רגב והאוצר מנסים לעקוף את החרדים ולהציל את רפורמת הענק בתחבורה
חוק רשויות התחבורה המטרופוליניות, שיעביר לרשויות המקומיות סמכויות בתחום התחבורה, סוכל ע"י המפלגות החרדיות רגע לפני פיזור הכנסת. אולם, ניתן להמשיך לקדם חקיקה במשך 90 יום לאחר פיזור הכנסת, וכעת רגב והאוצר מנסים לכנס את המליאה כבר השבוע ולהבטיח רוב לחוק בלי תמיכת החרדים. אם לא יאושר בשבועות הקרובים, גם ביטול חוק החניונים ייקבר
ביום שישי, רגע לפני פיזור הכנסת, המפלגות החרדיות הצליחו להסיר מסדר היום את ההצבעה על חוק רשויות התחבורה מטרופוליניות, ובתוכו גם ההצעה לביטול חוק החניונים, שהוביל לזינוק במחירי החניונים בישראל. כעת משרד האוצר ומשרד התחבורה מנסים להשיג רוב בלי המפלגות החרדיות, על מנת שהמליאה תכונס עוד השבוע כדי לחוקק את החוק בקריאה שנייה ושלישית.
מדובר באחת מהרפורמות המשמעותיות ביותר בתחום התחבורה בממשלה הנוכחית. מטרתה היא להעביר את סמכויות ניהול התחבורה מהשלטון המרכזי לגופים אזוריים מקומיים, על מנת לשחרר את משרד התחבורה מקבלת החלטות נקודתיות ולהעביר סמכויות כמו קביעת קווים, מסלולים, תעריפים ואכיפה לגופים מקומיים שמכירים את השטח מקרוב ומתקשרים על בסיס קבוע עם התושבים.
המפלגות החרדיות דוחות את החוק משתי סיבות. ראשית, החוק קודם על ידי אגף התקציבים שבאוצר, אותו אגף שהגיש חוות דעת לגבי העלויות הגבוהות של חוק יסוד לימוד תורה. בין תומכיו הגדולים נמנה חיים ביבס, ראש עיריית מודיעין המשמש גם כיו"ר מרכז השלטון המקומי, שחתם יחד עם למעלה מ-70 ראשי רשויות נוספים על גילוי דעת נגד חוק לימוד תורה שאישרה הכנסת. במכתבם, טענו ביבס וראשי הרשויות כי החוק מכשיר השתמטות, פוגע בלכידות החברה הישראלית ומהווה פגיעה בחוסן הלאומי.
בנוסף, במפלגות החרדיות טוענים כי החוק, שמעביר לרשויות מקומיות סמכות בתחום התחבורה הציבורית, יוביל למצב בו רשויות מקומיות שירצו יוכלו להפעיל תחבורה ציבורית בשבת, דבר שלטענתן יפגע בסטטוס קוו. זאת, על אף שנוסח החוק הנוכחי אינו מאפשר זאת. במשרד התחבורה ניסו לשכנע את הח"כים החרדיים שהסטטוס קוו לא ייפגע, ואף ישבו עם רבים מהם לפגישות אישיות. כשהמהלך הזה כשל, שרת התחבורה מירי רגב החלה לפעול לקידום החוק ללא המפלגות החרדיות.
כיוון שהחוק זוכה לתמיכה רחבה, גם בקואליציה וגם באופוזיציה, רגב תוכל לאשר אותו בקלות, ויש להניח כי אם היה עולה להצבעה טרם פיזור הכנסת, הוא היה עובר. לכן האתגר המשמעותי כרגע עבור משרד האוצר ומשרד התחבורה הוא להביא את החוק להצבעה. ברגע שההצבעה תאושר, במשרדי הממשלה מאמינים כי השגת רוב קולות לא יהווה אתגר שכן הוא כאמור זוכה לתמיכה רחבה.
על פי היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, לממשלה יש 90 יום להעביר חוקים נוספים, אך במשרדי הממשלה מעריכים כי מה שלא יקרה בשבוע-שבועיים הקרובים - כבר לא יקרה כלל. במשרד האוצר פתחו בקמפיין שטרם נראה, הרשתות החברתיות של המשרד מלאות במידע לקידום החוק, שמקודם מעל 30 שנה. הסיבה למאבק הגורף סביבו היא שבין היתר מדובר בחוק עם תקציב זעום יחסית לרפורמה תחבורתית, אך חוות הדעת המקצועיות שבחנו אותו קבעו כי הוא אכן מסוגל לשפר ולייעל את התחבורה הציבורית בישראל.
במכתב משותף של אגף התקציבים ומשרד התחבורה שנשלח ליו"ר הקואליציה, אופיר כץ, טרם פיזור הכנסת, נטען כי עלות הגודש, אותו מבקש לפתור החוק החדש, עומדת על 40 מיליארד שקל וכי הפתרון המרכזי לבעיה זו, הוא שיפור התחבורה הציבורית, מהלך שהחוק החדש מבקש לקדם.
בנוסף, ביטול החוק לא רק ימנע חיסכון של מילארדים, אלא גם יוביל לביטול ההצבעה על ביטול חוק החניונים, שהקפיץ את עלויות החניונים בישראל בעשרות אחוזים. הסיבה לכך היא שהחוק לביטול חוק החניונים חובר לחוק רשויות התחבורה המטרופוליניות. על מנת לבטל בטווח זמן קצר את חוק החניונים, ועדת הכלכלה חיברה בין החוקים וכך נוצר מצב שביטול חוק החניונים לא יידרש לארבע קריאות במליאה. לכן, ביטול חוק רשויות מטרופוליניות הוביל לביטול ההצבעה על ביטול חוק החניונים.
