צפירת הרגעה או התרעה לפני משבר: לאן הולך שוק העבודה ביום שאחרי?
ההערכות כבר הביעו "אופטימיות זהירה" לגבי איוש משרות וצמיחה לקראת סוף השנה, אלא שאז הגיע מבצע עם כלביא - והשלכותיו. האם התחזיות החיוביות עדיין בתוקף או שהגיוסים שנראה יהיו בעיקר למילואים?
העשור האחרון, לפחות עד כה, לא סיפק נחת לשוק העבודה. הוא נפתח עם מגפת הקורונה שהובילה ללא מעט פיטורים, והגדירה מחדש את מונח העבודה מרחוק, עבר להתאוששות מזהירה ולגיוסי ענק, שכר גבוה ותנאים מפנקים בייחוד בהייטק. "תור הזהב" הזה לא נמשך זמן רב. משבר גלובלי בהייטק הוביל לגל פיטורים ובמקביל האינפלציה הרימה את הראש ואחריה גם הריבית. כל אלו הובילו למציאות מורכבת בחברות ובארגונים ולצמצום מהותי בגיוסים, אם בכלל.
במקביל לכל אלו, בישראל מתמודדים בשנתיים האחרונות עם מלחמה שטרם הסתיימה ומייצרת חוסר ודאות ניכר. העדרו הורגש בשבועיים האחרונים ביתר שאת עם פרוץ מבצע "עם כלביא" בו תקפה ישראל את איראן. המבצע אמנם הסתיים – ובהצלחה – אולם במידה רבה דווקא היום שאחריו עשוי לסמן נקודת חשובה בשוק רווי תהפוכות: האם ההתאוששות נמצאת ממש מעבר לפינה והגיוסים יצברו תאוצה או שמא מדובר ב"מסמר האחרון" שמוביל למהלכי פיטורים וצמצום.
"בשלב זה, למרות הסיטואציה הרגישה, שוק העבודה מגלה עמידות מרשימה", אומרת מלי ביצור פרנס, מנכ"לית פירמת הייעוץ Tefen. " אנחנו לא רואים קריסה, אלא תזוזות נקודתיות – בעיקר בתעשיות שתלויות ביציבות ביטחונית כמו תיירות, פנאי ואירועים. לצד זאת, תעשיות הביטחון, התחזוקה והייצור חוות דווקא ביקושים גוברים. חשוב להבין שהמשק הגיע למערכה הזו כשהוא כבר מתפקד בשגרה חלקית, עם מאות אלפי עובדים שהיו או עדיין במילואים מאז אוקטובר. ולכן, ההשפעה לא הייתה דרמטית כמו בגל הראשון – אבל חוסר הוודאות מחלחל, והוא יוצר האטה בהחלטות גיוס, בעיקר במגזרים הרגישים."
גם שילה זברו וייס, מנהלת מחלקת Duns 100 בחברת המידע הגלובלית דן אנד ברדסטריט מבהירה כי "לא מדובר בקריסה". כמי שמלווה את החברות המובילות בישראל היא מסבירה כי "בטווח הקצר, ההשפעה של המבצע הורגשה בכל ענפי המשק - בעיקר דרך היעדרות של עובדים מגויסים, דחיית פרויקטים, והקפאה זמנית של גיוסים. עסקים קטנים ובינוניים הם הראשונים להרגיש את הלחץ, במיוחד בתחומים כמו מסחר, שירותים, תרבות ותיירות. באותה נשימה, שוק העבודה הישראלי כבר למד לתפקד תחת תנאי חירום - באמצעות עבודה מרחוק, ניהול משברים ושמירה על רצף תעסוקתי. למעשה, מדובר בהאטה מחושבת ולא בעצירה".
לדבריה, ענף ההייטק ממשיך להתמודד עם אתגרים ייחודיים. "מעבר לגיוסי המילואים ולאי-הוודאות המקומית, ההייטק מושפע גם מגל קיצוצים נרחב בחברות טכנולוגיה אמריקאיות, מה שמוסיף שכבת לחץ נוספת. מדובר ברוח נגדית גלובלית שהשפעתה מורגשת במיוחד במרכזי הפיתוח של חברות בינלאומיות בישראל, ובקרב סטארטאפים שתלויים בשווקים ובשותפים אמריקאים.
מיקור חוץ על הפרק
אייל בר עוז, מנכ"ל פלטפורמת ההשמה הגלובלית Webiz שמתמחה בגיוס עבור חברות טכנולוגיה, סבור כי למעשה, בהייטק התמונה מורכבת אפילו יותר. "למשוואה המורכבת של התנודות בשוק העבודה נוסף בשנתיים האחרונות גורם מכריע נוסף – ה-AI. כבר עכשיו אנחנו רואים שענקיות טכנולוגיה מטמיעות כלי בינה מלאכותית באופן שמייתר משרות ומוביל לפיטורים בתדירות גבוהה יותר. כמובן שיש תחומים שתמיד ייהנו מביקוש גבוה אבל לדעתי כן נראה צמצום תקנים וויתור על תפקידים שאינם בליבת העשייה".
לדבריו, ההשלכות במקרה הזה עשויות להיות מרחיקות לכת. "אני סבור שנראה לא מעט חברות שמוציאות למיקור חוץ תפקידים שלא נמצאים בליבת העשייה שלהם. מעסיקים כיום צריכים גמישות גבוהה במיוחד שכל כמה חודשים יש שינוי, אירועים ביטחוניים או טוויסט אחר וזה מתלווה למציאות עסקית מורכבת מאוד. לכן נראה יותר תפקידים שנשכרים על בסיס ייעוץ חיצוני או מודל פרילנס כזה או אחר שמעסיק מפעיל לפי צורך או לפי מודל גמיש יותר – אבל לא כהעסקה ישירה. יש לזה גם משמעויות עמוקות מבחינת עובדים והבנה שדברים יעברו שינוי מהותי".
"לא נשוב לשיאים של 2021"
בר עוז אף מחדד כי על רקע כל השינויים הדרמטיים שמתחוללים כיום, ההתאוששות של המשק תהיה הדרגתית ומדודה בהרבה ממה שהוערך עד כה. "ההייטק והשוק כולו התבגר אחרי הבועה של 2022 ותהליכים מבוצעים כבר עכשיו בזהירות, שהפקטור של ההכנסות בפועל חשוב לא פחות מנתוני הצמיחה. לכן, גם אם נראה גיוסים הרי שהם יהיו זהירים יותר, ממוקדים ובהתאם לצרכים. חברות גם מבינות שה-AI אכן ייעל תהליכים ותפקידים שקיימים כיום לא בהכרח יישארו באותו פורמט. חברות בסופו של דבר מחפשות קודם כל להוזיל עלויות ובפרט של כוח אדם. בשורה התחתונה כן נראה צמיחה וכן גיוסים אבל הקצב וההסתכלות תהיה מפוכחת ומדויקת הרבה יותר. זה עדיין יהיה שוק של מעסיקים, כאשר בתפקידים בהם קיימים ביקושי שיא (מפתחי AI, מדעני נתונים וסייבר) העובדים ייתנו את הטון".
זברו וייס שותפה להערכה הזו. "פריחה בהחלט אפשרית, אבל כנראה תיראה אחרת ממה שהכרנו. ישראל יודעת להתאושש ממשברים כלכליים, ובתנאים הנכונים יכולה לחזור למסלול צמיחה מהיר. עם זאת, ענף ההייטק, שעד לא מזמן היה הקטר של הכלכלה, עובר שינוי עמוק, לא רק בגלל הלחימה, אלא בגלל מגמות מבניות בעולם. הענף חווה כבר תקופה של התכווצות עולמית: פחות השקעות, העדפה ליעילות, ומיקוד בפרויקטים חיוניים בלבד. הגיוסים צפויים לחזור, אך באופן סלקטיבי ומתון יותר. הצמיחה העתידית תתבסס על תחומים ממוקדים כמו סייבר, בינה מלאכותית, דיפנס טק והלת'טק - מקומות שבהם לישראל יתרון יחסי ברור. השאלה המכריעה תהיה לא רק כלכלית, אלא פסיכולוגית: האם תחושת הוודאות תשוב, והאם השוק יחזור להאמין ביציבות ובצמיחה".
תחושת היציבות מהווה, לדברי ביצור פרנס, את המפתח להנעת צמיחה מחודשת בשוק העבודה. "אם נצליח לייצב את המצב הביטחוני, אני מאמינה שנראה התאוששות הדרגתית גם בגיוסים, כולל בהייטק", היא מסבירה. "לא נשוב במהירות לשיאים של 2021, אבל יש בהחלט מקום לאופטימיות זהירה. חשוב להבין ששיעור האבטלה חזר לרמות נמוכות יחסית, אבל לא כי המשק בתנופה – אלא כי חלק ניכר מהעובדים עדיין בשירות מילואים או נאלצו לעזוב את המשרות הקודמות. כמי שמלווה מאות חברות וסטארטאפים, אני רואה מהשטח עד כמה קשה לחברות לקבל היום החלטות אסטרטגיות – וזה משפיע ישירות על שוק העבודה. עם זאת, ההייטק הישראלי ידוע בגמישותו, ואם תימשך מגמת היציבות, נתחיל לראות קצב גיוסים עולה כבר ברבעון הקרוב".
"ג'וניורים נעלמו מהמפה"
מי שכבר עכשיו משלם את המחיר של חוסר הוודאות במשק הם הג'וניורים שמתקשים להיכנס לשוק העבודה ובפרט להייטק שמעולם לא היה מבוקש יותר. על פי הערכות, מציאת עבודה בקרב בוגרי תארים נמשכת כשנה ולא פעם כרוכה בפשרות ותחרות עזה במיוחד. "זו אחת הנקודות הכואבות של התקופה הנוכחית. הרבה מאוד צעירים מוכשרים מסיימים תארים ומוצאים את עצמם מול שוקת שבורה - אין מספיק משרות התחלתיות, וגם כשיש, התקנים מצומצמים", אומרת זברו וייס. "המשמעות של הדברים רחבה בהרבה ממה שנדמה".
"ג'וניורים פשוט נעלמו מהמפה", מחדדת ביצור-פרנס. "מספר משרות הכניסה ירד למינימום, ומשך הזמן שלוקח לבוגר טרי למצוא עבודה הכפיל את עצמו ואף יותר – אנחנו מדברים לעיתים על כמעט שנה של חיפושים. חלקם מוותרים, אחרים יוצאים מהתחום או מנסים את מזלם בחו"ל. זה מצב מסוכן – כי בלי הזרמת דם חדש לתעשייה, נאבד בעתיד את היתרון התחרותי שלנו כמדינת הייטק. אני אומרת למעסיקים – דווקא עכשיו, השקיעו בג'וניורים. מי שיעשה את זה, ירוויח עובדים נאמנים, יצירתיים, ומלאי מוטיבציה. ולמקבלי ההחלטות – אם אתם באמת רוצים לשקם את המשק, תתחילו משוק העבודה. זה המקום שבו אפשר לייצר שינוי אמיתי, בר־קיימא".
זברו וייס אף מציינת כי "יש צורך במדיניות אקטיבית- תוכניות שילוב, הכשרות, תמריצים למעסיקים, אפילו קואליציה בין המדינה למגזר העסקי כדי להכניס את הדור הבא לשוק. אם לא נפתח מסלול אמיתי לג’וניורים, נאבד את הדור הבא של החדשנות הישראלית עוד לפני שהוא בכלל התחיל. המשק יתאושש ויצמח, אני מאמינה בזה. אבל השאלה היא מי יחזור איתו קדימה. גיוסים, השקעות וחדשנות זה חשוב , אבל לא פחות חשוב לבנות תשתית אנושית בריאה שתסחוב את המשק גם בטווח הארוך.
חברות עוברות להכשרה עצמית
לעומתן, בר עוז סבור כי הפתרון למצוקת הג'וניורים טמון דווקא בהכשרתם. "כל הנושא של הכשרת עובדים הולך לדעתי לעבור שינוי משמעותי. תהליכי גיוס של חברות כיום אורכים מספר חודשים גם במקרים של משרות לא בכירות ולכך מתווסף לפחות רבעון נוסף של הכשרה פנימית בתוך החברה והקנייה של שיטות עבודה. יוצא שבמינימום "כניסה" של עובד חדש נמשכת חצי שנה – וזה יכול להתארך עוד הרבה מעבר.
חברות מבינות שזה לא עובד ולא אפקטיבי ולכן הן עוברות למודל של "הכשרה עצמית" – בניית צוות למשימה ייעודית והכשרה שלו. אנחנו מפעילים בימים אלו מודל כזה יחד עם חברות טכנולוגיה וזו מגמה שאני גם שומע שמתרחשת גם בעולם בכל מיני אופנים. ההסתכלות ממוקדת יותר לצרכים של החברה ולתרבות או המיומנויות הנדרשות בה – וזה מה שנותן את הטון.
אין ספק שהאקדמיה עדיין רלוונטית וחשובה אבל באותה נשימה בוגרי תארים יידרשו למעין 'התמחות' בהייטק של שנה-שנתיים כדי להבין את צורת העבודה ולאחריה ייהנו מתנאי ההעסקה היוקרתיים. לחילופין, ייתכן שנראה שצעירים קודם כל רוכשים מקצוע או מיומנות כלשהי ורק אז ניגשים ללמוד בגיל מבוגר יותר".
