פרשנות
כשהחינוך הערבי עוקף בזכאות לבגרות, בליכוד מנסים לתקוע לו מקלות בגלגלים
החינוך הערבי עבר לראשונה את החינוך היהודי באחוזי הזכאות לבגרות, אלא שהשרה מאי גולן מנסה לחסל את תוכנית החומש שהביאה להתקדמות, תוך העברת מיליארדי השקלים הללו למשטרה שחוקרת אותה. במקביל נמשכת האפליה הקשה לטובת החינוך הממלכתי דתי
נתוני השקיפות החינוכית של משרד החינוך שפורסמו היום (ג') מגלים שהחינוך הערבי עבר לראשונה את החינוך היהודי באחוזי הזכאות לבגרות. הנתון הזה רחוק מלשקף את היחס האמיתי בין שתי מערכות החינוך. אבל הוא ללא ספק עדות להצלחת שתי תוכניות החומש לפיתוח החברה הערבית, 922 ותקאדום (550). עוד עדות היא העובדה ששיעור התעסוקה של נשים ערביות מתקדם במהירות משנה לשנה ועומד לחצות את ה־50%. דווקא על רקע זה נראית הצעת המחליטים של השרה לשוויון חברתי מאי גולן לבטל את התוכנית בשנה הבאה כטרלול מוחלט.
1. היום פורסמו נתוני התמונה החינוכית של משרד החינוך שכוללים מדדים שונים למדידת איכות בתי הספר. התברר ששיעור הזכאות לבגרות במגזר הערבי (לא כולל הבדואים בנגב) עלה מ־77% בשנת הלימודים תשפ"ג (2022/3) ל־78.3% בתשפ"ד (2023/4) ועבר לראשונה את שיעור הזכאות לבגרות במגזר היהודי (77.8%). בחמש השנים האחרונות נרשמה במגזר הערבי עלייה מתמשכת מ־63.9% בתשע"ט (2018/9). כלומר מדובר בתוספת של 14.4 נקודות אחוז.
משרד החינוך מודד בנפרד את הבדואים בנגב. שם ההתקדמות גדולה עוד יותר. שיעור הזכאות במגזר הבדואי בנגב זינק מ־65.4% בתשפ"ג ל־71.1% בתשפ"ד, כלומר קפיצה של 5.6 נקודות אחוז בשנה. בתשע"ט עוד עמד שיעור הזכאות הבדואי על 48.1% ומאז נרשמה עלייה דרמטית של 23 נקודות אחוז. העליות האלה בולטות לאור התנאים הקשים שבהם פועל החינוך הערבי. בתקופת הקורונה החינוך הערבי הושבת לתקופות ארוכות בשל חוסר יכולת לקיים למידה מרחוק. בתקופת המלחמה היישובים הערביים לא פונו. ולאורך כל הדרך יש השתוללות של הפשע המאורגן בחברה הערבית.
2. המנהל היוצא של הרשות לפיתוח חברתי כלכלי של החברה הערבית חסאן טואפרה אומר שהנתונים מוכיחים ש"תוכניות החומש עובדות". בתוכנית 922 שפעלה בשנים 2020-2016 תוגברו התקציבים של בתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים. בתוכנית הנוכחית 550, המכונה תקאדום, מתגברים את תקציב התיכונים. לדברי טואפרה, היתרון של תוספת התקציבים בתיכונים היה בכך שניתנו למנהלים תקציבים גמישים לפתור את הבעיות המייחדות את בית הספר.
זה לא הנושא היחיד שיש בו התקדמות מרשימה בעקבות תוכניות החומש. שיעור התעסוקה של נשים ערביות נסק מ־31.4% בלבד לפני עשור ל־49.4% ברבעון הראשון של 2025, כלומר גדל ב־18 נקודות אחוז. המשמעות היא תוספת תוצר של קרוב ל־15 מיליארד שקל בשנה.
3. ולמרות זאת התוצאות בזכאות לבגרות מפתיעות ביותר. ישראל התרסקה במבחני TIMSS האחרונים שבודקים את היכולת במתמטיקה ומדעים בכיתות ח'. בעוד בחינוך היהודי נרשמה ירידה ממוצעת של 28 נקודות, החינוך הערבי קרס ב־53 נקודות. במבחני PISA 2022 הפער הממוצע בין התלמידים היהודים לערבים עמד על 111 נקודות, שנחשבות שוות ערך ל־5.5 שנות לימוד.
שני מומחים ערבים לחינוך מציעים להתייחס לנתוני הזכאות לבגרות בחשדנות. חוקר החינוך ד"ר שרף חסאן אומר ש"אין ספק שיש שיפור". תרמו לו, לדבריו, תוספות התקציב של המדינה ו"יש השקעה אדירה של מעמד הביניים הערבי בחינוך של הילדים שלו". למרות זאת הוא משוכנע ש"זה לא משקף את איכות התלמידים והציונים נובעים, בין היתר, מההקלות בבגרות בתקופת הקורונה והמלחמה. תבדקו האם הילדים יודעים לדבר ערבית כמו שצריך".
רכז חברה ערבית בסמינר הקיבוצים ד"ר סלאם קודסי אומר ש"אני לא כל כך מאמין למספרים. הם לא משקפים את איכות החינוך. המצב במערכת החינוך בישראל, ובמיוחד בחברה הערבית, על הפנים. האלימות חוגגת בבתי הספר". לדבריו, את שיפור הציונים מאפשרות, בין היתר, העתקות וההקלות בבגרות בשנים האחרונות שאיפשרו להתבסס על מבחנים פנימיים.
4. למרות ההצלחות, אתמול התפרסם שהשרה לשוויון החברתי מאי גולן מקדמת החלטת ממשלה לביטול תוכנית תקאדום ב־2026 בטענה, כביכול, שהדבר מיועד ללוחמה בפשיעה בחברה הערבית. תוכנית תקאדום היא לב הפעילות של משרדה של גולן אבל היא נלחמת בה מהרגע שהגיעה למשרד. המשמעות היא קיצוץ של 4.5 מיליארד שקל.
המצב שבו שרה הנמצאת תחת חקירת שוחד חמורה מתנדבת להעביר מיליארדים למשטרה מעורר, כמובן, שאלות קשות של ניגוד אינטרסים. באוצר, אגב, שמעו על התוכנית כשהיא הופצה למשרדי הממשלה. השרה הקודמת לשוויון חברתי מירב כהן אומרת שמשמעות ביטול התוכנית היא פיטורים של מאות עד אלפי ספקי שירותים חברתיים. אפשר רק לקוות שמבחינה משפטית לא ניתן יהיה לעשות את זה. בסופו של דבר, סביר להניח שחלק משמעותי מהתקציבים מחויבים וגם לא בטוח שאפשר חוקית לשלול תקציבים שנועדו להקטנת פערים. אבל צריך לזכור שבממשלה הכושלת הזו הצהרת הכוונות בתקשורת הרבה יותר חשובה מהמעשה.
2 צפייה בגלריה
שר החינוך יואב קיש. חלוקת התקציבים במשרד עדיין רחוקה משוויון
( צילום: יובל יוסף לע""מ)
5. את העובדה שחלוקת התקציבים במשרד החינוך עדיין רחוקה משוויון הבליטו נתוני השקיפות התקציבית שפורסמו היום. ההוצאה הממוצעת של משרד החינוך לתלמיד תיכון ממלכתי דתי עמדה ב־2024 על 48 אלף שקל לשנה והיא גבוהה ב־26% מההוצאה לתלמיד בממלכתי (38.3 אלף שקל). בכך נשמר כמעט הפער מהשנה שעברה שעמד על 28%.
היתרון התקציבי של התיכונים הדתיים הוא אחד העיוותים התקציביים הגדולים של מערכת החינוך. בין הסיבות לאפליה: יותר שעות לימודי יהדות, שעות רב ושעות תפילה. הפער בין החינוך הממלכתי דתי לחינוך הערבי עומד על 37%. עד כמה שזה נשמע גדול ומופרך זה צמצום לעומת 41.5% ב־2022 ו־39.5% ב־2023. הבעיה היא שכיוון שלדתיים לאומיים השפעה גדולה גם בממשלות ימין וגם בממשלות מרכז, קשה לראות מצב שבו העיוות הזה מתוקן.
