סגור
מימין השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר וראש הממשלה בנימין נתניהו
רה"מ בנימין נתניהו והשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. חשש שאי־אישור חוק ההשתמטות יוביל להתפזרות הכנסת (צילום: Ohad Zwigenberg/AP)

הקואליציה מציגה: בלי חוק השתמטות, בלי רוב בכנסת, ובלי בלמים תקציביים ופרלמנטריים

הקואליציה מאבדת שליטה על חוק ההשתמטות נוכח התנגדותם הצפויה של חברי הכנסת של אגודת ישראל, ומאיצה את חקיקת ההפיכה המשטרית וחלוקה מופקרת של כספים קואליציוניים בניסיון לשרוד פוליטית. ממשלת נתניהו קובעת עובדות בשטח מחשש שהכנסת תתפזר בקרוב 

מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל צפויה להחליט מחר בצהריים (א') על התנגדותה לחוק ההשתמטות, בשל הסנקציות שמוצעות על המשתמטים. מזכיר מועצת גדולי התורה, הרב יעקב ולצר, ערך בסוף השבוע סבב בין האדמו"רים, שבו התברר שהם מתנגדים בחריפות לסנקציות בחוק, ועמדה זו תובהר לארבעת חברי הכנסת של אגודת ישראל. הקואליציה מונה 60 חברי כנסת, וכתוצאה מהתנגדות אגודת ישראל אין רוב בעד החוק.
ברשימת המתנגדים יש לכלול גם שלושה חברי כנסת מהקואליציה שכבר הכריזו כי יצביעו נגד הצעתו של יו"ר ועדת חוץ וביטחון בועז ביסמוט (הליכוד), מאחר שהיא מנציחה את ההשתמטות: ח”כ יולי אדלשטיין (הליכוד), שר הקליטה אופיר סופר (הציונות הדתית) וח"כ שרן השכל (הימין הממלכתי).
והיד עוד נטויה: גם שלושה חברי כנסת מדגל התורה שבאופוזיציה, וכן 11 חברי כנסת מש"ס ושבעה חברי כנסת מהציונות הדתית שבקואליציה, לא יוכלו להרשות לעצמם לתמוך בחוק לנוכח התנגדותם של חברי הכנסת של אגודת ישראל. במפלגות החרדיות — אגודת ישראל, דגל התורה וש"ס — וכן בציונות הדתית מתייחסים לנוסח החוק בחשדנות, ולא ממהרים לתמוך בו מחשש שהוא ייפסל בסופו של דבר על ידי הייעוץ המשפטי של הוועדה, ובג"ץ עשוי לקבוע שהוא לא ייכנס לתוקף או לבטלו. כפי שקרה בחוק להטלת מס על הדירה השלישית, שנפסל על ידי בג"ץ ב־2017 מנימוקים אחרים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו מודע לכל ההתרחשויות הללו, אך לפי שעה אין לו עניין לפזר את הכנסת, ובמיוחד הוא לא רוצה שהתפזרות הכנסת תהיה בגלל חוק ההשתמטות. בקואליציה מושכים זמן בדיונים מרתוניים בוועדת חוץ וביטחון בחוק ההשתמטות, שנערכים אל תוך שעות הלילה. השבוע תקיים הוועדה שש ישיבות. העובדה שבכל יום דיונים נקבעות שלוש ישיבות נועדה להוות תירוץ לכך שנערכו הרבה ישיבות ארוכות וממצות בחוק.
מרתון העברת כספים לשמירת הקואליציה: בינתיים הקואליציה מזרזת בקצב מהיר את חוקי ההפיכה המשטרית, ובראשם החוק להקמת ועדת טיוח פוליטית ל־7 באוקטובר, שהוגש על ידי ח"כ אריאל קלנר (הליכוד) והתקבל בשבוע שעבר בקריאה הטרומית. ועדת הכנסת תעביר מחרתיים את החוק לוועדת החוקה.
נתניהו רוצה לקבוע עובדות בשטח וחושש מהתפזרות הכנסת ללא חקיקת החוק. לעומת זאת, באופוזיציה מבטיחים לחוקק חוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית מיד לאחר הבחירות.
במקביל, בוועדת הכספים יימשך בימים הקרובים מרתון העברות כספים קואליציוניים, סקטוריאליים ולמשרדים המיותרים. למשל, היום תאשר הוועדה 341 מיליון שקל לכספים קואליציוניים ולמשרדים מיותרים, ובהם העברת 56 מיליון שקל למשרד לשוויון חברתי, 230 מיליון שקל למשרד ההתיישבות, 10 מיליון שקל למשרד הרווחה עבור סלי מזון, לדרישת יו"ר ש"ס אריה דרעי, וכן 1.3 מיליון שקל להקמת רשות למאבק בעוני. למשרד לביטחון לאומי יועברו 289 מיליון שקל, בעיקר לשכר.
זאת ועוד, לישיבות ההסדר במשרד הביטחון, במסגרת כספים קואליציוניים, יוקצו היום 27 מיליון שקל, ולמשרד התרבות 2 מיליון שקל למכוני מחקר תורניים, גם הם במסגרת הכספים הקואליציוניים. למשרד ראש הממשלה יועברו 7 מיליון שקל למנהרות הכותל, לגיור ולארגוני הנצחה, ולגרעינים תורניים במשרד החינוך — 8 מיליון שקל.
הוועדה תדון היום שוב בהעברת 1.8 מיליארד שקל לחרדים ולמינהל החינוך הדתי במשרד החינוך. פנייה זו כבר אושרה ביום חמישי, אך לבקשת האופוזיציה ביקשה היועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק, לבדוק את חוקיותה, והיום תתקיים הצבעה חוזרת.
תלוי בטראמפ ובהרצוג: במקביל, יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), מקדם במרץ את החוק לפיצול משרת היועצת המשפטית לממשלה, חוק להכפפת מח"ש לשר המשפטים, וחוק של משה גפני להרחבת הסמכויות של בתי הדין הרבניים. בוועדת הכנסת יקודם ביום שלישי החוק להגדלת שכרם של ראש הממשלה, השרים וחברי הכנסת. ואילו בוועדת התקשורת, בראשות ח"כ גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד), מזרזת הקואליציה לחוקק את "חוק השידורים" של שר התקשורת שלמה קרעי, בניגוד לעמדותיהן של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה ורשות האסדרה.
הסיבה למרוץ החקיקה היא החשש שאי־אישורו של חוק ההשתמטות עד לסוף ינואר 2026 יוביל להתפזרות הכנסת. הממשלה אמורה להניח על שולחן הכנסת את הצעת תקציב המדינה לשנת 2026 במחצית השנייה של חודש ינואר, אך ספק אם יימצא לו רוב, מאחר שהחרדים מתנים את תמיכתם בתקציב באישורו של חוק ההשתמטות.
עם זאת, בליכוד מנסים להסביר לחרדים שעדיף להם לתמוך בתקציב, ובכך לעגן את תקציבי הישיבות והמוסדות החרדיים, על פני מצב שבו במשך מרבית שנת 2026 הממשלה תפעל לפי תקציב חודשי.
נתניהו יחליט רק ברגע האחרון כיצד לנהוג, בין היתר בהתחשב בתוצאות פגישתו המתוכננת בשבוע הבא עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ובהחלטתו של נשיא המדינה יצחק הרצוג בבקשתו לביטול משפטו.