התוכנית לשיפור תשתיות התחבורה בחברה הערבית נתקעה בדרך
למרות זינוק של 62% בשנה בהרוגים בתאונות דרכים ביישובים ערביים, התוכנית לשיפור התשתיות במגזר תקועה בשל מחלוקת בין משרדי הממשלה; משרד התחבורה: הקצינו 300 מיליון שקל, מחכים למשרד האוצר; כתבה שנייה בסדרה
בשנת 2024 חל זינוק דרמטי של 62% במספר הרוגים מהחברה הערבית בתאונות דרכים – 159 הרוגים לעומת 98 בשנת 2023 – אך התוכנית שנועדה למגר את התופעה תקועה בגלל שיקולי תקציב ומחלוקות בין משרדי הממשלה. מספר ההרוגים בקרב האוכלוסייה הערבית גבוה משמעותית מחלקם באוכלוסייה. כ־30% מההרוגים בתאונות דרכים בעשור האחרון הם מהחברה הערבית, בעוד שיעורם באוכלוסייה הוא כ־20%.
במסגרת תוכנית החומש לחברה הערבית, שהתקבלה בהחלטת הממשלה 550 בסוף 2021 תוכננו השקעות בתחומים שנועדו לצמצם את מספר ההרוגים, כמו השקעה בתשתיות ובכבישים ושיפור התחבורה הציבורית, אך רוב התקציבים תקועים.
התוכנית, שקודמה בין היתר על ידי שרת התחבורה מירי רגב, כוללת 448 פרויקטים תחבורתיים ב־20 מיליארד שקל. רוב ההקצאות הועברו חלקית או לא הועברו כלל, וב־2025 לא הוקצה תקציב.
על פי עמותת סיכוי־אופוק, התשתיות הכבישים ביישובים ערביים סובלות מתת־פיתוח כתוצאה מהזנחה. במקרה של תאונת דרכים, התשתית הלקויה פוגעת ביכולתו של הנהג לסטות מהדרך או להפחית את עוצמת הפגיעה. כתוצאה מכך, חומרת הפגיעה בתאונות ביישובים ערביים היא לרוב קשה יותר. במסגרת תוכנית החומש, ב־2022 הוקצו מיליארד שקל לקידום התשתיות. ב־2023 וב־2024 הוקצו חצי מיליארד שקל לכל שנה, אך ב־2025 ההקצאה צנחה ל־300 מיליון שקל שכלל לא מומשו.
הסיבה לבעיות בהקצאות היא מחלוקת בין משרד התחבורה לאוצר. מאחר שעלותו של כל פרויקט תחבורה משמעותי היא 50-40 מיליון שקל, במשרד התחבורה העדיפו להתמקד בפרויקטים קטנים והוציאו קול קורא ל־133 יישובים ערביים להגשת בקשות תקציב. במשרד טוענים כי כך יישובים רבים ייהנו מההקצאה, וכל אזור יוכל ליהנות לפחות מחלק מהתקדמות התוכנית ויהיה קל יותר לקדם אותה. אולם במשרד האוצר מעדיפים להשקיע במספר קטן יותר של פרויקטים גדולים בעלי השפעה רחבה. המחלוקת סביב הקול קורא נמשכת, וכתוצאה מכך רק 15% מהפרויקטים הושלמו.
סוגייה נוספת היא התחבורה הציבורית המצומצמת במיוחד ביישובים ערביים. בעמותת סיכוי־אופוק בחנו את הנושא במערכת תלתן של משרד התחבורה שבוחנת זמינות של שירותי תחבורה ציבורית. נמצא שכל הערים הערביות הגדולות, כמו רהט, נצרת וטייבה, קיבלו ציון נמוך בהרבה מהיישובים היהודיים. טייבה, למשל, קיבלה ציון 4 מתוך 100 בעוד שיישובים יהודיים בגודל דומה קיבלו ציון 30.
לשימוש נרחב בתחבורה ציבורית יש קשר ישיר לצמצום תאונות דרכים. במסגרת תוכנית נעשה ניסיון להרחיב את התחבורה הציבורית ביישובים ערביים והוקצו לכך 300 מיליון שקל (60 מיליון שקל לשנה). בשנים הראשונות התקציב עבר כמתוכנן, אך ב־2024 הוא קוצץ ל־51 מיליון שקל, אך לא הועבר כלל מפני שהתחבורה הציבורית בכל הארץ לא תוקצבה. גם ב־2025 התקציב לא עבר מפני שמשרד התחבורה טרם חילק את התקציב הארצי.
"בקצב הזה, רק הנכדים של האזרחים הערבים ייהנו מקידום התחבורה הציבורית", אמר רועי ברק, רכז פרויקט התחבורה בעמותת סיכוי־אופוק. "ההקצאות לצורך יישום התוכניות בחלקן לא הועברו ובחלקן אף נעצרו. שיפור של התשתיות והתחבורה הציבורית יציל חיים".
ממשרד התחבורה נמסר: "המשרד הקצה בשנים 2022-24 כשני מיליארד שקל לפרויקטים תחבורתיים ביישובי המיעוטים, ובוצעו יותר מ־65 פרויקטים. ב־2025 הוחלט על קיצוץ רוחבי בכל המשרדים אך כדי למנוע פגיעה בהשקעות שתוכננו, משרד התחבורה הקצה 300 מיליון שקל מהתקציב השוטף לקידום פרויקטים ביישובים אלה. אנו ממתינים לאישור התקציב על ידי האוצר".
ממשרד האוצר: "משרד האוצר סבור כי נכון למקד את הקצאת המשאבים בפרויקטים משמעותיים מחוללי שינוי ביישובי המיעוטים בהתאם לתכנית האסטרטגית שגובשה בעניין זה. פרויקטים אלו יביאו להקצאה אפקטיבית ולעמידה ביעדי התכנית".
