אגד: "דן פעלה באופן נסתר, תכסיסני ופסול במכרז הרכבת הקלה בגוש דן"
כך טוענת אגד בתגובתה לעתירה של דן נגד זכייתה במכרז על הקוווים הירוק והסגול. דן: "אגד מנסה להסוות באופן נואש שפעלה בניגוד לתנאי המכרז". גם אלקטרה עתרה נגד זכייתה של אגד: "תנאי המכרז שונו לאחר הגשת ההצעות"
"דן פעלה באופן נסתר, תכסיסני ופסול" – כך טוענת אגד בתגובה לעתירה שהגישה דן נגד זכייתה במכרז להפעלת הקו הירוק והקו הסגול של הרכבת הקלה. בחודש מרץ הכריזה נת"ע על אגד כזוכה במכרז והחתימה את החברה על חוזה עבור הקווים שצפויים להיפתח ב־2028.
לאחר פרסום תוצאות המכרז הגישה דן עתירה מינהלית, באמצעות משרד עוה"ד ברקמן ושות', וטענה כי יש לבטל אותו ולהכריז עליה, שההצעה שלה הגיעה למקום השני, כזוכה.
דן טענה כי נפלו פגמים חמורים בהצעתה של אגד שהתבססה על "ולידציות" (תמריצים שהמפעילה מקבלת מהמדינה עבור תיקוף כרטיס בתחבורה הציבורית) כמקור הכנסה שמטרתו לכסות חלק מעלויות ההפעלה, וגילמה אותם במודל הרווח שלה. זאת, בניגוד להנחיות המכרז שדרשו לשקלל את עלויות ההפעלה בלבד והוספתם משבשת את יכולת ההשוואה בין ההצעות במכרז. דן למעשה רומזת כי מדובר בשיטה קבועה, וכי בכוונת אגד לפתוח את החוזה בדיעבד, כפי שהיא עושה היום בנוגע לחוזה של הקו האדום.
אתמול הגישה אגד את תגובתה לעתירה, ובה היא טוענת כי דן היא זו שפעלה בניגוד להנחיות המכרז. לטענת אגד, דרישות המכרז קבעו כי יש להגיש מודל בסיסי הכולל רק תשלומי הפעלה, ומודל פיננסי שכולל את כל התוכנית העסקית של המציע ובין היתר גם תמריצים.
"הצעה שהיא נשף מסכות"
אגד טוענת כי דן שיכללה את מוטיב התמריצים בהצעתה בכך שגילמה את הרווחים על ידי הפחתת עלויות מצבת כוח האדם. "דן עשתה כן באופן נסתר, תכסיסני ופסול. ועדת המכרזים מצאה כי דן תימחרה בחסר את עלות כוח האדם שלה (הן אל מול העלות המקובלת בשוק, הן אל מול ממוצע עלויות כוח האדם של יתר המציעים והן אל מול הסכם קיבוצי, שדן עצמה הינה צד לו), באופן שייצר מצג מלאכותי של רווחיות בלא התבססות על תמריצים. הדבר משמעותי במיוחד, שכן חלק הארי של עלויות המפעיל הן עלויות כוח אדם. דן עשתה כן בידיעה ש'בעולם האמיתי', עת תאלץ לשאת בעלויות כוח אדם ריאליות, היא תכסה אותן באמצעות ההכנסה מתמריצים", נטען בתגובה.
לטענת אגד, גם ועדת המכרזים של נת"ע ראתה בגישה של דן בעייתית. "בהמשך הוועדה קראה לילד בשמו, באומרה: 'די ברור לנו שזה מה שדן עשתה, זה אפילו עלול לעלות כדי סוג של תכסיסנות, בוודאי אם בוחנים את הטענה שמועלית על ידם כעת... למעשה קיימת סבירות של ממש שבהצעה של דן יש משום נשף מסכות - או שדן 'מחביאה' הסתמכות על תמריצים בתוך שכר הנהגים ושאר עלויות כוח האדם כסוג של העמסת מחירים/עלויות", נכתב.
מחברת דן נמסר בתגובה: "אגד מנסה באופן נואש להסוות את העובדה שפעלה בניגוד מוחלט וקיצוני לתנאי המכרז ושדין הצעתה להיפסל באופן מיידי״.
בשבוע שעבר גם אלקטרה אפיקים הגישה עתירה נגד הזכייה של אגד. בעתירה, שהוגשה לבית המשפט לעניינים מינהליים באמצעות עוה"ד ערן בצלאל, מתן קדוש וגל חכם אהרון ממשרד ש. הורוביץ ושות', טוענת אלקטרה אפיקים כי היא זו שצריכה לזכות במכרז מפני שרק היא הציגה מצבת כוח אדם בהתאם לדרישותיו. לטענתה, מצבת כוח האדם שנקבעה בתנאי המכרז שונתה על ידי ועדת המכרזים לאחר הגשת ההצעות והופחתה בתקופת ההרצה.
כוח האדם הוא אחד המרכיבים המרכזיים באומדן עלויות התפעול. לטענת אלקטרה אפיקים, המציעים נדרשו להעמיד את היקף כוח האדם המינימלי באופן מדורג ובהתאם לאבני דרך מוגדרות מראש בתקופת המוביליזציה (ההיערכות להפעלת הרכבת ולאחר מכן המעבר לשלב ההפעלה) אך בפועל כל מתמודד בחר במצבת כוח אדם לפי שיקול דעתו.
"יתרון תחרותי למתחרים"
אלקטרה אפיקים טוענת כי בעיצומו של שלב בדיקת ההצעות הפיננסיות, כשנה לאחר הגשת ההצעות ולמעלה משנתיים לאחר פרסום המכרז, אישרה ועדת המכרזים בחינה מחודשת של דרישות המכרז, ושל מצבת כוח האדם המחייבת במכרז, וזאת לאחר שהמועמדים הסתמכו על הוראות המכרז ותמחרו את הצעותיהן על יסוד הוראות אלה. ממצאי הבדיקה קבעו כי המצבת "שמרנית" וניתן להפחית אותה ב־30%, והוועדה אישרה המלצות אלה, כלומר עם מצבת כוח אדם מצומצמת יותר.
אלקטרה אפיקים טוענת כי הוועדה הכשירה בדיעבד את השינויים והפחיתה את המצבת בתקופת המוביליזציה ובכך הפכה את ההצעות המתחרות לאטרקטיביות יותר. "ועדת המכרזים אף פנתה ביוזמתה לאותם מציעים שהפרו את הוראות המכרז, והודיעה להם כי היא מפחיתה את מצבת כוח האדם גם לתקופת המוביליזציה, בהתאם לשיעור ההפחתה שביצעו בתקופת ההפעלה. בכך, לא רק שהוועדה סתרה את עמדתה שלה, שלפיה מצבת כוח האדם בנספח Y מחייבת לכל הפחות בתקופת המוביליזציה, היא אף הקנתה לאותם מציעים שביקשו לעצב את דרישות המכרז מחדש כפי שנראה להם לנכון, יתרון תחרותי מובהק, על חשבון המציע היחיד שפעל בהתאם להן", נטען בעתירה.
מאגד נמסר בתגובה לעתירת אלקטרה אפיקים: "זכינו במכרז בזכות הצעה איכותית ומקצועית. אלקטרה, שלא דורגה אפילו במקום השני, מנסה כעת לבטל את המכרז באמצעות טענות שסותרות את הוראותיו הברורות. כל המתמודדות פירשו את המכרז באופן זהה, ורק אלקטרה טעתה בפרשנות המכרז ופעלה בצורה שונה מכל יתר המתמודדות".
מכרז הקו הירוק והקו הסגול הוא אחד המכרזים הגדולים ביותר שנערכו בשנים האחרונות בתחום התחבורה הציבורית. הקו הירוק צפוי לעבור בין ראשון לציון, חולון, תל אביב והרצליה ולשמש 275 אלף נוסעים ביממה. הקו הסגול צפוי לעבור בין תל אביב, רמת גן, קריית אונו, גבעת שמואל, אור יהודה ויהוד ולשמש 256 אלף נוסעים ביממה. ההכנסות מתפעול הקווים מוערכות ב־2 מיליארד שקל בעשור הראשון של הפרויקט.
בנוסף, המכרז פותח אופציה לזוכה לקבל לידיו גם את הקו האדום שהיום מופעל על ידי תבל שבשליטת אגד. בימים אלה נפתח הסכם ההפעלה לקו האדום כשתבל ונת"ע מבקשות לשנות את תנאי התשלום.
