בלעדי
חמש שנים אחרי שצוות החשיבה המליץ לפנות את בזן, המדינה רוצה לחשוב על זה שוב
ב־2021 הוגש לממשלה דו"ח ראשון של צוות חשיבה בין־משרדי, שהמליץ לפנות את התעשייה במפרץ חיפה. שנה לאחר מכן התקבלה החלטת ממשלה בנושא, שקבעה תאריך לפינוי: 2029. כעת מוקם צוות נוסף, שעבודתו צפויה להימשך חצי שנה. "ההחלטה התקבלה לפני יותר מחמש שנים. מאז פרצה מלחמה", אומרים במשרד רה"מ
חמש שנים לאחר פרסום המלצות צוות חשיבה בין־משרדי לטיפול במפרץ חיפה, שקבעו כי יש לפנות את מתקני בזן, המדינה פועלת להקים שוב צוות חשיבה לנושא. לכלכליסט נודע כי רגע לפני כניסתה של המערכת הפוליטית לקלחת הבחירות, המתוכננות להיערך ב־27 באוקטובר, ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון מנסה להציל את תוכנית הדגל שלו לקידום פינויים של בתי הזיקוק (בזן) והתעשיות הפטרוכימיות ממפרץ חיפה.
התוכנית המקורית קובעת כי המפעלים יפונו עד סוף 2029, אך כבר כעת ברור לכולם שמדובר בלוח זמנים בלתי אפשרי. טרם החלטת הממשלה ב־2022 הזמינה המועצה הלאומית לכלכלה דוח בנושא מחברת הייעוץ האסטרטגי מקינזי, שהמליץ על סגירה הדרגתית של כלל המפעלים הפטרוכימיים במפרץ חיפה. אחת הסיבות להקמת הצוות החדש היא המתח הבלתי נגמר במזרח התיכון והמצב הגיאו־פוליטי החדש בעקבות המערכה באיראן.
בימים האחרונים שמחון הקים צוות בין־משרדי נוסף בראשותו, שיבחן את המהלכים הנחוצים לעמידה בלוחות הזמנים שנקבעו במסגרת החלטת הממשלה ממרץ 2022 ולפיהם בזן ייסגר עד סוף 2029 כך שיתאפשר פיתוחו הנרחב של מטרופולין חיפה והפיכתו מאזור המתאפיין בתעשייה כבדה ומזהמת לכזה שישלב בנייה למגורים, שטחים ירוקים, בתי מסחר ותעשייה נקייה. הצוות הבין־משרדי אמור לגבש במהלך ששת החודשים הקרובים את דרכי הפעולה להתמודדות עם העיכובים בהקמת מתקני האחסון ועם ריבוי הדעות המנוגדות ליישום המיזם השאפתני וזאת, בניסיון לשוב ללוחות הזמנים המקוריים לפינוי בזן. דיוני הצוות יחלו בימים הקרובים, יהיו שותפים לו המינהלת לפיתוח מפרץ חיפה, משרדי האנרגיה, האוצר, הביטחון, התחבורה והגנת הסביבה כמו גם צה"ל, רשות מקרקעי ישראל ושאר גופי התכנון. את פעילות הצוות אמורה ללוות חברת ייעוץ חיצונית.
גורם המקורב לפעילות הצוות החדש אמר לכלכליסט כי "אין מדובר ב'פרה רולינג' של החלטת הממשלה מ־2022 שעומדת בעינה ואין מנוס מיישומה". לדבריו, עבודת הצוות תתייחס גם לעמדות של רשות החירום הלאומית (רח"ל) ושל המטה לביטחון לאומי (מל"ל) ביחס לפינויו המתוכנן של בזן, ולפיהן לצד הקמת תשתיות אחסון גדולות לדלקים מיובאים על המדינה לשמר גם את יכולות הייצור שלה בתחום. לדברי הגורם, "אי אפשר גם את זה וגם את זה. רק הקמה של אתר חדש לבזן תיקח בין 10 ל־15 שנה ובעלויות של לפחות כ־10 מיליארד שקל".
“פגיעת הטילים שינתה את התמונה”
במרכז דיוני הצוות הבין משרדי יעמדו תרחישי הייחוס העדכניים שנקבעו במערכת הביטחון בעקבות מלחמת 7 באוקטובר ושתי המלחמות עם איראן. בכיר במשרד ראש הממשלה אמר לכלכליסט כי "החלטת הממשלה התבססה על עבודה שנעשתה לפני יותר מחמש שנים ומאז פרצה מלחמה שבמהלכה בזן נפגע כמה פעמים מטילים איראניים וחלו שינויים שהובילו לעדכון תרחיש הייחוס הלאומי. שתי המלחמות האחרונות עם איראן הוכיחו את פגיעותו של בזן וזאת באופן שמדגיש את הצורך המהיר בסגירתו ובמסגרת עבודת הצוות נקבל החלטות ברוח התרחיש העדכני".
לפי דו”ח הביצוע שהציגה מוקדם יותר השנה המינהלה לפיתוח מפרץ חיפה ובראשה סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה יובל אדמון נאמר כי שנת 2026 מהווה נקודת מפנה משמעותית בתוכנית העבודה הקשורה לפינוי בזן. התוכנית כוללת 99 "חבילות עבודה" אך לפי הדוח של המינהלת שליש מהן דורש תקצוב מהמדינה ורק שבע מהן בשלות לקבלת תקצוב.
ברקע עומד דוח מעקב שפרסמה לפני כארבעה חודשים המינהלת לפיתוח מפרץ חיפה שבמשרד רה”מ. לפי הדוח צפויה דחייה של כשנה ביישום תוכנית הפינוי של בזן וזאת בשל עיכובים בהליכי ההקמה של מתקנים שיאחסנו דלקים וגפ"ם (גז בישול) שייבואו לארץ כחלופה לדלקים גולמיים המיובאים כיום מחו"ל ומזוקקים במפרץ חיפה.
לפי הדוח של המינהלת מדובר בעיכובים בלוחות הזמנים להקמת מתקן לאחסון ולניפוק תזקיקים בצפון ומתקן לאחסון גפ"ם באתר יבור, לצד הקמת מקשר ימי ייעודי שישמש לפריקת אוניות המייבאות גפ"ם לארץ ומתקן לייצוא של קונדנסט. פרט לעיכובים אלה, ובעוד שהתוכנית של שמחון מדברת על סגירתו המוחלטת של בזן תוך מעבר של המשק לדלקים מיובאים, שר האנרגיה אלי כהן מקשה עליה ומנסה לקדם מהלך להעתקת בזן למישור רותם שליד דימונה.
המבקר קשר בין בזן לעצמאות אנרגטית
בתוך כך, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן פרסם מוקדם יותר השנה דוח העוסק בהיערכות משק האנרגיה והחשמל לחירום שבו נכתב בין השאר כי מלחמת 7 באוקטובר "חידדה את חשיבותו של בזן לעצמאות האנרגטית ואת הצורך בהבטחת מענה לצרכי האנרגיה של ישראל".
בדיקת המבקר בנושא נעשתה עוד לפני שתי המערכות של ישראל מול איראן, ביוני 2025 ובסוף פברואר 2026 שבמהלכן שיגרה הרפובליקה האסלאמית מאות טילים בליסטיים לעבר העורף ומתקני תשתית וכמה פעמים פגעו במתחם בזן. אחת הפגיעות, בקיץ 2025, גרמה להרג של שלושה מעובדי בזן ולהרס של תחנת כוח המייצרת קיטור וחשמל המשמשים את כלל מתקניה התעשייתיים של הקבוצה במפרץ חיפה. פגיעות הטילים מאיראן שיבשו קשות את פעילות הייצור של בזן וזאת למשך כמה חודשים.
עוד כתב המבקר כי במהלכיה, הממשלה לא בחנה את השפעתה האפשרית של סגירת בזן על תפקודן של חלק מתשתיות האנרגיה וזאת בעוד שבכוונתה להגדיל משמעותית את התלות של ישראל בגז בישול מיובא. 44% מהגפ"ם הנצרכים בישראל מדי שנה מיוצרים בבזן, עוד 19% בבז"א (בית הזיקוק אשדוד) והשאר מיובאים. דבריו של מבקר המדינה נפלו לידיה של בזן כפרי בשל. כמי שמתנגדת לסגירתה ופינויה ממפרץ חיפה, החברה טענה כי הדוח מחזק את התרעותיה בפני מקבלי ההחלטות על עתיד משק האנרגיה בארץ ולפיהן החלטת הממשלה מ־2022 התבססה על הנחות יסוד שגויות והתעלמה מצרכיה הקריטיים של ישראל בשעת חירום. היא הוסיפה וטענה כי החרמות שהטילו מדינות רבות בעולם על ישראל בעקבות המלחמה הוכיחו שהתבססות משק האנרגיה על דלקים מיובאים תהיה "הימור חסר אחריות".
