אחרי שסמוטריץ' בלם אותו בקנאביס - ברקת רוצה היטל היצף על יבוא אלומיניום
שוק פרופילי האלומיניום מגלגל כ-1.8 מיליארד שקל בשנה והוא חיוני לענף הבנייה בישראל, כאשר 40% ממנו מבוסס על ייבוא. משרד הכלכלה רוצה להטיל היטל היצף של כ-90% על הייבוא מסין בכדי להגן על היצרניות המקומיות ועושה זאת באמצעות כלי חריג שלא דורש אישור של האוצר והכנסת
במשרד הכלכלה החלו לפני שבועיים לקדם מהלך בזק לחסימת ייבוא פרופילי אלומיניום מסין: המשרד רוצה להטיל מכס (היטל היצף) בשיעור של כ-90% על ייבוא אלומיניום מסין, בשל קבלת הטענות של היצרניות המקומיות כי הייבוא הסיני צפוי לפגוע אנושות ביצרני האלומיניום הישראליים.
משרד הכלכלה רוצה להטיל את היטל ההיצף באמצעות מנגנון ייחודי שמכונה 'ערובה זמנית' אשר נועד למקרים חריגים במיוחד, בהם עלולה תוך זמן קצר להתרחש פגיעה משמעותית בשוק המקומי. מדובר במנגנון שמאפשר למשרד הכלכלה להיטל מכס באופן כמעט חשאי, וללא אישורים של גורמים נוספים מחוץ למשרד הכלכלה.
גורמים המקורבים לנושא מעלים את ההשערה כי הבחירה של הממונה על ההיטלים במשרד הכלכלה להשתמש בכלי החריג של 'ערובה זמנית', קשור גם לעימות המתוקשר בין ברקת לסמוטריץ' סביב ההיטל על הקנאביס. סמוטריץ' השתמש בסמכותו החוקית בכדי לעצור את היטל ההיצף על ייבוא הקנאביס מקנדה, וכעת, משרדו של שר הכלכלה, ניר ברקת, מנסה למצוא דרך להטיל היטל היצף על ענף אחר ללא שיידרש לאישורו של שר האוצר. ממשרד הכלכלה לא נמסרה תגובה.
שוק פרופילי האלומיניום מגלגל כ-1.8 מיליארד שקל בשנה והוא חיוני לענף הבנייה בישראל, בשוק יש שש יצרניות מקומיות, וכ-21 יבואניות, 40% מהשוק מבוסס על יבוא, ו-60% על תוצרת מקומית. (כמובן שגם היצרנים המקומיים מייבאים את חומר הגלם של האלומיניום שנכרה במדינות אחרות, ש"ט). ביוני 2024 התלוננו שתי חברות מקומיות (אקסטל, ואלובין) על כך שהייבוא מסין הוא 'ייבוא בהיצף'. משמעות ייבוא בהיצף היא כשמדינה זרה מוכרת מוצר שמייצרים בארץ במחיר זול כל כך שפוגע בייצור המקומי, כך שיש אפשרות חוקית להטיל מכס על הייבוא. לאחר התלונות, הממונה על היטלי הסחר, דני טל, פתח בחקירה ביולי 2024, שפרסום ממצאיה נדחה מספר פעמים. כיום הם צפויים להתפרסם בסוף מאי 2025.
בהחלטה על פתיחת החקירה מוצג כי חלק הייבוא מסין הלך וגדל ל-51% מסך הייבוא, אך היבואנים טוענים כי העלייה בחלק הייבוא של סין נובעת מכך שבוטל המכס על סין, ולכן עברו לייבא מסין במקום מטורקיה. מכל מקום, דרך המלך להטלת היטל היצף היא לסיים את החקירה, להקים ועדה מייעצת, ואז לקבל את החלטת שר הכלכלה ואת אישור שר האוצר וועדת הכספים. אך משרד הכלכלה כעת בוחר ללכת להליך חריג במיוחד, כמעט חשאי באופיו, שנועד למצבי קיצון.
ההליך הקיצוני המכונה 'ערובה זמנית' מאפשר לממונה על ההיטלים במשרד להטיל היטל היצף לתקופה מוגבלת שניתן להאריכה בקלות יחסית. הממונה יכול להטיל את ההיטל על ידי אישור של מנכ"ל משרד הכלכלה בלבד, ומנכ"ל משרד הכלכלה מחוייב להתייעץ עם הממונה על התקציבים באוצר, אך לא מחויב לקבל את עמדתו.
ההצדקה התיאורטית להליך החריג הזה היא מקרי קיצון בהם עד שימתינו לסיום החקירה ולוועדה המייעצת השוק המקומי יקרוס. היבואנים טוענים כי במקרה הנוכחי של האלומיניום אין שום יכולת להצביע על דחיפות כזו. גילית רובינשטיין, מנכ"לית איגוד לשכות המסחר מסבירה זאת כך: "הייבוא מסין מתבצע כבר כ-20 שנה, ולא ידוע על שום יצרן בישראל שסגר מפעל אלומניום, יתירה מזו, יש מפעל מקומי שפתח קו ייצור נוסף לאחרונה. אין שום שינוי שצפוי בשוק בתקופה שעד לסיום התהליך".
היבואנים ואיגוד לשכות המסחר לא מסתירים את העובדה שהם סבורים שאין בכלל מקום להיטל היצף, אבל בשלב זה הם מתמקדים בכך שמשרד הכלכלה בוחר להשתמש בכלי דרקוני במיוחד, ולא הולך בדרך המלך של הטלת היטל היצף. היבואנים מדגישים כי אם יוטל היצף זמני על הייבוא מסין יהיה קושי גדול למצוא ספקים אחרים שיחליפו אותו, ולכן אם דבר כזה יקרה צפויה עליית מחירים בעולם האלומיניום מה שעשוי גם לגרור עליות מחירים בענף הבנייה כולו.
מנגד, בהתאחדות התעשיינים אומרים כי "אנחנו תומכים באופן מלא בהטלת ערובה זמנית מיידית והיטל היצף בסוף התהליך, אנחנו קוראים למנכ"ל המשרד הכלכלה לעשות זאת, הוכח מעבר לכל ספק שיש יבוא לא חוקי בהיצף ושנגרם נזק לתעשיה המקומית כתוצאה מכך. מדינת ישראל היא לא לבד בזה, ברוב העולם המערבי, הטילו היטלי היצף של עשרות אחוזים על פרופילי אלומיניום, ביניהם, ארה"ב, אירופה ואוסטרליה".
