ההשתלטות הפוליטית על הוועדה לבחירת שופטים יוצאת לדרך
למרות התנגדות היועמ"שית, הכנסת צפויה לאשר הבוקר את החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים; בוועדה ייוותרו רק שלושה מינויים מקצועיים, והיתר יחולקו למחנות פוליטיים; כמו כן ינוטרל הווטו לנציגי השופטים במינויים לעליון
החוק שיביא לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ואופן הבחירה בהם צפוי לעבור הבוקר (חמישי) בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, מה שלדברי האופוזיציה מחזיר את מדינת ישראל ל"לפני 7 באוקטובר, לשיא המהפכה המשטרית". כל מה שצריך לדעת על החוק שמאיים על הדמוקרטיה הישראלית:
מהו החוק שיעלה להצבעה בכנסת ומתי הוא ייכנס לתוקף?
מדובר למעשה בתיקון לחוק יסוד: השפיטה לצד הצעה משלימה לתיקון חוק בתי המשפט, שהוגשו מטעם יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן על בסיס המתווה של יריב לוין וגדעון סער, שאותו הם הגדירו באופן פרדוקסלי "מתווה ההסכמה". ועדת החוקה אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק בשבוע שעבר, לאחר שדחתה מספר שיא של 71,369 הסתייגויות, שהגישו חברי האופוזיציה בוועדה. החקיקה אינה בתחולה מיידית והיא תיכנס לתוקף רק החל מהכנסת ה־26, כלומר לאחר שתתקיים מערכת הבחירות הבאה לכנסת, שמועדה אוקטובר 2026.
כיצד תשתנה הוועדה לבחירת שופטים לעומת המצב כיום?
מספר חברי הוועדה ייוותר על תשעה, אבל הרכבה ישתנה. הוועדה תכלול כמו היום שלושה שופטים מבית המשפט העליון (נשיא העליון ושניים נוספים); שני שרים, כמו היום (שאחד מהם, שר המשפטים, יעמוד בראש הוועדה); שני ח"כים (אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה. לראשונה החלוקה הזו תוגדר בחוק); השינוי המרכזי הוא בהחלפת שני נציגי לשכת עורכי הדין בשני נציגי ציבור, שהם בעלי "כשירות להתמנות לשופט עליון", למשל עם ניסיון של 10 שנים לפחות בעריכת דין, שייבחרו על ידי הקואליציה והאופוזיציה. בכך תסולק מהוועדה לשכת עורכי הדין, שעומדת כיום כחומה נגד מהלכי ההפיכה המשטרית. בעוד כיום חמישה חברי הוועדה הם מינויים שנחשבים למקצועיים (השופטים ונציגי לשכת עורכי הדין), בוועדה החדשה ייוותרו רק שלושה מינויים מקצועיים, וכל יתר השישה יהיו פוליטיקאים או נציגים שנבחרו בידי פוליטיקאים. זו למעשה ה"פוליטיזציה" שמזהירים מפניה מתנגדי החוק החדש.
כיצד ישתנה אופן הבחירה בשופטים בוועדה?
החוק קובע שינוי משמעותי באופן בחירת שופטים, כך שהבחירה בהם, בעיקר של שופטים לעליון, תהפוך לפוליטית באופן מובהק על חשבון שיקולים מקצועיים. כיום לצורך בחירת שופטים לכלל הערכאות, למעט לעליון, דרוש רוב רגיל של חמישה מתוך תשעת חברי הוועדה. מצב זה ישתמר גם בחוק החדש, אולם תידרש הסכמה של לפחות נציג אחד מכל "פלג" — קואליציה, אופוזיציה, שופטים.
השינוי הגדול נוגע לבחירת שופטי עליון, היעד המרכזי שרצו לוין ורוטמן לכבוש במהלך הזה. החוק כיום קובע שלבחירת שופט עליון דרוש רוב מיוחד של שבעה מבין תשעה חברי הוועדה, כלומר יש צורך בהסכמה רחבה בין כל ה"פלגים" בוועדה. לפי החוק החדש, יידרש רוב רגיל של חמישה חברי ועדה. הדרישה בחוק החדש היא שהרוב יכלול חבר אחד מטעם הקואליציה ואחד מהאופוזיציה, ללא צורך בהסכמת מי מנציגי השופטים. בכך ינוטרל הווטו הקיים כיום לנציגי השופטים. למעשה ששת חברי הוועדה הפוליטיים יוכלו להגיע להסכמות ולפשרות שבמהותן הן פוליטיות, ולא בהכרח מתבססות על שיקולים מקצועיים, ומעל הראש של שופטי העליון.
מה יקרה אם הקואליציה והאופוזיציה לא יגיעו להסכמות על מינוי שופט לעליון?
מסיבה זו נקבע מנגנון מיוחד של "שובר שוויון", שלפיו אם חסרים שני שופטי עליון, שאחד מהם חסר לפחות שנה ממועד סיום כהונת השופט הראשון או ממועד תחילת כהונת הכנסת (לפי המאוחר), אזי הקואליציה והאופוזיציה יכולות להציע כל אחת שלושה מועמדים מטעמן, והצד השני יבחר מתוכם באופן שהשוויון בין המחנות יישמר. בנוסף, נקבע שניתן יהיה למנות לשופט עליון רק מי שמלאו לו 55 שנים, אלא אם ההחלטה על מינויו התקבלה פה אחד בוועדה. הוראה זו נועדה להפיג את החשש של האופוזיציה ממינוי דרך מנגנון שובר השוויון של שני מועמדיו של לוין לעליון – אביעד בקשי ורפי ביטון, שהם צעירים יותר. עוד נקבע כי שני שלישים לפחות משופטי העליון בכל רגע נתון יהיו שופטי מחוזי שנבחרו להיות שופטי עליון. כמו כן יש בחוק הסדרים מיוחדים למצב של קואליציה רחבה (של יותר מ־80 ח"כים).
מה היתה עמדת הייעוץ המשפטי במהלך החקיקה?
במהלך תהליך החקיקה נשמעו אזהרות רבות מצד הייעוץ המשפטי, הן לגבי תוכן החוק והן לגבי אופן חקיקתו בהליך מזורז, בין השאר דרך הצעת חוק פרטית ש"הולבשה" על "שלד" של הצעת חוק קודמת, שעברה בוועדת החוקה לקראת קריאה שנייה ושלישית בכנסת במרץ 2023 בשיא המהפכה המשטרית, וחקיקתה נבלמה בצל "ליל גלנט".
היועמ"שית גלי בהרב מיארה כתבה, למשל, שמתווה החוק "מטיל צל פוליטי כבד על מערכת השפיטה ופוגע במקצועיותה, בעצמאותה וביכולתה לבקר את השלטון", ו"המתווה הופך את שיטת בחירת השופטים לשיטה שבה השיקולים המקצועיים נדחקים לקרן זווית". גם יועמ"ש ועדת החוקה, עו"ד גור בליי, כתב בחוות דעתו ש"התניית בחירה של שופט לכל ערכאה בתמיכה של נציג קואליציה ונציג אופוזיציה מעלה חשש למתן משקל יתר להיבטים הפוליטיים בהליך הבחירה... יש חשש שתנאי מסוג זה יוביל לשינוי באתוס של השפיטה מאתוס של מקצועיות לאתוס פוליטי וכן לפגיעה באמון הציבור כנגזרת מכך". עוד הזהיר כי "שינוי כזה עלול להוביל שופטים ומועמדים לשפיטה בערכאות הנמוכות לעסוק בשתדלנות בקרב הפוליטיקאים השולטים בעתידם המקצועי".
האם מתוכננות עתירות לבג"ץ נגד החוק?
עוד בטרם החוק עבר במליאת הכנסת, הכינו גופי חברה אזרחית טיוטות של עתירות להגשה לבג"ץ. כך, למשל, בטיוטת אחת העתירות נטען שהחוק אינו שונה באופן משמעותי מהצעת החוק שלבסוף לא עברה ב־2023 – וכי כמו אז, גם היום, מטרת הממשלה היא להגביר את השפעת השלטון על השופטים, בעיקר בביהמ"ש העליון, אך גם בשאר הערכאות, וזאת "כדי שניתן יהיה לכפות מינוי של שופטים נאמנים, מטעמים שהם בעיקרם פוליטיים. שופטים שפוטים, 'יס־מנים', החייבים את בחירתם וקידומם לפוליטיקאים, במקום שופטים עצמאיים ובלתי תלויים". עוד תעסוק העתירה בפגיעה הצפויה של החוק בליבת זכויות האדם ובשלטון החוק, משום ש"פוליטיזציה של בחירת שופטים תוביל לפגיעה קשה ביכולתו של ביהמ"ש לבצע את אחד מתפקידיו המרכזיים – הגנה על זכויות האדם מפני השלטון".
