רווחי המשקיעים הזרים מחקו את עודף השיא בשירותים: החשבון השוטף בגירעון רבעון שני ברציפות
החשבון השוטף רשם ברבעון השני של 2026 גירעון של 0.5 מיליארד דולר, רבעון שני ברציפות, כך לפי הלמ"ס. הסיבה: גירעון של 7.8 מיליארד דולר בחשבון ההכנסות הראשוניות, כמעט פי 2.7 מהשיא של 2025. במחצית אחת נרשם גירעון כמעט כפול מזה של כל השנה שעברה
החשבון השוטף של ישראל רשם ברבעון השני של 2026 – שוב – גירעון של חצי מיליארד דולר (בניכוי עונתיות), כך עולה מנתוני מאזן התשלומים שפרסמה היום (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. זהו הרבעון השני ברציפות שבו יוצאים מהמשק יותר דולרים מאשר נכנסים אליו, אחרי גירעון של 0.8 מיליארד דולר ברבעון הראשון. מדובר בתופעה חריגה ביותר, שכן זה כמעט שני עשורים (עם כמה חריגים) שהמשק הישראלי נהנה מעודף בחשבון השוטף.
הסיבה אינה בחשבון הסחר (יצוא בניכוי יבוא), אלא ברווחים. חברות בבעלות זרה, ובראש ובראשונה בהייטק – כגון אנבידיה – מרוויחות בישראל יותר מאי פעם על רקע גל ה־AI, והרווחים נרשמים כהכנסה של בעליהן בחו"ל. התוצאה היא גירעון של 7.8 מיליארד דולר בחשבון ההכנסות הראשוניות (המשקפות את ההכנסות היוצאות), והוא מוחק את כל העודף שהמשק מייצר בסחר החוץ.
המספרים חדים. חשבון הסחורות והשירותים (סך כל היצוא בניכוי סך כל היבוא) רשם עודף עתק של 7 מיליארד דולר – מהגבוהים אי פעם – בהובלת העודף בשירותים (יצוא שירותים בניכוי יבוא שירותים), שלבדו הגיע ל־10.2 מיליארד דולר, הגבוה ביותר בסדרה שמציגה הלמ"ס מאז 2022 ואחד השיאים מאז החלה הסדרה. יצוא השירותים הסתכם בכמעט 27 מיליארד דולר ברבעון אחד בלבד, ויצוא השירותים של ענפי ההייטק גם זינק ל־17.7 מיליארד דולר, כ־73% מיצוא השירותים העסקיים. אלא שהגירעון בהכנסות הראשוניות בלע בפועל כ־77% מעודף השירותים. מדובר בשיפור יחסי, שכן ברבעון הראשון של השנה הוא בלע 91% ממנו.
רכיב נוסף הכביד על התוצאה: העודף בחשבון ההכנסות המשניות, שכולל העברות שוטפות (נכנסות בניכוי יוצאות), שצנח ל־0.3 מיליארד דולר, מ־1.1 מיליארד דולר ברבעון הקודם.
מדרגה חדשה, לא תנודה
הגירעון בהכנסות הראשוניות אינו קפיצה חד־פעמית. ברבעון השני הוא עמד על 7.8 מיליארד דולר, וברבעון הראשון על סכום כמעט זהה. השיא הקודם בסדרה המעודכנת, 2.9 מיליארד דולר, נרשם ברבעון השלישי של 2025.
במונחים מצטברים הפער בולט עוד יותר. במחצית הראשונה של 2026 הסתכם הגירעון בהכנסות הראשוניות בכ־15.6 מיליארד דולר – מהגבוהים אי פעם. רק לסבר את האוזן: בכל 2025 גירעון זה עמד על כ־8 מיליארד דולר, וב־2024 על 2.1 מיליארד דולר בלבד. כלומר, ב־6 חודשים בלבד הסכום הוא כמעט כפול מהנתון של כל השנה שעברה ופי 7.5 מלפני שנתיים – ערב התעוררות גל ה־AI.
הפירוק מצביע על מקור אחד. לעומת הרבעון המקביל אשתקד, הגירעון בהכנסות הראשוניות העמיק ב־5.5 מיליארד דולר, ו־97% מההרעה נובעים מגידול בתשלומים לתושבי חו"ל. הכנסות הזרים מהשקעותיהם בישראל הגיעו ל־13.7 מיליארד דולר, לעומת 8.5 מיליארד ברבעון השני של 2025, ו־85% מהן הן הכנסות מהשקעה ישירה, כלומר מבעלות על חברות. הכנסות הישראלים מהשקעות בחו"ל, 6.2 מיליארד דולר, כמעט לא השתנו.
מה שהתגלה ב־2025 הוכפל ב־2026
כבר בסוף 2025 זוהה המנגנון: זינוק ברווחיות של חברות זרות הפועלות בישראל, בעיקר בתחום הבינה המלאכותית. רוב הרווחים לא חולקו, אלא הושקעו מחדש באותן חברות – דבר שמסביר מדוע לא חל פיחות מטבע (הכסף אכן יצא, אבל הושקע מחדש ובכך נכנס למשק). רווח כזה נרשם פעמיים: כיציאה בחשבון השוטף, וכהשקעה ישירה נכנסת בחשבון הפיננסי. כך דולרים "יוצאים" במאזן, בלי שנוצר לחץ בפועל על השקל.
גם החשבון הפיננסי מתיישב עם המנגנון. ההשקעות הישירות של תושבי חו"ל בישראל הסתכמו ב־15.8 מיליארד דולר ברבעון הראשון של השנה וב־14.3 מיליארד דולר ברבעון השני. יחד מדובר ב־30.1 מיליארד דולר בחצי שנה, יותר מ־25.8 מיליארד הדולר שנרשמו בכל 2025. לפי הגדרות הלמ"ס, השקעות ישירות כוללות רווחים שלא חולקו. אלא שהסיכום הרבעוני אינו מפרק את הכנסות הזרים לדיבידנדים ולרווחים שהושקעו מחדש, ולכן לא ניתן לקבוע ממנו איזה חלק מהרווחים של 2026 חזר בפועל לישראל.
לפיכך, החשבון השוטף נשען כעת על מנוע אחד, יצוא שירותי ההייטק, ואותו מנוע עצמו מייצר גם את היציאה הגדולה. כל דולר של הצלחה מגיע עם תביעה של הבעלים הזרים על פירותיו.
וההחלטה אם הרווח יישאר כאן או ייצא אינה מתקבלת באוצר או בבנק ישראל, אלא בחדרי דירקטוריון של חברות כמו אנבידיה – מחוץ לישראל. אם רווחיות ה־AI תתמתן, או שהבעלים יעדיפו לחלק רווחים במקום להשקיע אותם, מה שהוא היום רישום חשבונאי יהפוך ליציאת מט"ח של ממש.
שני רבעונים של גירעון אינם משבר, אבל הם מראה למבנה חדש של משק: ישראל כבר לא רק מייצאת טכנולוגיה. היא מייצאת גם את הבעלות על פירותיה.
