משרד החינוך בודק: האם האפליה לטובה בתקציב התלמידים הדתיים היא חוקית
כך הודיעה הפרקליטות בתשובה לעתירות שהוגשו לבג"ץ בנושא; עם זאת היא מבקשת עוד חצי שנה לצורך הבדיקה, ולכן האפליה תימשך בשנת הלימודים הקרובה; לפי נתונים רשמיים, ההוצאה של משרד החינוך על תלמיד דתי ב-2024 היתה גבוהה ב-26% מאשר על תלמיד בזרם הממלכתי
משרד החינוך עורך בדיקה של חוקיות האפליה לטובה של תקציבי החינוך הממלכתי דתי. כך הודיעה פרקליטות המדינה לבג"ץ. הבדיקה כוללת הן את התקציבים הייחודיים לחינוך זה, כמו שעות רב, והן את תפירת המבחנים התקציביים, למשל מתן תקציבים לכיתות קטנות הנוצרות כתוצאה מהפרדה מגדרית. עם זאת הפרקליטות מבקשת עוד חצי שנה לצורך הבדיקה ולכן האפליה תימשך בשנת הלימודים הקרובה.
הודעת הפרקליטות נמסרה בתשובה לעתירה לבג"ץ שהגישו הנהגת ההורים הארצית, ומרכז מנור באמצעות עו"ד אסף בנמלך, ולעתירה שהגישו קרן ברל כצנלסון וחברי הכנסת ולדימיר בליאק וגלעד קריב באמצעות עו"ד חגי קלעי. העותרים טענו לאפליה בוטה לטובה של החינוך הממלכתי דתי בתקציבים מול החינוך הממלכתי והממלכתי ערבי.
ההוצאה הממוצעת של משרד החינוך לתלמיד תיכון ממלכתי דתי עמדה ב־2024 על 48 אלף שקל, והיתה גבוהה ב־26% מההוצאה לתלמיד בממלכתי (38.3 אלף שקל). בכך נשמר כמעט הפער מ-2023 שעמד על 28%. היתרון התקציבי של התיכונים הדתיים הוא אחד העיוותים התקציביים הגדולים של מערכת החינוך. הפער בין החינוך הממלכתי דתי לחינוך הערבי עמד ב-2024 על 37% - לעומת 39.5% ב־2023 ו-41.5% ב־2022. מאחר שלמגזר הדתי לאומי השפעה גדולה גם בממשלות ימין וגם בממשלות מרכז, קשה לראות מצב שבו העיוות הזה מתוקן.
העתירות טוענות לפגיעה בעיקרון השוויון בהקצאת תקציבים בשתי דרכים עיקריות. האחת - תוספות תקציביות ייעודיות לחינוך הממלכתי דתי, כמו שעות רב. השנייה היא מדדים לתקצוב בתחומים כמו גודל כיתה, גודל בית הספר, ומספר שעות לימוד שבועיות - שיוצרים הפליה בוטה לטובה.
תשובת המדינה שהגיש עו"ד יונתן ברמן ממחלקת הבג"צים במחלקת המדינה מגלה כי בעקבות העתירות נערכת בשנה האחרונה בדיקה ביחס לסוגיות שונות הנוגעות לתקצוב מוסדות החמ"ד. הבחינה כוללת את מיפוי הרכיבים התקציביים הקיימים השונים וההיבטים החינוכיים והרגולטוריים המצדיקים את הרכיבים האמורים.
לדברי הפרקליטות, "מלאכה מורכבת זו טרם הושלמה, גם בשל אתגרי השנה האחרונה במערכת החינוך. עם זאת, במסגרת השיח הבין-משרדי שהתקיים בימים האחרונים לקראת הדיון בעתירות, התחוור כי נדרשת בחינה רחבה אף יותר של מכלול התקציבים הייחודיים המוקצים, ובין היתר, בהשוואה לצרכים הקיימים בחינוך הממלכתי. זאת, משום שהאופן שבו הוסדר הנושא עד כה, הוא בדרך של טלאי על טלאי. בהקשר זה, חלק מהתקציבים הייעודיים של החמ"ד נכללו במסגרת כספים קואליציוניים".
ברמן מציין כי "הקו המנחה של בחינה זו, הוא ההכרה של המחוקק ומדיניות הממשלה בחשיבות השמירה על מאפייניו הייחודיים של החינוך הממלכתי-דתי, תוך מתן המענים הנגזרים מכך. זאת, מתוך ההבנה שמענים אלה צריכים להינתן מבלי שייפגע השוויון המהותי בין כלל תלמידי החינוך הממלכתי במדינת ישראל".
על רקע זה מבקשת הפרקליטות אורכה של חצי שנה: "יש לאפשר את השלמת עבודת המטה במהלך החודשים הקרובים, כך שניתן יהיה ליישם את ממצאיה והמסקנות שייגזרו ממנה לקראת שנה"ל תשפ"ח (2027/28). תוצאות אלה של עבודת המטה יוכלו בתורן לעבור תחת שבט הביקורת השיפוטית". המשיבים מבקשים לשוב ולעדכן רק ב-31 בדצמבר 2026.
המשמעות בכל הנוגע לשנת הלימודים הקרובה תשפ"ז (2026/27) היא שיימשך התקצוב המפלה הקיים אך לא יינתנו כל תוספות מלבד גידול טבעי.
מנכ״ל המועצה לחינוך ממלכתי-עברי, ד"ר אריאל לוי, מסר בתגובה: "תגובת המדינה מביכה. במקום לתקן את הנדרש המדינה מתחפרת בצורך להשלים את עבודת המטה. לצד זאת, אנו שמחים שהמדינה כבר הכירה בחלק מסוים מהפערים והודיעה על מספר צעדים ראשונים לתיקונם".
מנכ"לית מרכז מנור, ד"ר מיכל טביביאן מזרחי: "תגובת המדינה מאשרת את מה שטענו לאורך כל הדרך: תלמידי החינוך הממלכתי-דתי נהנים מתקצוב עודף. במקום להתחייב לתיקון מלא של העיוות, המדינה מבקשת להכשיר את המשך קיומו. הכרת המדינה בפערים היא הישג חשוב אך רק תחילתו של התהליך".
מנהל משמר החינוך הממלכתי איתמר קרמר: "תגובת המדינה מאשרת את כל מה שידענו. המדינה מודה כי החינוך הממלכתי דתי מופלה לטובה באינספור דרכים. עכשיו הם מבקשים להמשיך את העוול הזה לעוד שנה. אי אפשר למרוח אותנו יותר. אי אפשר להמשיך ככה, כשהחינוך הממלכתי דתי נהנה מתקציבים ייעודיים, מכיתות קטנות, מבתי ספר בוטיקיים שהולכים ומקצינים".
