ניתוח
ממשלה בלי מצפן שולחת את צה"ל לניווט מעורפל, מסוכן ויקר ברצועת עזה
הדרג המדיני תולה במבצע החדש את אותן התקוות שתלה בסיבוב הראשון של "מרכבות גדעון", שלא השיג את יעדיו המוצהרים ועלה כ־25 מיליארד שקל. צה"ל החל לגייס עוד 60 אלף חיילי מילואים לסבב לחימה נוסף בעזה שיימשך חודשים
צה"ל החל לגייס אתמול כ־60 אלף חיילי מילואים בצו 8 לקראת המבצע להשתלטות מדורגת על העיר עזה שייקרא "מרכבות גדעון ב'". המבצע החדש מתוכנן להימשך כמה חודשים, ייכנס אל תוך שנת 2026 ובשיאו אמורים להשתתף בו כ־130 אלף חיילי מילואים לצד חמש אוגדות סדירות.
התוכניות של "מרכבות גדעון ב'" אושרו בידי שר הביטחון ישראל כ"ץ לאחר שהוצגו לו בידי הרמטכ"ל אייל זמיר, למרות שבשבועות האחרונים הוא הביע את התנגדותו למהלך, מהחשש שייגבה חיי לוחמים ויסכן את חייהם של חטופים המוחזקים בעזה זה קרוב לשנתיים. בדרג המדיני תולים במבצע החדש את אותן התקוות שתלו במבצע "מרכבות גדעון" שהחל לפני כחודשיים, אך לא השיג את יעדיו המוצהרים, הכרעת חמאס ויצירת תנאים שיאפשרו את שחרור החטופים. יעדים אלה לא הושגו למרות שצה"ל השתלט במהלכו על 75% משטחי הרצועה.
הפער העצום בין ההצהרות על יעדיו השאפתניים של "מרכבות גדעון" לתוצאותיו בשטח לא עומד בדרכם של חברי ממשלה ששבים ומצהירים הצהרות דומות לקראת המבצע "מרכבות גדעון ב'". כל זאת, כשעדיין לא ברור מה ייחשב בעיני הממשלה ל"הכרעת חמאס" ומה תוכניותיה של ישראל לגבי עזה לאחר שצה"ל ימצה את מהלכיו במבצע המתוכנן.
לצד גיוסם של רבבות חיילי מילואים בצו 8, צה"ל הודיע כי יאריך את משך שירות המילואים של כ־20 אלף מילואימניקים שכבר מגויסים. גיוסם של חיילי מילואים נוספים ייעשה בשתי פעימות נוספות, בנובמבר הקרוב ובמרץ הבא, בניסיון לשמר "אורך נשימה" וריענון של לוחמים שמאחוריהם כבר מאות רבות של ימי מילואים שעשו מפרוץ המלחמה. בצה"ל סבורים כי מתווה זה יקל על השחיקה המתמשכת של הכוחות שנושאים על כתפיהם את נטל המלחמה ברקע המחסור המחריף בחיילים וסירובם של החרדים להתגייס.
גיוסם של רבבות חיילי המילואים נעשה בצל המחלוקת הציבורית על המשך המלחמה בעזה והספקות הרבים באשר לסיכוי להשיג יעדים אמורפיים כמו הכרעת חמאס, שלא הושגו עד כה חרף הלחימה המתמשכת.
במהלך השנה האחרונה ניכרת צניחה בשיעורי ההתייצבות של מילואימניקים שנקראים פעם אחר פעם להתייצבויות תכופות ביחידותיהם לפרקי זמן ארוכים — תוצאה של השחיקה המתמשכת של מערך המילואים. שחיקה זו מתבטאת בין השאר בעלייה מבהילה במקרי אובדנות בקרב לוחמים, רבים מהם ממערך המילואים. בשונה מחודשיה הראשונים של המלחמה שהתאפיינו באחוזי התייצבות גבוהים מצד המשרתים במערך המילואים, היעדר תוכניות אסטרטגיות לגבי עתידה של עזה והפיכת המערכה לכלי שמבטיח את הישרדות ממשלת הימין הקיצוני שבראשות בנימין נתניהו עלולים לפגוע במוטיבציה של חיילי מילואים להיענות לצווים הנשלחים אליהם.
בצה"ל ובמערכת הביטחון לא ענו לשאלות כלכליסט באשר לעלויות גיוס המילואים לקראת "מרכבות גדעון ב'" ועל המקורות התקציביים למימונו. נמסר כי הסיכומים התקציביים ייעשו בימים הקרובים עם הגורמים הרלבנטיים במשרד האוצר. עלויות מבצע מרכבות גדעון הראשון הוערכו בכ־25 מיליארד שקל. העלויות של מרכבות גדעון ב' ייגזרו במידה רבה מהימשכותו — שכן הוא מתוכנן בשלב זה לתקופה של כחצי שנה. יותר מ־40% מכלל העלות של מבצעים אלה אמורים לממן את השכר לחיילי המילואים.
הממשלה אישרה שלשום את הגדלת תקציב המדינה ב־31 מיליארד שקל, וכ־29 מיליארד שקל מהם ישמשו להגדלת תקציב הביטחון ל־2025. ההגדלה התקציבית תיעשה באמצעות קיצוץ רוחבי של 3.3% במשרדי הממשלה מ־2026 והגדלת הגירעון ל־5.2%. לאחר הגדלה זו, תקציב הביטחון יעמוד על כ־143 מיליארד שקל, הוא כולל לכל הפחות, כ־1.6 מיליארד שקל למימון הסיוע ההומניטרי ליותר מ־2 מיליון תושבי עזה.
הגדלת תקציב הביטחון אמורה לממן את העלויות של מבצע מרכבות גדעון הראשון ואת מלחמת 12 הימים באיראן מלפני כחודשיים ולאפשר לצה"ל "לאפס" את מלאי החימושים שלו והכלים שלו לתקופה שקדמה להם. בין משרד הביטחון לאוצר עוד צפויים בקרוב דיונים בקשר להתעצמות הנדרשת לקראת אפשרות למלחמה נוספת עם איראן. על הפרק עומדות דרישות מצד מערכת הביטחון לתקציבים בהיקף של מיליארדים למימון פיתוח של יכולות ואמצעים חדשים שאמורים להבטיח את העליונות הטכנולוגית של ישראל גם במערכה הבאה עם הרפובליקה האסלאמית.
בתוך כל אלה ועדת השרים להצטיידות אישרה תוכנית ענק של משרד הביטחון וצה"ל להאצת הייצור של טנקי מרכבה חדשים מסוג "ברק" ונגמ"שי נמ"ר ואיתן בהיקף של כ־5 מיליארד שקל.
התוכנית מקודמת בידי מנכ"ל משרד הביטחון האלוף (במיל') אמיר ברעם וכוללת הרחבת תשתיות בכלל החברות התעשייתיות שמעורבות בייצור של רכיבים לכלים אלה, תוך הגדלת יכולות ההרכבה במפעלים של מינהלת הטנקים והכלים המשוריינים (מנת"ק) המשותפת למשרד הביטחון ולצה"ל שבמרכז השיקום והאחזקה במרכז הארץ. לפי משרד הביטחון התוכנית תאפשר ייצור של עוד עשרות טנקים ונגמ"שים חדשים לשימוש יחידות צה"ל ובמסגרתה יורחב מעגל הספקים שלו בתחום, וזאת כדי לתמוך בקצבי הייצור הגדלים. התוכנית דורשת כעת את אישור הוועדה המשותפת לתקציב הביטחון של הכנסת ועם קבלתו מינהל הרכש (מנה"ר) יחתום על שורה של עסקאות עם עשרות תעשיות בכל הארץ בהיקף של כמה מיליארדי שקלים.
טנק ה"ברק" שרבים ממנו ייוצרו במסגרת התוכנית של משרד הביטחון וצה"ל הוא החדיש ביותר בסדרת טנקי המרכבה שמפתחת ומייצרת ישראל. מדובר בטנק מדור 5 המצויד במגוון רחב של מערכות טכנולוגיות שפיתחו התעשיות הביטחוניות בארץ ומייעלות את יכולותיו לעומת אלה של טנקים מיושנים יותר. צה"ל החל לקבל את הטנקים הראשונים מדגם "ברק" לפני שנתיים, שבועות אחדים בלבד לפני הטבח שעשה חמאס בעוטף עזה ובדרום, שהוביל למלחמת שבעה באוקטובר. במערכת הביטחון הביעו שביעות רצון מהיכולות של טנק זה, כמו גם מהביצועים של הנגמ"ש הגלגלי "איתן" שפיתוחו החל בעקבות לקחי צה"ל מהמבצע צוק איתן שקיים בעזה בקיץ 2014.
לפי משרד הביטחון התוכנית שאושרה בוועדת השרים כוללת גם ייצור גרסה של נגמ"שי איתן עם צריח 30 מ"מ. הלחימה המתמשכת בעזה כוללת תמרונים נרחבים של כוחות שריון ורגלים, לצד הפעילות האינטנסיבית לאורך הגבולות עם סוריה ולבנון, אתגרה במהלך השנתיים האחרונות את מערך הרק"ם (כלי רכב קרביים משוריינים) של צה"ל באופן שמצריך עבודות שיקום ושדרוג של חלק ניכר מהם בשל שחיקה. לפי הערכות במערכת הביטחון מפרוץ המלחמה כלים אלה צברו יותר ממיליון קילומטר של נסיעה מבצעית. רבים מהם אמורים לעבור שיקום יסודי הכולל חידוש של מערכות שהתבלו במהלך הלחימה האינטנסיבית בגזרות השונות. הימשכות המלחמה מעכבת את תוכנית השיקום הנרחבת.
מול תוכניות אלה עומד אמברגו הנשק הגרמני שעליו הכריז קנצלר גרמניה פרידריך מרץ בעקבות החלטת הקבינט לפני כשבוע וחצי לכבוש את עזה. בטנקים הישראליים מותקנים מנועים מתוצרת גרמניה, הנשלחים לעיבוד סופי בארה"ב וממנה מיובאים לישראל. ראש מינהלת הטנקים והרק"ם (מנת"ק) תא"ל אורן גיבר סירב להשיב לשאלת כלכליסט על השפעת האמברגו הגרמני על תוכניות הייצור של הכלים החדשים ואמר כי הנושא בטיפול הגורמים המדיניים.
גיבר אמר כי תוכניות ייצור של נגמ"שים וטנקים בארץ ובעולם מאותגרות זה תקופה ארוכה בשל הקשיים בשרשראות האספקה והתנודות במחיר חומרי הגלם. "הכל יותר קשה ומורכב בתחום והיתרון שלנו הוא שבפעילות הרק"ם הישראלית מעורבות מאות תעשיות מקומיות. החברות שמעורבות בנושא הרחיבו את יכולות הייצור שלהן ומשרד הביטחון מתכוון להתקשר עם חברות נוספות שייקחו חלק במיזמים אלה בעתיד".
לצד אישור התוכנית לייצור טנקים ונגמ"שים חדשים, משרד הביטחון מתכוון להזמין מאקסטנד הישראלית אלפי רחפנים חדשים לשימוש כוחות צה"ל ובעלות כוללת של כמה עשרות מיליוני שקלים. אספקת הרחפנים החדשים אמורה להיעשות במהלך החודשים הקרובים.
