ללא הדרג המקצועי ובאיחור של 3 חודשים: נתניהו וסמוטריץ' דנו בתקציב 2026
בפגישה הודגשו "ההזדמנות לצמיחה" ו"גירעון אחראי" - אך לא יצא ממנה פירוט קווי יסוד לתקציב או הסבר כיצד ניתן להשיג יעדים אלה ללא קיצוצים. נגיד בנק ישראל לא הוזמן ולא השתתף בפגישה, אך יועצו הכלכלי של נתניהו אבי שמחון דווקא כן
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' נועדו לפני שעה קלה במשך כשעה וסיכמו על התנעת גיבוש תקציב 2026 –באיחור של 3 חודשים. הפגישה נערכה ללא הדרג המקצועי: נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, המכהן כיועץ הכלכלי לממשלה לפי חוק, לא הוזמן ואף לא עודכן לגבי קיום הפגישה. מנגד, יועצו הכלכלי של נתניהו, פרופ' אבי שמחון, השתתף. מי שעוד השתתף בפגישה הוא מנכ"ל האוצר אילן רום, שאינו כלכלן.
גורמים שנכחו בפגישה מסרו כי "ראש הממשלה ושר האוצר רואים עין בעין את ההזדמנות שמביא תקציב המדינה הקרוב לצמיחת הכלכלה ולרווחת האזרחים, אחרי שנתיים של מלחמה שכפו קיצוצים למימון המלחמה. עוד הודגשה האחריות הנדרשת בתקציב על מנת לשמור על גירעון אחראי ולשפר את היחס חוב לתוצר. מכאן ניגשים להמשך הכנת התקציב במהירות האפשרית".
אלא שמעבר לסיסמאות והבטחות ריקות מתוכן, מה שלא שמענו ממשרד רה"מ וגם לא ממשרד האוצר הוא מהם קווי היסוד של התקציב שעתיד לבוא, והיה כבר אמור להיות מונח על שולחן הכנסת בעוד פחות משבוע. לא ברור כיצד ניתן "לשמור על גירעון אחראי ולשפר את היחס חוב לתוצר" ללא קיצוצים.
נזכיר כי בשנים 2025-2023 עמד הגירעון לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על יותר מ-5%, כאשר ב-2024 הוא הגיע ליותר מ-8% תוצר. מדובר בגירעון שאינו בר קיימא, וכעת משנגמרה המלחמה (בהנחה שלא תתחדש) כבר לא ניתן לתרץ אותו ב-2026. כפי שנחשף בכלכליסט, פקידי האוצר הציעו תקרת גירעון שאינה עולה על 3% תוצר. אחד הצעדים שבוחן סמוטריץ' להפחתת נטל המס הוא החזרת המע"מ לשיעורו ערב המלחמה.
מצבו הפוליטי של בצלאל סמוטריץ' בכי רע, והוא פנה למפלגות הערביות על מנת לקדם מהלך של הורדת אחוז החסימה על רקע הסקרים המאוד לא מחמיאים שמותירים אותו מחוץ לכנסת הבאה. לכן, קשה מאוד יהיה לראות אותו מבצע מהלכים שבאמת חותרים להפחתת הגירעון ומתווה חוב פוחת. מאז הוקמה הממשלה הנוכחית, זינק החוב מ-60% ל-71% תוצר- (כ-230 מיליארד שקל) - יותר מ-30 נקודות אחוז מעל רמת החוב הממוצע של מדינות שהוגדרו על ידי החשב הכללי כמדינות הייחוס (צ'ילה, דרום קוריאה, צ'כיה וסלובניה).
הממשלה תצטרך לגבש גם רפורמות מבניות קריטיות ליצירה או שיפור של מנועי צמיחה שהמשק כל כך זקוק להם. אלא שבפגישות שנערכו לפני כמה חודשים בהן הציגו פקידי האוצר למנכ"ל האוצר החדש אילן רום כמה רפורמות הכרחיות, האחרון השיב כי הן אינן בנות ביצוע שכן מדובר בשנת בחירות.
לכן, השאלה שנותרה פתוחה גם היום היא איך בדיוק מתכוונת הממשלה הזו לסנכרן את כל היעדים האלו: יצירה של מנועי צמיחה, גירעון אחראי, מתווה חוב יורד יחד עם צ'ופרים לציבור והטבות לסקטורים שמייצגים את השותפות הקואליציוניות, לרבות החרדים. לדוגמה, בין הרפורמות הנדרשות נמנים גיוס חרדים, שילובם בשוק העבודה, לימודי ליב"ה בתוך מערכת החינוך החרדית - דברים שבאמת לא נראים ישימים בהרכב הקואליציוני הנוכחי.
הדרג המקצועי שב ואומר, גם היום, כי עדיין לא קיבלו דירקטיבה מהשר. כמו כן, שם מעריכים כי כבר בשבוע הבא צפויה להתקיים פגישה עם ראש הממשלה שתכלול גם את הדרג המקצועי – לרבות משרד האוצר ובנק ישראל.
