הכנסת אישרה את החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים
אחרי דיון שנמשך יותר מ-18 שעות, החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים אושר הבוקר בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 67 ח"כים. האופוזיציה משכה את כל ההסתייגויות וחבריה החרימו את ההצבעה. יש עתיד עתרה לבג"ץ נגד החוק: "פוליטיזציה במערכת המשפט"
החוק לשינוי הרכב חברי הוועדה לבחירת שופטים אושר הבוקר בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת ברוב של 67 ח"כים בעד. האופוזיציה החרימה את ההצבעה על החוק וחבריה יצאו מאולם המליאה.
הדיון, שהחל אתמול בשעה 12:30 בצהריים, הגיע לאישור סופי בצל המחאות נגד המהפכה המשפטית, שעליה הכריז שר המשפטים יריב לוין לפני יותר משנתיים. בניסיון להפתיע את הקואליציה, האופוזיציה משכה את רשימת הדוברים מטעמה - כשלוש שעות לפני השעה שבה סוכם לסיים את הדיון. עם זאת, השר לוין וח"כ שמחה רוטמן עלו לנאום ולמשוך זמן עד להגעת חבריהם למשכן, וההצבעה החלה בשעה 6:15 - בתום דיון שארך כ-18 שעות.
3 צפייה בגלריה
האופוזיציה החרימה את ההצבעה. מליאת הכנסת רגע לפני ההצבעה על החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים
(צילום: ערוץ הכנסת)
ראש האופוזיציה יאיר לפיד, יו״ר המחנה הממלכתי בני גנץ, יו״ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ויו״ר הדמוקרטים יאיר גולן פורסמו הבוקר הודעה משותפת לפיה "בממשלה הבאה נדאג שהחוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים יבוטל. ממשלת ישראל אישרה לפני זמן קצר חוק שמטרתו אחת – לוודא שהשופטים יהפכו להיות כפופים לרצון הפוליטיקאים. זה קורה כש-59 חטופים עדיין מוחזקים בעזה. במקום לרכז את כל המאמצים בהחזרתם ובאיחוי הקרעים בעם, הממשלה הזו חוזרת לעסוק בדיוק בחקיקה שפילגה את הציבור לפני השבעה באוקטובר".
בתוך כך, חברי ועדת החוקה, ח"כ קארין אלהרר ויואב סגלוביץ עתרו לבג”ץ נגד תיקון חוק יסוד: השפיטה וחוק בתי המשפט, במסגרתם שונתה שיטת מינוי השופטים בישראל, זאת לאחר שנאבקו נגד יוזמת החוק בוועדה. העתירה מצטרפת לקריאות רבות של מומחים ואנשי משפט לבטל את התיקון שהתקבל לאחרונה בכנסת. "התיקון מעקר את עיקרון אי-התלות של השופטים, והופך את הוועדה לבחירת שופטים לגוף פוליטי הנשלט על ידי גושים – לא על ידי אנשי מקצוע. זה לא תיקון – זו השחתה של שיטה שלמה", נכתב בעתירה.
העתירה, שהוגשה על ידי עוה”ד עודד גזית ואלירם בקל ממשרד גזית-בקל, מתארת כיצד תיקון החוק הופך את שיטת מינוי השופטים ממקצועית לפוליטית. תוך הענקת זכות וטו לסיעות פוליטיות והוצאת נציגי לשכת עורכי הדין מהוועדה.
אלהרר, חברת הוועדה לבחירת שופטים וחברה בועדת החוקה, אמרה כי "שופטים צריכים להתמנות משיקולים מקצועיים – לא פוליטיים גרידא. הם אמורים לשרת את הציבור, לא את השלטון, לפעול לפי החוק, לא לפי מרות הממשלה. החוק שעבר מרסק את עקרון הפרדת הרשויות, פותח פתח למינויים פוליטיים ופוגע באזרחים שמבקשים צדק בבית המשפט".
ח״כ סגלוביץ, חבר ועדת חוקה, חוק ומשפט אמר, "הפיכת הוועדה לבחירת שופטים מוועדה מקצועית לוועדה פוליטית היא חלק ממהלך רחב של פגיעה בשומרי הסף ובמוסדות הממלכתיים. לא ניתן לזה לקרות — ניאבק על צביונה של המדינה בכל זירה, ונפעל לתיקון ההרס שמביאה עמה הממשלה הזו".
מוקדם יותר אמש, כ-10,000 בני אדם מחו סמוך למשרדי הממשלה בירושלים. משעות הצהריים אתמול שיירות כלי רכב יצאו במחאה לבירה, שם הוקם מיצג "שגרירות קטאר" - המציג את ראש הממשלה בנימין נתניהו כבובה על חוטים של דוחא - בצל פרשת "קטאר-גייט".
החוק שעבר הוא למעשה בתיקון לחוק יסוד: השפיטה לצד הצעה משלימה לתיקון חוק בתי המשפט, שהוגשו מטעם יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן על בסיס המתווה של יריב לוין וגדעון סער, שאותו הם הגדירו באופן פרדוקסלי "מתווה ההסכמה". ועדת החוקה אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק בשבוע שעבר, לאחר שדחתה מספר שיא של 71,369 הסתייגויות, שהגישו חברי האופוזיציה בוועדה. החקיקה אינה בתחולה מיידית והיא תיכנס לתוקף רק החל מהכנסת ה־26, כלומר לאחר שתתקיים מערכת הבחירות הבאה לכנסת, שמועדה אוקטובר 2026.
כיצד תשתנה הוועדה לבחירת שופטים לעומת המצב כיום?
מספר חברי הוועדה ייוותר על תשעה, אבל הרכבה ישתנה. הוועדה תכלול כמו היום שלושה שופטים מבית המשפט העליון (נשיא העליון ושניים נוספים); שני שרים, כמו היום (שאחד מהם, שר המשפטים, יעמוד בראש הוועדה); שני ח"כים (אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה. לראשונה החלוקה הזו תוגדר בחוק); השינוי המרכזי הוא בהחלפת שני נציגי לשכת עורכי הדין בשני נציגי ציבור, שהם בעלי "כשירות להתמנות לשופט עליון", למשל עם ניסיון של 10 שנים לפחות בעריכת דין, שייבחרו על ידי הקואליציה והאופוזיציה. בכך תסולק מהוועדה לשכת עורכי הדין, שעומדת כיום כחומה נגד מהלכי ההפיכה המשטרית. בעוד כיום חמישה חברי הוועדה הם מינויים שנחשבים למקצועיים (השופטים ונציגי לשכת עורכי הדין), בוועדה החדשה ייוותרו רק שלושה מינויים מקצועיים, וכל יתר השישה יהיו פוליטיקאים או נציגים שנבחרו בידי פוליטיקאים. זו למעשה ה"פוליטיזציה" שמזהירים מפניה מתנגדי החוק החדש.
כיצד ישתנה אופן הבחירה בשופטים בוועדה?
החוק קובע שינוי משמעותי באופן בחירת שופטים, כך שהבחירה בהם, בעיקר של שופטים לעליון, תהפוך לפוליטית באופן מובהק על חשבון שיקולים מקצועיים. כיום לצורך בחירת שופטים לכלל הערכאות, למעט לעליון, דרוש רוב רגיל של חמישה מתוך תשעת חברי הוועדה. מצב זה ישתמר גם בחוק החדש, אולם תידרש הסכמה של לפחות נציג אחד מכל "פלג" — קואליציה, אופוזיציה, שופטים.
השינוי הגדול נוגע לבחירת שופטי עליון, היעד המרכזי שרצו לוין ורוטמן לכבוש במהלך הזה. החוק כיום קובע שלבחירת שופט עליון דרוש רוב מיוחד של שבעה מבין תשעה חברי הוועדה, כלומר יש צורך בהסכמה רחבה בין כל ה"פלגים" בוועדה. לפי החוק החדש, יידרש רוב רגיל של חמישה חברי ועדה. הדרישה בחוק החדש היא שהרוב יכלול חבר אחד מטעם הקואליציה ואחד מהאופוזיציה, ללא צורך בהסכמת מי מנציגי השופטים. בכך ינוטרל הווטו הקיים כיום לנציגי השופטים. למעשה ששת חברי הוועדה הפוליטיים יוכלו להגיע להסכמות ולפשרות שבמהותן הן פוליטיות, ולא בהכרח מתבססות על שיקולים מקצועיים, ומעל הראש של שופטי העליון.
