המדינה לבג"ץ: רק 3% מהחרדים שקיבלו צווים מנובמבר - התייצבו
מעדכון שהגישה הפרקליטות לבג"ץ בערב שבת עולה כי צה"ל מבקש להוציא בשלישון השלישי של שנת הגיוס 14 אלף צווים לחרדים. עקרונות חוק ההשתמטות שגיבש שר הביטחון לא הוגשו לבג"ץ
רק 3% מהחרדים שקיבלו צווי גיוס בשלישון השני של שנת הגיוס (נובמבר-פברואר) התייצבו אליהם. צה"ל מבקש להוציא 14 אלף צווי התייצבות לצעירים חרדים בשלישון השלישי של שנת הגיוס ובכך יוצאו בשנת הגיוס הנוכחית (1 ביולי 2024 עד 30 ביוני 2025) צווים ל-24 אלף חרדים, רובם יוכרזו כעריקים. כך עולה מעדכון שהעבירה פרקליטות המדינה לבג"ץ בערב שבת. המדינה נמנעה מלהעביר לבג"ץ את עקרונות חוק ההשתמטות של שר הביטחון ישראל כ"ץ.
בסוף יוני 2023 פקע תוקף חוק השתמטות האחרון ועימו בוטל הסדר דחיית השירות של בחורי הישיבות. ביוני 2024 הורה בג"ץ שעל הצבא לפעול לגייס את כל הצעירים החרדים. למרות שיש 80 אלף צעירים חרדים שאיבדו את מעמד דחיית השירות או כלל לא קיבלו אותו, צה"ל הוציא עד כה רק כ-10,000 צווי התייצבות. התנועה לאיכות השלטון ותנועת אמא ערה עתרו לבג"ץ במטרה לחייב את צה"ל להוציא צווים לכל הצעירים החרדים.
המדינה בחרה להגיש את העדכון לבג"ץ בערב שבת, שבו אין סיקור כלל בכלי התקשורת החרדיים, והסיקור בכלי התקשורת החילוניים מוגבל. יתרה מזו, העדכון צפוי "ללכת לאיבוד" מבחינה תקשורתית עקב שחרור החטופים הצפוי מחר.
אחד הדברים הבולטים ביותר בתשובת המדינה הוא מה שאין בה; בתשובה נכתב כי "שר הביטחון גיבש עקרונות להסדרת הסוגיה והציג עקרונות אלו כמה פעמים בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת". ואולם למרות זאת, העקרונות, הסותרים לגמרי את פסיקות בג"ץ, לא הוצגו לבית המשפט.
כזכור, צה"ל הודיע שביכולתו לקלוט 4,800 חיילים חרדים בשנת הגיוס הנוכחית, 5,760 בשנת הגיוס 2025 ומספר בלתי מוגבל של חרדים החל משנת הגיוס 2026. הפרקליטות מעדכנת כי "נתוני הגיוס בפועל רחוקים מלהיות משביעי רצון. בנסיבות אלו, המדינה מכירה בצורך הרחבת היקף הצווים שיוצאו בשלישון הגיוס השלישי; והטלת סנקציות שונות כלפי המשתמטים ממילוי חובת הגיוס שלהם".
הפרקליטות מציינת כי "אתגר משמעותי ביותר המשליך על גיוס לצה"ל של בני הציבור החרדי, נוגע להתנגדות הפומבית הנרחבת בקרב חלקים באוכלוסייה החרדית לגיוס בניה לצה"ל, אשר מקבלת ביטוי, בין היתר, בהפגנות שמתארגנות לעיתים מחוץ ללשכות הגיוס. בין היתר, על רקע התנגדות זו, רוב מוחלט של האוכלוסייה החרדית אינו משתף פעולה עם רשויות הגיוס. גורמים בקרב האוכלוסייה החרדית מתארגנים באופן מוצהר, שיטתי וממוסד, לעודד אי-התייצבות של כל חרדי".
אחד הלקחים שהפיק צה"ל הוא פריסת מועדי התייצבות של החרדים ביחד עם חילונים, כך שלא ניתן יהיה למקד את ההפגנות בימי ההתייצבות של חרדים בלבד.
מהעדכון שהגישה המדינה עולה כי מתוך 3,000 המלש"בים החרדים שנשלחו להם צווים בשלישון הראשון של שנת הגיוס (יולי-אוקטובר), 513 (17%) התייצבו. 321 מהם השלימו את הליכי הצו הראשון - 140 כבר חוילו ול-112 נקבע מועד גיוס. 2,335 קיבלו פקודת מעצר. 58 מתוכם הוכרזו כמשתמטים (מי שלא התייצבו גם למועד גיוס שנקבע להם) ומאות יוכרזו כך בשבועות הקרובים. מתוך 7,014 המלש"בים שנשלחו להם צווים בשלישון השני, חלף מועד ההתייצבות של 5,753. מתוכם. 179 בלבד (3%) התייצבו. 13 חוילו ול-48 נקבעו מועד גיוס.
עו"ד גלעד ברנע המייצג בעתירה אימהות מקבוצת אמא ערה מסר בתגובה: "מהעדכון ברור וגלוי כי למרות הצורך הבטחוני הדוחק לגייס חיילי חובה, הממשלה אינה מעוניינת לגייס תלמידי ישיבות וכי היא אף מפריעה לצה"ל לפעול לגיוסם. ממשלת ישראל איננה באירוע, על כל המשתמע מכך".
