המאבק בשידול למשיכת כספי פנסיה: הוראה חדשה תחייב מוסדיים לשיחות אזהרה מול החוסכים
בעקבות התגברות התופעה הפסולה של פיתוי הציבור למשיכות מוקדמות, חתם הממונה על שוק ההון עמית גל על הנוסח הסופי והמחייב של החוזר; החברות יחויבו לבצע שיחות שירות יזומות או לשלוח הודעות דיגיטליות, ולקבל אישור מפורש מהחוסך טרם ביצוע המשיכה
רשות שוק ההון פרסמה היום (א') את החוזר שנועד לצמצם את המגמה המדאיגה של שידול הציבור למשיכה מוקדמת של כספי חיסכון פנסיוני. במסגרת החוזר מטילה הרשות שורה של חובות אקטיביות ומחמירות על הגופים המוסדיים לפני אישור כל בקשת משיכה, במטרה להגן על עתידם הכלכלי של החוסכים.
הרגולציה החדשה מגיעה על רקע החמרה משמעותית בשנים האחרונות בתופעה שבה גורמים שונים, בעלי רישיון ושאינם בעלי רישיון, משדלים את החוסכים בדרכים מגוונות להשיג "כסף קל ומהיר" באמצעות משיכת כספי התגמולים והפיצויים שלהם תוך גביית עמלות מופרכות בחלק מהמקרים. מהלכים אלו מבוצעים לעיתים קרובות מבלי להציג לציבור את ההשלכות הבלתי הפיכות של הצעד, הכוללות תשלום מס מרבי בשיעור של 35%, פגיעה אנושה ובלתי הפיכה בקצבת הזקנה העתידית, וביטול של כיסויים ביטוחיים חיוניים למקרי נכות ושארים הקיימים בקרנות הפנסיה.
לפי ההוראות המחייבות החדשות, שייכנסו לתוקף תוך 3 חודשים, המוסדיים לא יוכלו עוד לאשר משיכות באופן אוטומטי, אלא יידרשו לשמש כקו ההגנה האקטיבי של החוסך. בכל פנייה יזומה של לקוח למשיכת כספים שלא כדין, יחויב הגוף המוסדי לבצע שיחת שירות טלפונית באמצעות נציג אנושי טרם ביצוע המשיכה ובסמוך למועד קבלת הבקשה. בשיחה זו יידרש הנציג להציג בצורה שקופה את סכום המשיכה המבוקש, להסביר כי הפעולה עשויה להביא לחיוב במס המרבי בגובה 35%, ולפרט את הפגיעה הצפויה בכיסויים הביטוחיים ובקצבה.
כמו כן, על הנציג להבהיר באופן מפורש כי השיחה אינה מהווה ייעוץ או שיווק פנסיוני, להציג את פרטי הקשר של סוכן הביטוח או בעל הרישיון הרשום של הלקוח המעניק לו שירות מתמשך במידה וקיים כזה, ולציין בפני החוסך כי הוא יכול לבצע את המשיכה ישירות מול הגוף המוסדי ללא כל עלות – זאת במטרה להתמודד עם התופעה של גורמים שלישיים הגובים שכר טרחה גבוה על שירותים הניתנים בחינם.
כחלק מהאיזון שקבעה הרשות בין השמירה על זכויות החוסכים לבין המשאבים התפעוליים של החברות, נקבע כי במקרים שבהם סכום המשיכה שלא כדין עומד על 50 אלף שקל ומטה, רשאי הגוף המוסדי לשלוח הודעה דיגיטלית מפורטת במקום שיחה של נציג אנושי. בכל מקרה, הגוף המוסדי יבצע את משיכת הכספים בפועל אך ורק לאחר קבלת אישורו המפורש והחיובי של הלקוח לביצועה. אם לא יתקבל אישור מפורש מהחוסך, הבקשה למשיכת הכספים תבוטל אוטומטית והחברה תעדכן את הלקוח על דבר הביטול. בנוסף, כלל שיחות השירות, ההודעות הדיגיטליות והאישורים שיתקבלו יתועדו באופן הניתן לאחזור ויישמרו על ידי הגופים המוסדיים לתקופה שלא תפחת משבע שנים, על מנת להבטיח יכולת בקרה ופיקוח מצד הרשות.
טיוטת החוזר פורסמה בנובמבר האחרון, כשההבדל הבולט נוגע ללוחות הזמנים ליישום ההוראות: בעוד שהטיוטה המקורית העניקה לגופים המוסדיים תקופת היערכות ארוכה של שישה חודשים מיום הפרסום הסופי, הנוסח הרשמי מקצר את הזמן בחצי וקובע כי תחילתן של ההוראות תהיה כאמור בתוך שלושה חודשים בלבד מיום פרסום החוזר, נתון שעשוי להמחיש את הדחיפות הגבוהה שרואה הרגולטור בבלימת התופעה.
הבדל משמעותי שני טמון בשינוי הפוקוס המנגנוני: בעוד שהטיוטות המוקדמות שמו דגש נרחב על חובת קיומו של הליך ייעוץ או שיווק פנסיוני מלא ומחייב על ידי סוכן המלווה במסמך הנמקה מורכב, הנוסח הסופי העביר את מרכז הכובד ואת האחריות התפעולית הישירה אל הגוף המוסדי עצמו, תוך חיובו בביצוע שיחת שירות אנושית או הודעה דיגיטלית יזומה. בנוסף, הנוסח הסופי מגדיר את רף ה-50 אלף שקל כקו המאזן בין חובת שיחה אנושית לבין מתן מענה דיגיטלי, הבחנה שלא נעשתה בגיבוש הטיוטות.
