שלטון ממלאי המקום: הממשלה מנסה לקנות זמן לאחר פרישת החרדים
נתניהו מנסה להיאחז בשלטון באמצעות ממלאי מקום זמניים לפורשים מהמפלגות החרדיות, שימשיכו להשפיע על מדיניות הממשלה מאחורי הקלעים. העיכוב במינויי קבע למשרות בכירות משתק את הוועדות ומונע מהאזרחים שירות ציבורי תקין
המשבר הקואליציוני שנוצר עקב פרישתן של יהדות התורה מהקואליציה ושל ש"ס מהממשלה מוביל לבלגן שלטוני בממשלה, בכנסת, במשרדי הממשלה ובחברות הממשלתיות. הממשלה מנסה למלא את התפקידים הריקים בממלאי מקום ובמינויים זמניים. ראש הממשלה בנימין נתניהו פועל מתוך אמונה שיצליח להגיע להסכמות בנוגע לחוק השתמטות שיתאים לרבנים החרדים, כך ששתי המפלגות החרדיות יחזרו לאחר פגרת הקיץ של הכנסת.
למרות חילוקי הדעות עם הליכוד והציונות הדתית, שרי ש"ס וחברי הכנסת של יהדות התורה ימשיכו להשפיע מבחוץ על משרדי הממשלה ועל הכנסת, שכן אף אחת מהמפלגות לא התפטרה מהכנסת. כמו כן, השרים שפרשו ימשיכו לשלוט במשרדים שהם פינו כיוון שהרל"שים, היועצים וראשי המטות שלהם צפויים להישאר בתפקידם ולשמש. כך גם מנכ"לי המשרדים שמינו השרים, שלא מתכננים לעזוב בזמן הקרוב.
האבסורד הוא שמחר אמורה הממשלה בלחצו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לאשר את מינויו של ישראל אוזן כמנכ"ל משרד הפנים. בסוף השבוע התפטר שר הפנים משה ארבל מתפקידו ומייד חזר בו באישורו של דרעי והמהלך מסייע למינויו של אוזן לתפקיד. נתניהו משאיר את כל המשרדים והג'ובים לחרדים בתקווה לאשר בפגרה את "חוק ההשתמטות" ולהחזיר את ש"ס לממשלה ואת יהדות התורה לקואליציה. חקיקת החוק תגרום להחזרת קצבאות האברך וסבסוד מעונות לחרדים. נתניהו ככל הנראה ימשיך להזמין את דרעי לישיבות הקבינט המדיני־ביטחוני, למרות ההתפטרות מהממשלה, רק כדי לשמור עליו קרוב.
המינויים של החרדים לא מתכננים לעזוב
לאחר ששרי ש"ס התפטרו מהממשלה, בציונות הדתית בראשות שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ובעוצמה יהודית בראשות השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר נלחמו לקבלת תיק הפנים. נתניהו לא נענה להם ושרים מכהנים מהליכוד יחזיקו את כל חמשת תיקי ש"ס במילוי מקום. זאת, כנראה בתקווה שש"ס תחזור לממשלה לאחר פגרת הקיץ אליה הכנסת תצא ב־28 ביולי. מדובר במשרדי הרווחה, העבודה, הבריאות, הדתות וכאמור הפנים. בנוסף, לש"ס היה שר במשרד החינוך.
ממלאי המקום מהליכוד למעשה יאפשרו לדרעי ולשרים המתפטרים ממפלגתו להמשיך למשוך בחוטים מאחורי הקלעים בכל המשרדים הללו באמצעות המנכ"לים והיועצים בלשכות שהם עצמם מינו, רבים מהם לאחרונה.
תופעה דומה מתרחשת במשרד השיכון, שאותו פינה ביוני יו"ר יהדות התורה יצחק גולדקנופף שהתפטר מהממשלה על רקע אי־העברת חוק השתמטות שייטיב עם האברכים שמסרבים להתגייס לצה"ל. שר התיירות חיים כץ (הליכוד) מחזיק בתיק במילוי מקום. עם זאת, האנשים החזקים במשרד השיכון הם המנכ"ל יהודה מורגנשטרן ועוזרו הבכיר וראש המטה של גולדקנופף, מוטי בבצ'יק. האחרון אומנם פוטר על ידי השר כץ ביום חמישי האחרון בעקבות התבטאויותיו הקשות נגד ראש הממשלה לעיתון החרדי “משפחה”, אך מורגנשטרן ימשיך לכהן ולקבל החלטות משמעותיות במשרד.
הסיפור בוועדות הכנסת, שאותן פינו חברי הכנסת של יהדות התורה, שונה. יו"ר ועדת הכספים שפרש, משה גפני, לא טרח למנות ממלא מקום. רק בליל רביעי אישרה ועדת הכנסת בראשות אופיר כץ (הליכוד), המשמש גם כיו"ר הקואליציה, את הצעתו של כץ למנות את עצמו כממלא מקום זמני ליו"ר ועדת הכספים. כץ אמר שהוא לא מעוניין בתפקיד אלא "עד יום ראשון או שני", כדי שהוועדה תאשר את מתווה הפיצויים לעסקים במבצע "עם כלביא". כלומר, אישור המתווה נדחה בחמישה ימים, עד מחר, רק בגלל התפטרותו של גפני.
ועדות לא מתכנסות, ביצועי החברות נפגעים
התפקיד הזמני נכפה על כץ לאחר שסמוטריץ' נלחם למנות את חבר סיעתו משה סולומון, ובליכוד דרשו למנות את מרכז הקואליציה בוועדה חנוך מילביצקי (הליכוד). הקרב בין הצדדים יימשך בימים הקרובים. יתר הוועדות שפינו חברי הכנסת של יהדות התורה (פנים, עבודה ורווחה, אתיקה, ופניות הציבור) לא מאוישות ביו"ר זמני והדבר מונע מהן להתכנס.
העיכוב במינויים קבועים של שרים, נושאי משרה כמו נציב שירות המדינה וראש השב"כ, ובכירים בחברות הממשלתיות פוגע בתפקודם השוטף של הגופים הללו, כמו גם בהיערכותם ובתכנון לטווח ארוך. בנוסף, אי־מינוי שרים חדשים והשארת מינויים של השרים היוצאים, כמו עוזרים ויועצים שימשיכו לנווט את המשרד בכיוון של השר היוצא, פוגעים לא רק בשדרה המקצועית של המשרד אלא גם בקידומם של תהליכים שמיועדים לשפר את השירות לכלל האזרחים.
סבב המינויים הפוליטיים וניסיונות ההצנחה של מקורבים לשרי הליכוד לחברות הממשלתיות רק מגבירים את הפוליטיזציה, פוגעים במקצועיות של החברות ועלולים להשפיע לרעה על תוצאותיהן הכספיות, כך שמי נפגעים בשורה התחתונה הם האזרחים. אלא שכל הפגיעות החמורות האלה בשירות הציבורי לא מטרידות את ראש הממשלה, שעסוק יותר כנראה בשימור כוחו עד ליציאת הכנסת לפגרה בסוף יולי.
