מתחמם במהירות, מתמלא בפלסטיק, מינים מקומיים נעלמים: דו"ח עגום על מצב הים התיכון
דו"ח הניטור הלאומי של הים התיכון לשנת 2023, שפרסמו משרדי להגנה"ס והאנרגיה והמכון לחקר הימים, חושף תמונת מצב מדאיגה של המערכת האקולוגית בים התיכון, החשופה יותר ויותר לאיומים מעשי ידי אדם. בין היתר, שינויי האקלים הובילו להתחממות מזרח הים התיכון בקצב גדול משמעותית מהממוצע העולמי ועליית פני הים, עם זאת כרגע עדיין אפשר לתקן
שינויי האקלים הובילו להתחממות של מזרח הים התיכון בקצב גדול משמעותית מהממוצע העולמי, ולעליית מפלס הים ב-15 ס"מ בשלושת העשורים האחרונים. ממשלת נתניהו ביטלה את המס שהוטל על הכלים החד פעמיים, אבל זיהום הפלסטיק ממשיך לאיים על הים ועל חופי ישראל, ובמפרץ עכו עלה שוב ריכוז הכספית בדגי מאכל: המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה והתשתיות והמכון לחקר ימים ואגמים מפרסמים היום (ג׳) את דו"ח הניטור הלאומי של הים התיכון לשנת 2023, החושף תמונת מצב מדאיגה של המערכת האקולוגית בים התיכון, החשופה באופן הולך וגובר לאיומים מעשי ידי אדם. ממצאי הדו"ח מצביעים על כך שלהפחתת הלחץ והפעילות האנושית ברמה המקומית יש פוטנציאל גדול מאוד לשיפור ושינוי משמעותי של מצב המערכת הימית כך שתצלח את אתגרי שינויי האקלים שבפתח.
ממצאי הדו"חות חושפים את השינויים שעוברת המערכת הימית בשל שינויי האקלים והפעילות האנושית בים, אשר התרחבה משמעותית בעשור האחרון עם הרחבת הנמלים וקידום סקטור הגז. הניטור בשנת 2023 נעשה תחת מגבלות רבות דוגמת איסור יציאה לים ושיבוש מערכות ניווט, צוות הניטור עשה מאמצים רבים להתגבר על מגבלות אלה ולשמור על המשכיות איסוף המידע על הסביבה הימית. הממצאים מצביעים על השפעות מתמשכות של אירועי זיהום ופגיעה בחי הימי, ועל הקושי להשתקם מהם בתנאי הים המשתנים בשל שינויי האקלים והתחממות הים.
בין היתר, ממצאי הדו"ח מצביעים על כך שהטמפרטורה של שכבת המים העליונה בים התיכון עולה בקצב של 0.12 מעלות צלזיוס בשנה – יותר מפי שניים מהממוצע העולמי, ובניגוד לתחזיות ארגון האקלים העולמי הצופה התחממות של כ- 0.055 מעלות בשנה. בנוסף, נרשמה עלייה של 15 ס"מ במפלס הים מאז 1992 (קצב ממוצע של כ-4.7 מ"מ בשנה). זהו קצב הנחשב מהיר לעומת הקצב העולמי העומד על 3.4 מ"מ בשנה. עליית מפלס מי הים תשפיע על כל קו החוף של מדינת ישראל, שעה שככל שהמפלס עולה כך עולה הסכנה להצפות בזמן סערות.
גם מגמת החמצת פני הים ממשיכה ומעצימה. היא מתרחשת בשל עליית חלקו של הפחמן הדו חמצני באוויר (בשל עלייה בפליטות גזי חממה ממקור אנושי, ובעיקר שריפת נפט, גז ופחם), החודר למערכת הימית. לשינויים בחומציות הים יכולה להיות השפעה על בע"ח ועל מארג המזון בכללותו.
המגוון הביולוגי באזורנו אכן מושפע לרעה משלל פרמטרים: לצד החמצת והמלחת הים והשלכות משבר האקלים, גם השפעה אנושית כמו זיהום, דייג יתר, חדירה של מינים פולשים ועוד. אחוז המינים הפולשים בין החי השוכן על המצע החולי נותר יציב אך גבוה, כאשר המינים הפולשים מהווים למעלה ממחצית השלל העולה ברשת הדיגום. בניגוד לכך, נמצאה ירידה בשכיחות דגי "שפמית ארסית" (נקרא גם על ידי הדייגים "דג נסראללה"), ככל הנראה הודות לצמצום דיג המכמורת, שיטת דיג הרסנית לים, אשר בין היתר פוגעת במינים מקומיים המתחרים עם דג זה.
בשנת 2023 בלטו בהיעדרם שני מינים מקומיים של דגים שהיו בעבר נפוצים ברשתות – מולית אדומה (שם עממי: ברבוניה אדומה) ושישן משורטט (שם עממי: מרמיר). לפי מחברי הדו"ח, ממצא זה מדאיג ויש לראות אם הממצא חוזר על עצמו. החשש הוא שמינים מקומיים נעלמים בשל התחממות הים ו/או תחרות עם מינים פולשים המתחרים איתם על מזון או שדוחקים אותם מאזור המחיה שלהם. ברכסי הכורכר ממשיכה מגמה רב שנתית של היעלמות אצות מקומיות והחלפתן על ידי אצות פולשות. האצות המקומיות יצרו בעבר "יערות" גבוהים שהיוו בית גידול לבעלי חיים קטנים. האצות הפולשות קטנות יותר ואינן מייצרות את התנאים שיצרו בעבר המקומיות, מה שמשפיע על כל המערכת.
זיהום בים התיכון
בין הממצאים המדאיגים של הדו"ח, ישנם גם כאלו המאיימים באופן ישיר על בריאות הציבור. כך למשל, במפרץ עכו נמדדה שוב עלייה בריכוזי הכספית בדגי מאכל, וזו נמצאה ב-65% מהשלל. כספית עלולה לגרום לסיכונים בריאותיים משמעותיים, כמו פגיעה במערכת העצבים והמוח, בעיות זיכרון, הפרעות בקצב הלב ובתפקוד הכבד, סיכון לעוברים שכן כספית חוצה בקלות את השליה ועוד. הממצאים האלו ממחישים את האופן שבו תעשיות יכולות לזהם את מקורות המים ולחשוף את הציבור למזהמים מסוכנים.
לפי ההערכות, ריכוז הכספית ברקמות דגים במפרץ נגרם ככל הנראה משחרור מי תהום שזוהמו באתר תעשיות אלקטרוכימיות שננטש לפני שנים. העלייה בריכוז הכספית בדו"ח הנוכחי לאחר ירידה מתונה מ-2019, נובעת ככל הנראה מעלייה בכמות הגשמים בשנה שעברה, מה שהביא לכניסה של כספית נוספת לים דרך מי התהום. הדו"ח מצביע על אזלת יד חמורה של הרשויות, עליה משלם הציבור מחיר כבד: למרות שהאתר עומד נטוש מאז 2004, הזיהום ממשיך – והרשויות לא מיהרו עד כה לשקם את האזור. לפי ההערכות, בשנים הקרובות צפויה בשל כך להימצא נוכחות מוגברת של כספית בדגי מאכל הנידוגים באזור.
הטבע הישראלי וגם סביבת החוף והעיר – מזוהמים. לפי הממצאים, חלק מנחלי החוף ממשיכים להכיל ריכוזים חריגים ובעיתיים של מתכות וחומרי דשן - חלקו של הזיהום נובע משיירים "היסטורים", דוגמת הכספית בשפך נחל הנעמן, אך מרבית הזיהום נובע מהזרמה של עודפי קולחין באיכות ירודה ממכוני טיהור שפכים ומהזרמות לא חוקיות של ביוב לחלק מנחלי החוף. נחלי החוף כיום מוגדרים במצב זיהום בינוני. בנוסף לכך, הצוותים איתרו זיהומים חריגים חומרים לא חוקיים במרינות. בשנת 2023 נמצא זיהום חריג במתכת ארסן במרינה תל אביב ממקור שאינו ידוע, ובנמל עכו נמצא ריכוז חריג של חומר הדברה לא חוקי מהסוג הקסהכלורובנזן. גם הזרמת הביוב הגולמי לים מרצועת עזה המשיכה ב-2023, וישראל נאלצה להתמודד עם זיהום חוצה גבולות שהגיע גם לאזור מתקן ההתפלה באשקלון. ״מניסיון השנים ניתן לראות כי הזרמת הביוב מעזה גדלה בזמן מתיחות ביטחונית״, סיכמו מחברי הדו"ח.
ביטול מס הכלים החד פעמיים: דיוקן
הסביבה הימית והחופית מלאה בפסולת, תוצרת ישראל או המדינות הסמוכות. פלסטיק מהווה את המרכיב העיקרי בפסולת החופית, כשבחופים הדרומיים הוא מהווה כ-60% ובמרכז והצפון אף עומד על כ-90%. הפריט השני בשכיחותו הוא בדלי סיגריות, ואחריו כוסות חד פעמיות. בחופי הדרום שיעור ניכר מהפסולת הוא מתכת שמקורה בשאריות תחמושת צה״לית ובציוד דיג.
מאז תחילת הניטור ב-2017 נצפית תופעה שחוזרת על עצמה של הצטברות פסולת פלסטיק ברצועת עומק קרקעית של 200 מטר. ריכוז הפלסטיק בעומק זה גבוה בסדר גודל מהריכוז הנמדד בעומקים רדודים יותר על מדף היבשת (אזור תת-ימי המהווה המשך טבעי של היבשת מתחת לפני הים - ש.א). בניטורים בשנים שעברו נמצא ריכוז גבוה של פסלות פלסטיק גם בעומקים של 1,100 ו-1,300 מטר מעבר למדף. ממצא זה מצביע על קרקעית הים כמצבור לפסולת פלסטיק שאינה מתכלה. 80% מהפסולת בקרקעית הים – פרטי פלסטיק ואריזות, ו-10% פסולת דיג.
פסולת פלסטיק גם גודשת את החוף. פסולת שיוצרה בישראל היוותה בין 50% ל-90% בחופי המרכז והצפון. ככל שנעים דרומה עולה אחוז הפסולת ממדינות שכנות הנודדת לחופינו, כשמקורה בעיקר בזרמים המגיעים מדרום מערב. בפולג למשל, מרבית הפסולת הנאספת היא ממקור ישראלי, לעומת כמחצית ממקור ישראלי בכפר גלים ובעכו, לשם נסחפת פסולת ממדינות שכנות או מרוחקות בים התיכון.
הבשורות הטובות קשורות הישר לרגולציה. בעוד שממשלת נתניהו ביטלה את המס שהוטל על הכלים החד פעמיים למרות יעילותו והצלחתו בניקיון המרחב הציבורי, על שקיות ניילון ברשתות המזון עדיין נגבה היטל, גם אם נמוך יחסית. לפי הממצאים, מאז שנת 2021 ישנה מגמת ירידה באחוז שקיות הפלסטיק מכלל הפסולת בחופים.
פסולת הפלסטיק האנושית מגיעה הישר לחיות הים. תוכנית הניטור בדקה את הממצאים רק באשר לצבים, למרות שסקרים המתבצעים מעת לעת מגלים חלקיקי מיקרופלסטיק בדגים המגיעים הישר לצלחת. לפי הממצעים, ב-79% מהצבים שנבדקו בין 2020 ל-2023 נמצאה פסולת פלסטיק במערכת העיכול. מספר חלקיקי הפלסטיק במערכות עיכול נע בין מאות לאלפי חלקיקים לצב.
