כישלון הממשלה לבלום את יוקר המחיה מעודד את ההגירה מישראל
מחירי המזון והדיור ב־20 השנים האחרונות התייקרו בשיעורים חדים, הקפיצו את יוקר המחיה והיו בין הגורמים שעודדו הגירה מישראל, כך חושף מחקר חדש של מכון אהרן. לעומת מדינות מפותחות פחות כמו יוון וקפריסין - ישראל יקרה יותר ב־68%. בין הכשלים: בירוקרטיה, שווקים ריכוזיים, והזנחת התחבורה
יוקר המחיה שוחק את רמת החיים בישראל ב־14% ומעודד הגירה. כך עולה מניתוח שערך מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן, ולפיו עלות סל התצרוכת בישראל גבוהה ב־21% מעלותו במדינות עשירות וב־68% ביחס למדינות עניות יותר במונחי תוצר לנפש.
שני הקטרים שמובילים את יוקר המחיה בישראל הם הדיור והמזון שמחיריהם זינקו, ומהווים היום 58%-51% מיוקר המחיה. ב־2005 היו מחירי הדיור המהווים 27% מסל ההוצאות נמוכים ב־31% ומחירי המזון שמהווים 17% מהסל, היו נמוכים ב־26% ביחס למדינות העשירות.
המחקר מצא כי בין הסיבות המרכזיות ליוקר המחיה במזון, בולטים תחומי החלב, שמחר יתייקר שוב, והתוצרת החקלאית שהתייקרו מאז 2005. מחירי תחום התוצרת החקלאית, הכוללת פירות וירקות גבוהים ב־47% ממדינות הייחוס, ומוצרי חלב שמחירם גבוה ב־45% ממדינות הייחוס, וזאת עוד בטרם ההתייקרות שתכנס לתוקף בשבוע הבא.
עוד נמצא כי בין הסיבות למחירים הגבוהים ניצבת התמיכה בחקלאות, אשר בניגוד למדינות בעולם, נעשית בישראל באמצעות חסמי יבוא בדמות מכסים של 75%-40% על יבוא מוצרים, לצד מגבלות רגולטוריות מחמירות של מועצת הצמחים ביבוא פירות וירקות. בתחום החלב, החסם הוא התכנון הענפי, באמצעות קביעת מכסות יצור חלב ומנגנון קביעת מחיר מטרה לחלב גולמי. לאחרונה ניסה משרד האוצר לקדם רפורמה מבנית בענף החלב, שהתבססה על ביטול התכנון, צמצום שליש מייצור החלב המקומי ופתיחת השוק ליבוא, אך היא נתקלה בהתנגדות עזה מצד הלובי החקלאי ונגנזה.
האוצר בעד רפורמות זולות
גורם נוסף למחירים הגבוהים בישראל, סימן המחקר בקצב גידול גבוה בביקושים על רקע גידול באוכלוסייה ועלייה ברמת החיים. החוקרים מצאו כי 95% מהקרקע לעיבוד חקלאי מנוצלת, כשבשני העשורים האחרונים גדל הייצור המקומי ב־10% והאוכלוסייה גדלה פי חמישה, ב־52%. לשיטת המכון, המדיניות הכלכלית הנכונה לתמיכה בחקלאים היא במעבר לתמיכות עשירות להבטחת ייצור והכנסה לחקלאים, על פי השטח המעובד או התפוקות (בתחום החלב), כמקובל במדיניות מתקדמות.
בחלב, ההמלצה היא לבטל את התכנון הענפי, אולם לעשות זאת בתיאום והסכמות עם החקלאים עצמם. המלצה נוספת נוגעת להפחתת מכסי יבוא באופן מדורג והקלה במגבלות יבוא ירקות ופירות.
בפאנל שנשא את הכותרת "הפחתת יוקר המחיה כמנוף להגדלת הרווחה" שהנחתה מיכל הלפרין, לשעבר הממונה על התחרות, בהשתתפות שי באב"ד מנכ"ל שטראוס, עמית זאב מנכ"ל רשת ספאר, ועשהאל צור, מאגף התקציבים במשרד האוצר, דנו בשאלה האם הדרך להוריד את יוקר המחיה בשוק המזון היא הרחבת היבוא באמצעות הסרת חסמי יבוא.
לדברי באב"ד, "פתיחת המשק לתחרות היא בהחלט צעד שיטפל וישפיע על יוקר המחיה. זה גם עוזר לחברות כמו שלנו להמשיך להתייעל, להיות יותר טובים ויותר תחרותיים". באב"ד תקף את הרפורמה שניסה משרד האוצר לקדם בענף החלב ואמר כי "עם זאת, אני חושב שבמקטע החקלאות יש ערכים אחרים שצריכים לבוא לידי ביטוי, כמו ערך הציונות וערך תפיסת האדמות ויישוב מדינת ישראל, שקצת נשתכחו מאיתנו בשנים האחרונות, ואולי 7.10 עורר אותם מחדש. שם צריך לעשות את זה בזהירות יתרה, ובהסכמות רחבות ובהדרגה. ולעתים, ומניסיון של מי ששירת בממשלה בעבר, הממשלה חושבת שצריך לעשות את זה בזבנג וגמרנו, וזה לא עובד כך. גם לא כל החוכמה נמצאת בידי הממשלה ורק בידיה, והשולחן העגול שמביא את כל השחקנים ויחד מגיעים להסכמות הוא חשוב ונכון, כי התיאוריה מאוד קלה, אבל היישום הרבה יותר קשה, והאומנות היא איך להפוך את התיאוריה ליישום בדרך נכונה, ופה הפער שאנחנו נכשלים בו פעם אחר פעם אחר פעם".
הלפרין העירה כי עד שיגיעו להסכמות עם החקלאים, נגזר על הצרכן לממן את החקלאות דרך המחירים הגבוהים. באב"ד, שמאז כניסתו לתפקיד בשטראוס הוביל רצף חסר תקדים של העלאות מחירים חדות, השיב כי "הממשלה צריכה לנקוט צעדים וזאת גם אחריות שלנו לראות מה יכולים לעשות לטובת הצרכן ומה החלק שלנו באירוע הזה. זה לא יישמע אמין אבל המוצא האחרון שלנו תמיד הוא העלאת המחירים. אנחנו קודם נתייעל ונפטר עובדים לפני שנגיע למוצא הזה".
הלפרין הציפה את חוסר האמון של החקלאים במשרד האוצר, ואת התפיסה שהאוצר מחפש רפורמות זולות, שלא יצטרך להשקיע בהן תקציבים. צור טען מצידו כי אי־האמון הדדי, כיוון שגם אחרי שהגיעו לרפורמה בענף הביצים, הלובי החקלאי ביטל אותה בכנסת. "הטענה שהרפורמות נכשלות כי האוצר מסתכל דרך החור שבגרוש לא נכונה". צור טען כי הרפורמה בחלב לא נתקעה בגלל עלויות תקציביות, אך סירב לחשוף מה התקציב שהקצה האוצר לקידום הרפורמה שהתבססה על יציאה של רפתות לא יעילות מהענף.
הכשרות מקפיצה את המחירים
סיבות נוספות שסימן המחקר כגורמות למחירים בישראל להיות גבוהים ביחס לעולם הן מיסוי וכשרות. המע״מ ששיעורו בישראל עומד על 18%, והפער ביחס לעולם יכול להסביר 11-3 נקודות אחוז מהפער.
הבדיקה העלתה כי רגולציה הנוגעת לכשרות אחראית לתוספת של 8%-5% למחירי המוצרים, ומהווה חסם יבוא אפקטיבי. גורמים נוספים הם רגולציה עודפת ובירוקרטיה ביבוא, ריכוזיות ענפית גבוהה ועלויות ייצור גבוהות, בשל העובדה שמדובר בשוק קטן. את הפחתת הרגולציה ממליץ המכון לבצע באמצעות הצבת יעדים מדידים להפחתה לכל רגולטור, בכל הנוגע לקידום רפורמת ״מה שטוב לאירופה״, וליישמה במזון רגיש ובתמרוקים. לייעל את מערך הכשרות, לשלב שחקנים קטנים ובינוניים במקטע ההפצה ולהסיר חסמי כניסה העומדים בפני חברות זרות.
לשאלה האם רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", בה מתגאה שר הכלכלה ניר ברקת, הועילה לשוק השיב זאב כי הרפורמה מוצלחת, אך מוגבלת ולא פותרת את הבעיה. "זאת רפורמה שמטפלת ב־17% מהמוצרים בסופר וכל השאר לא רלבנטי. אז מחירי התה ירדו ונכנסו מתחרים לתחום השוקולד והקורנפלקס ירד דרמטית, אבל זה ממוקד ויש דברים שדופקים את זה, כמו נוהל של משרד הבריאות שלפיו אם מגיעה לנמל מכולה עם 70 מק"טים שונים, המכולה לא משוחררת, אלא עולה לדיגום כאילו מדובר במוצרים רגישים, וכל ההקלה שאמורה להיות מתבטלת, והמוצרים, גם אם מדובר בפסטה ושימורים נשלחים לבדיקה".
בין החסמים שציין זאב, תקנות בינוי שלפיהן 30% משטח סופרמרקט, צריך להיות מחסן. "אני נאלץ להקים מחסן בחנות שמחירי השכירות והארנונה שלה גבוהים בלב הערים, ובגלל זה אין לי כדאיות להקים מרלו"ג, והמשאיות של הספקים צריכות להגיע לכל נקודה בשביל להוריד חצי משטח. המשמעות של זה היא חוסר ייעול וזה 25% מהעלות".
ביחס להשפעה השלילית של מכסי המגן על מחירי התוצרת בחקלאית אמר זאב כי "אנחנו מתמודדים פה נגד עצמנו. עד לפני 15 שנה עסקנו בלקנות כחול לבן, ובמכסי מנע בנינו מערכת שמונעת מיבוא להיכנס לישראל. יש מכס מנע של 1.68 שקלים לק"ג גזר, למרות שאין מספיק גזר מייצור מקומי".
סוגיית הכשרות עוררה טענות קשות מצד חברי הפאנל נגד הרבנות הראשית. צור ציין כי עברה בחקיקה רפורמה בכשרות שקידם ח"כ מתן כהנא, אך היא הוקפאה על ידי הכנסת ותקף את הרבנות: "הרבנות הראשית לישראל היא מהגופים שעובדים בצורה הכי גרועה בממשלה. ניסינו לקדם איתם רפורמות של מסלול ירוק על מוצרים פשוטים כמו פסטה שמיוצרת אותו קו יצור של ברילה, אבל הם דורשים אישור בכל פעם מחדש".
צור הוסיף כי הצעד הפשוט ביותר הוא לייצר שתי רמות כשרות, כשהאחת OU המקובלת על דתיים בעולם, אך לא בארץ, והשניה בכשרות מהודרת יותר. עוד הציע להגדיל את היצע השוחטים כדי להוריד את מחירי בשר, "שהם קטסטרופה בפני עצמה". צור הזכיר את המאבק שמנהלת בשנים האחרונות יצרנית הבשר בלדי, לצורך יבוא עוף קפוא לישראל. התנגדות הרבנות לפרסם את הכללים ליבוא עוף, הובילה את החברה לעתור נגדה לבג"ץ. "הרבנות תופסת עצמה כשומרת סף בתחומים שלא בסמכותה. ולא אדבר על מאבקי הכוח הפנימיים בתוך הרבנות, בין הרבנים הראשיים למנכ"ל ולשר לשירותי דת, אבל הגוף הזה חייב רענון דחוף. היא נשארה כמעט מעצור אחרון ליבוא וחייבים לתקן את זה".
כבעליה של רשת מזון הולנדית, שמייבא את מוצריה כמותג פרטי, מתמודד זאב עם אתגר היבוא. לדבריו, הרגולציה בישראל גורמת לו לוותר על יבוא מוצרים במחירים אטרקטיביים. "הציבור שומר הכשרות לא נהנה ממוצרים שבישראל לא נחשבים כשרים. לדוגמא, פחית קולה ביבוא עולה לי 45 אגורות, לעומת 2.3 שקלים בישראל. יש 20% עלויות שילוח להביא אותה לישראל, אבל אז צריך תעודת כשרות, אבל הרבנות לא מכירה בתעודה של איגוד הכשרות הגדול בעולם, ואז צריך לשלוח משגיח לשם. אם המכולה עולה למדגם, זה נתקע חודש כי הדיגום באשדוד והמכולה בחיפה. ואז צריך לגייר את המוצר עם מדבקה בעברית. אם פעם היה צריך רק לציין רכיבים, היום צריך גם כמה כפיות סוכר, וצריכה יומית והערות אזהרה בחזית. התהליך הזה של לפתוח ארגז, להדביק מדבקה על כל מוצר ולסגור עולה עוד 1.1 שקל. ולזה צריך להוסיף קידוד מחירים בחנות ואז מחיר המוצר מגיע ל־1.9 שקל, ובמחיר הזה, כבר אקנה בארץ וזהו".
באב"ד דחה את הטענה שהמחלבות המקומיות נהנות מחסמי היבוא ובהם דרישות הכשרות המחייבות שיווק חלב ישראל ולא חלב נוכרי ואמר כי "אין שום דבר שאנחנו נהנים ממנו מבחינה כלכלית כתוצאה מנושא הכשרות. הדברים האלו משיתים גם עלינו עלויות אדירות שבסופו של דבר משתרשרות לצרכן. זה נוגע גם ליבוא חומרי גלם יקרים יותר ממה שהיינו יכולים לקנות ולכך שהמפעל עובד 5.5 ימים בשבוע ולא 7 ימים בשבוע וזה ממשיך עם משגיחי הכשרות כי יש מגוון השגחות וכל אחד זה תעודה ועלויות אחרות. ככל שתתבצע רפורמה זה יגיע לצרכן".
הלפרין שאלה את המשתתפים האם בחלוף עשור מאז חוקק חוק המזון, ניכרת השפעה על התחרות והמחירים בשוק. זאב אמר כי "במבחן התוצאה זה כישלון טוטלי, כשפרק שקיפות המחירים יצר מערך תיאום מחירים שאין לו אח ורע באף ענף".
