"הרע במיעוטו": בית המשפט אישר את ההסדר בקרן הגשמה
בית המשפט המחוזי דחה את ההתנגדויות שהוגשו ע"י חלק מהנושים, שטענו כי ההסדר מגלם עבורם "תספורת" של יותר מ-90% מהחוב. השופטת החליטה לא להתערב בהחלטת אספת הנושים "הגם שהדיבידנד המוצע בתוכנית נמוך והתרומה האישית של נושאי המשרה אינה מן המשופרות"
שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, עירית וינברג נוטוביץ, אישרה אתמול (ג') את תוכנית ההסדר לשיקום כלכלי לחברות של קרן הגשמה, שאושרה לאחרונה בידי אספת הנושים. אבי כץ וחנן שמש, שניהלו את הקרן, ייהנו מפטור מתביעות אישיות ביחד עם נושאי משרה אחרים ושומרי הסף בקרן.
בית המשפט אישר את ההסדר על אף נושאי המשרה לא מעמידים במסגרתו תרומה אישית משמעותית אלא כמה מאות אלפי שקלים בלבד – סכום נמוך ביחס לתביעות חוב שהוגשו נגד הקרן בגובה כ-460 מיליון שקל (מדובר בתביעות שטרם נבדקו על ידי נאמני הקרן, שמעריכים שהחוב הכולל שיאושר יעמוד על כשני שליש מהסכום – כ-300 מיליון שקל).
בכך דחה בית המשפט את ההתנגדויות הרבות שהוגשו נגד ההסדר על ידי חלק מהנושים ועל ידי מע"מ, כפי שפורסם בשבוע שעבר בכלכליסט, ונתן תוקף של פסק דין להסדר. בין השאר הלינו הנושים שההסדר מגלם עבורם "תספורת" של יותר מ-90% מהחוב הנתבע, והדיבידנד שיקבלו יעמוד על אחוזים בודדים מגובה החוב. זאת משום שלקופת ההסדר יזרמו סכומים נמוכים משמעותית מגובה החוב (בעבר הסכום הוערך על ידי הנאמנים בכ-20 מיליון שקל בלבד).
חלק הארי שייכנס לקופת ההסדר שאושר יהיה 16 מיליון שקל, שתזרים חברת הביטוח איילון. זאת בתמורה לפטור מכל טענה או תביעה נגדה בגין פוליסת הביטוח שביטחה את הקרן ונושאי המשרה בה, ופטור מתביעות נגד נושאי המשרה בקרן וגורמי הפיקוח ושומרי הסף שלה, לרבות כלל הטענות הנוגעות לתפקידם כדירקטורים.
מקור נוסף להסדר יהיה מכירת נכסים של חברות קרן הגשמה (ציוד, מערכות מחשוב, בסיסי נתונים וכו'), המוערכים במיליוני שקלים בודדים. מקור נוסף הוא מה שמוגדר כ"תרומת נושאי המשרה", שתכלול בין השאר ויתור על תביעות חוב מטעמם, ויתור על החזרי הלוואות בעלים שהעמידו לקרן, ויתור על אחזקות בחברות ובתאגידי הקרן, ויתור על הזכות לקבל החזרי השקעה בפרויקטים, ותרומה של 350 אלף שקל (פלוס מע"מ) של נושאי תפקידים בקרן.
התשלום לנושים יבוצע בדרך של חלוקות ביניים בהתאם להתקדמות שלבי התוכנית, שאותה הצליחו הנאמנים רו"ח גבי טרבלסי ועו"ד ניצה פוזנר להעביר ברוב הדרוש על פי החוק באספת הנושים במאי. ההסדר כולל הודעה על סופיות ההליכים וויתור על כל הטענות ונכתב ש"תוכנית השיקום ממצה את אפשרויות הגבייה מהחברות, התאגידים, נושאי המשרה והמבטחים".
הנאמנים דחו בפני ביהמ"ש את טענות מתנגדי ההסדר שלפיהן הם לא מיצו כביכול את בדיקות המצב הפיננסי של נושאי המשרה כדי למקסם את גובה התרומה שלהם להסדר. הם הסבירו כי ההסדר הושג לאחר מו"מ ממושך מול נושאי המשרה וחברת הביטוח וכי בנסיבות העניין מתן הפטור מעורר המחלוקת מתביעות היה מוצדק.
קרן הגשמה, שהחלה כהבטחה גדולה עם הקמתה ב-2009 וגייסה כ-3 מיליארד שקל ממשקיעים קטנים להשקעות נדל"ן בכ-300 פרויקטים בארץ ובחו"ל, סיפקה תשואות נאות בראשית דרכה. אולם עם השנים, היא הסתבכה בהשקעות כושלות עד שהגיעה לסף קריסה ב-2023, נכנסה להליכי חדלות פירעון ומונו לה נאמנים, שבשנתיים האחרונות גיבשו את ההסדר שכעת הובא לאישור בית המשפט.
השופטת כתבה בפסק דינה שההלכה היא שביהמ"ש אינו מתערב בשיקול דעת הנושים, אלא במקרים חריגים, אשר לדבריה לא מתקיימים במקרה הזה, שבו מרבית הטענות נוגעות לכדאיותה הכלכלית של תוכנית השיקום. לדבריה, "הגם שהדיבידנד המוצע בתוכנית נמוך והתרומה האישית של נושאי המשרה אינה מן המשופרות, מרבית הנושים, המצויים בעמדה טובה יותר להעריך אם תוכנית השיקום מיטיבה עימם או אם לאו, בחרו להצביע בעד התוכנית, ככל הנראה, בבחינת הרע במיעוטו".
השופטת הוסיפה כי "הנושים הם שנושאים בסיכון הכלכלי בתוכנית השיקום ויש לכבד את רצונם, אלא אם כן מתקיימות נסיבות המצדיקות את התערבותו של בית המשפט בשיקול דעת הנושים, דבר שלא הוכח בענייננו".
עוד קיבלה השופטת את עמדת הנאמנים, שהמלצתם לאשר את תוכנית ההסדר ניתנה לאחר ביצוע כל הבדיקות הנדרשות וכתבה שהנושים המתנגדים להסדר "לא הוכיחו כי קיימת חלופה טובה יותר מזו המוצעת בתוכנית השיקום, כאשר יש לזכור בהקשר זה כי אין בידי הנושים פסק דין כנגד נושאי המשרה ושומרי הסף, אלא תביעות תלויות ועומדות בלבד בעילות להטלת אחריות אישית".
יותר מכך, היא כתבה בפסק הדין, ש"לדברי הנאמנים, אין ספור תביעות נגד נושאי המשרה נמחקו, ואף בתובענה הייצוגית ניתן פסק דין לטובת נושאי המשרה, וערעור שהוגש נדחה. במצב דברים זה, עולים ספקות באשר לסיכויי התביעות שהוגשו, וכפועל יוצא, ביחס ליכולת הנושים לגבות כספים מהמבטחים". בנוסף דחתה השופטת את טענות מתנגדי ההסדר, לפיהן כביכול היתה בו העדפת נושים או שמתן הפטור מאחריות ומתביעות מנוגד לדין.
עו"ד עומר נירהוד, שמשרדו ייצג כ-1,500 משקיעים בקרן הגשמה, שרובם תמכו בהסדר וכמה עשרות מהם הגישו התנגדות אליו, אמר לכלכליסט בעקבות פסק הדין כי "רוב המשקיעים שייצגנו תמכו בהסדר לא כי הוא טוב, אלא כי האלטרנטיבה היתה יותר גרועה. עם זאת, תפקידו של בית המשפט, לדעתי, במקרה הזה היה לקבוע תרומת בעלים ראויה למול הפטור מתביעות שניתן להם – ובית המשפט לא השכיל לעשות זאת".
