. המשמעות היא שהחזית האחידה שהציגו עד כה שני אדריכלי הרפורמה: אגף התקציבים באוצר והפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, לראשונה מתפוררת.
מחר יתקיים אחד הדיונים האחרונים ברפורמה בוועדה למיזמים ציבוריים בראשות ח"כ אוהד טל, ממפלגתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. המשמעות היא שלראשונה מאז החל קידום הרפורמה, שהוגדרה על ידי סמוטריץ' כאחת משתי רפורמות הדגל שלו בתוכנית הכלכלית הנוכחית, הגופים המקצועיים יתייצבו בפני הוועדה ללא עמדה ממשלתית מוסכמת.
המחלוקת המרכזית מתמקדת בהצעת בנק ישראל להגביל את משך הזמן שבו חברות אחזקה פיננסיות (כמו חברות הביטוח הפניקס, כלל והראל) יוכלו להחזיק בשליטה בבנקים הקטנים שיקומו. בנק ישראל הציע מנגנון "הנבטה", במסגרתו יוכלו המוסדיים לשלוט בבנק למשך חמש שנים בלבד, ולאחר מכן יחויבו לרדת לאחזקה של עד 49.9% שאינה מהווה שליטה.
בנוסף, משרד האוצר דחה את הצעת בנק ישראל להתנות את מתן היתרי השליטה בבנקים הקטנים בקידום חקיקה שתסדיר את הפיקוח על חברות האחזקה עצמן. בעוד שקיימת הסכמה עקרונית על הצורך באסדרת הפיקוח על חברות אלו, באוצר מתנגדים להפיכת הנושא לתנאי בסיסי שעלול לעכב את יציאת הרפורמה לדרך.
את שתי הצעות הפשרה הציע בנק ישראל כדי למתן את החששות שהעלו כלכלנים, רגולטורים לשעבר וגורמי מקצוע רבים ביחס לכך ששליטת מוסדיים בבנקים קטנים תגדיל את ניגוד העניינים והריכוזיות במשק ותפגע בסופו של דבר בציבור.
במשרד האוצר סירבו להתייחס לפרסום כלכליסט. אך סביר כי באוצר רואים בהצעת בנק ישראל עיקור מתוכן של הרפורמה. גם גורמים בענף הפיננסי הביעו חשש כי אף גוף לא ישקיע את המשאבים הנדרשים בהקמת תשתית בנקאית כאשר מוצמד לה תאריך תפוגה מראש, וכי פרק זמן של חמש שנים בקושי מאפשר להשקעה להתחיל להניב פירות.
הרפורמה מבוססת על מתווה רישוי מדורג, המגדיר "בנק זעיר" כגוף ששווי נכסיו אינו עולה על 2.5% מהמערכת, ו"בנק קטן" כגוף שנכסיו מגיעים לעד 5%. גופים אלו ייהנו מהקלות רגולטוריות משמעותיות, בהן פטור ממגבלת שכר הבכירים למשך 10 שנים ואפשרות לקיזוז הפסדים כנגד רווחים עתידיים ומס שכר בחמש השנים הראשונות.
נציגי בנק ישראל הגדירו לאחרונה את הצורך בכניסת המוסדיים בטענה ש"כדי להילחם באריה אתה לא צריך לשלוח עכבר, תשלח אריה", והמפקח על הבנקים דני חחיאשוילי אף טען לפני מספר חודשים כי עמדתו הייתה שאין להגביל את שליטת המוסדיים בבנקים לפי שווי נכסים. "אני חשבתי שצריך לשים מגבלה רק על תחילת הפעילות, ואם בנק קטן שבשליטת חברת החזקות יצמח באופן אורגני ל־8%–7% מהמערכת, לא צריך לעצור את זה, כי זה אומר שהמהלך הצליח", אמר בכנס לציון 20 שנה לרפורמת בכר.
מנגד, מבקרי הרפורמה, בהם הממונה על התחרות לשעבר דרור שטרום ופרופ' אבי בן בסט, הזהירו כי הכנסת הגופים המנהלים את חסכונות הפנסיה של הציבור לענף הבנקאות תייצר סבך של ניגודי עניינים וסיכונים ריכוזיים.
המבוי הסתום במגעים בין הגופים מציב את חברי הוועדה למיזמים ציבוריים בפני הכרעה מקצועית מורכבת: האם לאמץ את עמדת האוצר המבקשת להבטיח את כדאיות המהלך עבור השחקנים החדשים, או לקבל את סייגי בנק ישראל שנועדו להגן על יציבות המערכת ומניעת ניגודי עניינים. פרק הזמן הנדרש לאישור התקציב לא מאפשר דיון משמעותי בנושא, וניכר כי סמוטריץ' מעדיף לאשר את הרפורמה במתכונתה הנוכחית, חרף ההתנגדויות המקצועיות.
מבנק ישראל נמסר: ״בנק ישראל מקיים דיונים מול משרד האוצר בנושא במטרה ללבן את הסוגיות השונות".
