בנק ישראל מקפל את ה"אריות": מציע ששליטת המוסדיים בבנקים קטנים תוגבל ל-5 שנים
לאחר שהצהיר כי "רק אריה יכול להילחם באריה", בבנק ישראל מציגים פשרות דרמטיות ברפורמת הבנקים הקטנים. המוסדיים יחויבו למכור את השליטה בבנקים הקטנים לאחר תקופת "הנבטה" של חמש השנים, והמהלך יותנה בחקיקת פיקוח על חברות האחזקה. בענף טוענים: אף גוף לא ישקיע מיליארדים בבנק עם תאריך תפוגה
בנק ישראל בשינוי דרמטי: לאחר שנאבק לצד משרד האוצר על קידום החקיקה שתאפשר לחברות אחזקה פיננסיות לשלוט בבנקים הקטנים שיוקמו, הוא מציע כעת שתי הגבלות משמעותיות. מטרתן למתן את החששות מהיווצרות "מפלצות פיננסיות" וניגודי עניינים, שהועלו בידי כלכלנים ורגולטורים לשעבר, וכן להפחית את התנגדות חברי הכנסת למהלך. ההגבלה הראשונה קובעת כי חברות אחזקה לא יוכלו לשלוט בבנק קטן עד שיוסדר הפיקוח עליהן.
כיום אין רגולטור שמפקח באופן מלא על חברות האחזקה, אלא לכל היותר על פעילויות מסוימות ועל היתרי רכישה. בבנק ישראל מציעים להקים ועדה שתבחן את מבנה הפיקוח על חברות האחזקה הפיננסיות. הוועדה תידרש להגיש את המלצותיה בתוך תשעה חודשים, ועד שלא תקודם חקיקה שתסדיר את הפיקוח עליהן - לא יינתן להן היתר לשלוט בבנק קטן. בבנק ישראל מעוניינים להיות הגוף שיפקח על חברות אלו. כיום רשות שוק ההון מפקחת רק על הגופים המוסדיים – חברות הבנות של חברות האחזקה.
ההגבלה השנייה, והדרמטית יותר, קובעת תאריך תפוגה לשליטה של חברות הביטוח: הן יוכלו לשלוט בבנק קטן לתקופה מוגבלת של חמש שנים בלבד. לאחר מכן יחויבו להפחית את שיעור ההחזקה לרמה שאינה מהווה שליטה - כלומר עד ל-49.9% לכל היותר. המטרה היא לנצל את הגב הכלכלי של הגופים המוסדיים כדי "להנביט" את הבנק הקטן ולסייע לו להתפתח במהירות, אך למנוע מצב שבו השוק הפיננסי נשלט לאורך זמן בידי קבוצות כוח ריכוזיות.
בבנק ישראל מגדירים את שתי ההגבלות כ-"שלייקס", כלומר כמהלכים שנועדו להדק את הפיקוח. בפועל מדובר בשינוי גישה מהותי, שסותר הצהרות קודמות של בכירי הבנק, וייתכן שנובע ממעורבות גוברת של נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון.
רק באוקטובר האחרון, בכנס לציון 20 שנה לוועדת בכר, אמר המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי - שהיה ממובילי הרפורמה - כי לדעתו יש להגביל רק את תחילת הפעילות. לדבריו, אם בנק קטן שבשליטת חברת אחזקות יצמח באופן אורגני ל-7%-8% מהמערכת, אין צורך לעצור זאת. המתווה החדש, לעומת זאת, עוצר את האפשרות הזו כמעט באיבה ומחייב את הגופים המוסדיים להיפרד מהשליטה דווקא בשלב שבו הבנק אמור להתחיל להניב פירות.
מבנק ישראל נמסר כי "יש חששות לניגודי עניינים, ואנו סבורים שיש די מנגנוני הפחתת סיכון כדי להתמודד עמם. ההצעות שעלו הן צעדים נוספים להפחתת החששות הללו, והן משקפות את עמדת כל גורמי הבנק".
השינוי בעמדת בנק ישראל מגיע לאחר סדרת דיונים סוערים בוועדה למיזמים ציבוריים, שבהם הוטחה ביקורת חריפה מצד דמויות בולטות כמו הממונה על התחרות לשעבר דרור שטרום, פרופ' אבי בן בסט והיזם החברתי ואיש העסקים איציק דבש. המתנגדים הזהירו כי הכנסת הגופים המוסדיים – המנהלים את כספי הפנסיה של הציבור – לענף הבנקאות עלולה ליצור "חור שחור" של ניגודי עניינים ולאפשר שימוש בכספי החוסכים ככרית ביטחון לפעילות הבנקאית.
הרפורמה, שמקודמת במסגרת חוק ההסדרים, מציעה מתווה רישוי מדורג שיאפשר לגופים פיננסיים להפוך לבנקים קטנים. כך יוכלו לגייס פיקדונות ולהוזיל את מקורות המימון שלהם, מבלי לשאת בדרישות הרגולטוריות המחמירות שמוטלות על בנקים גדולים ומהוות כיום חסם כניסה מרכזי. המועמדות המרכזיות הן שלוש חברות כרטיסי האשראי וחברת האשראי גמא מבית הפניקס. הסעיף השנוי במחלוקת ברפורמה הוא מתן היתר לחברות אחזקה פיננסיות לשלוט בבנק קטן, כל עוד שיעור נכסיו מסך הנכסים במערכת אינו עולה על 2.5%, או עד ל-5% בכפוף לאישור נגיד בנק ישראל ושר האוצר.
באחד הדיונים האחרונים בנושא אמר נציג בנק ישראל, ד"ר יוסי סעדון: "התחרות במערכת הבנקאית אינה גבוהה, בלשון המעטה. חשבנו שהדרך הנכונה היא להזרים דם חדש למערכת. כדי להילחם באריה אתה לא צריך לשלוח עכבר - תשלח אריה. חשוב שבנקים חדשים עם גב חזק יתמודדו מול הבנקים החזקים הקיימים. ידענו שאנחנו לוקחים חשיפה, אבל העסקים הקטנים – שהם חשובים לפעילות הכלכלית - הם האחרונים בתור לקבל אשראי".
עם זאת, בסיום דבריו הפתיע סעדון כאשר אמר כי אם החששות שמעלים חברי הוועדה מטרידים, הבנק מוכן לבחון התאמות. "דיברנו על מגבלה של 2.5%, אולי אפשר ליצור מדרגה נוספת או לחשוב על תקופה מסוימת של הגנת ינוקא", אמר. זו הייתה למעשה הפעם הראשונה שאחד משני הגופים המובילים את הרפורמה – בנק ישראל ומשרד האוצר – הביע נכונות לרכך את הסעיף.
מנגד, בענף הפיננסי נשמעת ביקורת חריפה על ההצעות. גורמים בענף טוענים כי בנק ישראל כבר מפקח כיום על חברות האחזקה במסגרת היתרי השליטה, וכי ההגבלות החדשות עלולות לרוקן את הרפורמה מתוכן. לדבריהם, מדובר בהצעה שאינה מעשית: הגופים המוסדיים לא יבקשו רישיון בנקאי וישקיעו הון עתק בפיתוח תשתיות אם יידרשו למכור את השליטה בתוך חמש שנים, פרק זמן שבו ההשקעה בקושי מתחילה להחזיר את עצמה. "אם זו תפיסת העולם", אומרים בענף, "אולי גם הבנקים הגדולים צריכים למכור את האחזקות שלהם בבנקים קטנים כמו מרכנתיל או יהב". לדבריהם, בתנאים כאלה הגופים המוסדיים פשוט לא ייכנסו למהלך.
