הקרב המשפטי על המעיין הפופולרי בדרום הסתיים: ארגוני הסביבה משכו את העתירה נגד ICL
תוכנית כריית הפוספטים של ICL סמוך לעין ירקעם, שמושך מאות אלפי מטיילים מדי שנה, עוררה חשש לפגיעה במעיין, במצוקים ובמערכת האקולוגית באזור. הארגונים הסכימו למשוך את עתירתם בתמורה למנגנון שיאפשר להם לעקוב אחר ביצוע התוכנית. "משיכת העתירה אינה מסמלת ויתור על ההגנה על עין ירקעם", הבהירו הארגונים
המאבק המשפטי על מעיין עין ירקעם בנגב המזרחי הסתיים היום (ד') בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לאחר שארגוני הסביבה קיבלו את הצעת השופט יעקב דנינו ומשכו את עתירתם נגד תוכנית כריית הפוספטים של חברת ICL (לשעבר כיל) באזור. בפסק הדין נקבעו הוראות שיאפשרו לארגונים להמשיך לעקוב אחר ביצוע התוכנית ולהעביר את הערותיהם לוועדת המעקב המפקחת על יישומה.
עין ירקעם הוא אחד המעיינות המתוירים בדרום, ועל פי הערכות מבקרים בו מאות אלפי מטיילים מדי שנה. המאבק על עין ירקעם נוגע לתוכנית "אורון צפון", שהגישה ICL ואושרה על ידי הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במאי 2025, בעיצומה של המלחמה. פעילים וארגוני סביבה שעתרו נגד התוכנית טוענים כי בכוונת ICL לבצע כרייה בשטח פתוח, הכוללת קידוחים ופיצוצים ומסכנת את המעיין ואת המצוק הסמוך לו.
את העתירה הגישו ארגוני סביבה, ובהם עמותת קשת, פעילי מדבר קיימא, מגמה ירוקה, גרינפיס, אדם טבע ודין, שומרי הבית ועמותת תיירני ירוחם, בשל החשש לפגיעה בערכי הטבע והנוף באזור. חששות אלה הועלו גם על ידי נציגי רשות הטבע והגנים בשלב אישור התוכנית בוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה. בין היתר, התריעו העותרים מפני פגיעה במעיין עצמו, במצוקי נחל חתירה, במסדרון האקולוגי ובמערכות הטבע הרגישות באזור. עוד העלו חשש לפגיעה בלתי הפיכה בחיות הבר ובנוף המדברי, וכן בתיירות ובמורשת.
הטיעון המשפטי המרכזי של העותרים היה שהתוכנית אושרה ללא פרסום נאות באמצעות שילוט, ובעיתוי בעייתי בעיצומה של המלחמה. לטענתם, הציבור וארגוני הסביבה כלל לא ידעו על התוכנית, ולכן גם לא הוגשו נגדה התנגדויות. בעקבות זאת הוגשה העתירה ביולי 2025.
בדיון לא קיבל השופט את הטיעון הנוגע לפרסום התוכנית, ולא הכריע בטענות הסביבתיות לגופן. עם זאת, הוא הציע לנציגי ארגוני הסביבה למשוך את עתירתם נגד כריית הפוספטים, תוך הבטחת מעורבותם במעקב אחר ביצוע התוכנית. השופט ציין כי בהתאם להוראות התוכנית הוקמו ועדת מעקב וצוות מלווה, שתפקידם לדווח על תקינות ביצועה, וקבע כי ארגוני הסביבה יקבלו דיווח על עבודת הוועדה.
בפסק הדין הורה השופט כי בתוך חמישה ימים מכל ישיבה של ועדת המעקב תישלח הודעת דוא"ל לבא כוח העותרים, או לכתובת אחרת שימסור. עוד נקבע כי העותרים יוכלו לפנות לוועדת המעקב והבקרה ולהציג בפניה את הערותיהם בנוגע לביצוע התוכנית, וכי מצופה מהוועדה לשקול את המידע שיובא בפניה. מבחינת פעילי הסביבה, מדובר בצעד חשוב להבטחת מעורבות ציבורית מתמשכת בפיקוח על פעילות הכרייה באזור הרגיש, גם לאחר סיום ההליך המשפטי.
מארגוני הסביבה שהגישו את העתירה נמסר: "משיכת העתירה אינה מסמלת ויתור על ההגנה על עין ירקעם ועל ערכי הטבע הייחודיים של ארץ המכתשים. החששות שהעלינו מפני הנזקים הסביבתיים החמורים והבלתי הפיכים נותרו בעינם - גם אם אישור התוכנית נעשה כדין, בחזקת 'כשר אבל מסריח'. אל לנו לשכוח כי בסופו של דבר מדובר במתנה בשווי מאות מיליוני שקלים שהמדינה מעניקה ל-ICL על חשבון נכסים ציבוריים בעלי חשיבות גבוהה הן מבחינת ערכי טבע ומורשת והן מבחינה תיירותית. ראוי לזכור כי למרות איומי הסרק של ICL בסגירת החברה אם לא יינתן לה לעשות בנגב המזרחי כבשלה, בשטח המכרה הנדון יש בסך הכל פחות מ-20% מכמות הכרייה השנתית של החברה.
"קיבלנו את הצעת בית המשפט למשוך את העתירה לאחר שנקבע מנגנון שיאפשר לנו להמשיך להיות מעורבים במעקב אחר ביצוע התוכנית ולהביא מידע והערות בפני הגורמים המפקחים. נמשיך לעקוב מקרוב אחר פעילות הכרייה ולדרוש שהפיקוח הסביבתי יהיה מקצועי, שקוף ואפקטיבי. עין ירקעם, נחל חתירה והנוף המדברי שסביבם הם נכסי טבע השייכים לציבור כולו. האחריות להגן עליהם אינה מסתיימת עם משיכת העתירה".
