בלעדי
נושי קרן הגשמה: "מאות המיליונים של אבי כץ התאדו ואינם"
קבוצות של נושים טוענות בהתנגדויות שהוגשו לבית המשפט כי ההסדר שגובש בקרן הנדל”ן שפנתה למשקיעים קטנים הוא שערורייתי. לדבריהם, הוא פוטר את נושאי המשרה מהשתתפות בכיסוי החוב - למעט תשלום 350 אלף שקל, כנגד תביעות עתק של 460 מיליון שקל - ותוהים לאן נעלם כספו של כץ. הנאמנים, שרמזו בעבר שהחזר החוב יהיה זעום, כתבו: "רבות מההתנגדויות עמוסות אי דיוקים, וחלקן נכתבו בבינה מלאכותית”
יותר משנתיים מאז שקרן הגשמה קרסה והותירה שובל של משקיעים מאוכזבים, שהגישו תביעות בקרוב לחצי מיליארד שקל, כעת מוגשות התנגדויות רבות להסדר הנושים המתגבש, שבהן מבקשים חלק מהנושים שלא לפטור את המנהלים (ובעבר בעלי השליטה) אבי כץ וחנן שמש, וכן נושאי משרה וגורמי פיקוח נוספים, מתביעות אישיות. ההכרעה בכלל התביעות שהוגשו – שמגיעות ל־460 מיליון שקל כולל כימות של תובענה ייצוגית – צפויה רק כשנה מאישור ההסדר בבית המשפט. הנאמנים העריכו שסדר גודל החוב שייפסק יהיה כשליש פחות מזה שנתבע – כ-300 מיליון שקל, שלגביהם אמר רו"ח גבי טרבלסי, אחד משני הנאמנים שמונו בתיק, באסיפת הנושים שבה אושר ההסדר כי "סך המקורות הוא קצת מעל 20 מיליון שקל, אז תעשו את החשבון".
במסגרת הסדר הנושים, שגובש באפריל והועבר ברוב באסיפת הנושים, הוסכם בין הנאמנים, ניצה פוזנר וטרבלסי, לבין חברת הביטוח איילון, שביטחה את חברות הקרן ואת נושאי המשרה, כי נושאי המשרה וגורמי הפיקוח בהגשמה יקבלו הפטר מכל ההליכים המשפטיים שהתנהלו בעבר או יתנהלו נגדם בעתיד בקשר לכל מחדל או עניין הקשור בחברות קרן הגשמה, “לרבות כלל הטענות הנוגעות לתפקידם כדירקטורים”. הנאמנים נימקו זאת בכך שבתמורה נושאי המשרה מוותרים על כספים כמו החזרי הלוואות בעלים, החזרי השקעות בפרויקטים, מניות בתאגידים, שיפוי מחברת הביטוח ועוד.
התוצאה של הסכמה זו היא שהסכום שיזרימו לקופת ההסדר נושאי המשרה נמוך מאוד: כ־350 אלף שקל בלבד. על פי ההסכמות הללו, גם חברת הביטוח איילון עצמה תכניס לקופת ההסדר רק חמישית מסכום הפוליסות – 16 מיליון שקל מתוך שתי פוליסות בסכום כולל של 80 מיליון שקל, ותקבל פטור מתשלום מלא של פוליסה ומכל חבות נוספת. היום צפוי להתקיים דיון בהסדר ובהתנגדויות הרבות שהוגשו נגדו – רבות מהן נוגעות להסדר עם כץ, שמש ושאר נושאי המשרה – ובו יבקשו הנאמנים מבית המשפט המחוזי מרכז לאשרו סופית.
המתנגדים להסדר טוענים כי "תהיה תספורת של מאות מיליוני שקלים לנושים, של יותר מ־90% מהשקעתם”. עוד טוענים המתנגדים כי "מדובר בהסדר פגום", המבוסס על "הפחתה דרמטית של כ־80% מזכויות הנושים בפוליסות חברת הביטוח, מבלי שניתנה לכל הנושים גישה מלאה לפרטי ההסדר או אפשרות להצביע עליו", כשבמקביל, נושאי המשרה בקרן הגשמה ייהנו מ"פטור מההפקר" מתביעות נגדם – כפי שדרשה חברת הביטוח כתנאי להזרמה.
לטענת המתנגדים, התרומה הכספית שלהם לקופת ההסדר היא "שולית" ו"מבזה", ולכאורה לא מוצו המאמצים לבחון את היקף נכסיהם האישיים, שהיו עשויים לתרום להסדר. לטענת המתנגדים, כל הקונסטרוקציה שנבנתה בהסדר לא היתה בסמכות הנאמנים שמונו לקרן על ידי בית המשפט, ונעשתה ללא ידיעתם ו"באופן פסול". לטענת המתנגדים, האינטרס של הנאמנים בהכנסת שיעור קטן בלבד מפוליסות הביטוח, תוך מתן פטור מתביעות לנושאי המשרה, הוא להגדיל את ה"קופון" שיקבלו בדמות הגדלת שכר טרחתם. זאת כאשר לטענת המתנגדים, "נושאי המשרה אינם תורמים כל תרומה משמעותית להצעת ההסדר, ואין כל הצדקה או סמכות להעניק להם פטור מתביעות".
כמה קבוצות של משקיעים הגישו התנגדויות להסדר: אחת ההתנגדויות הבולטות נוסחה בידי עו"ד אביעד ויסולי, שהשקיע בעצמו בכמה פרויקטים של קרן הגשמה באנגליה ובארצות הברית, ואליה הצטרפו משקיעים נוספים. קבוצה אחרת של כ-50 משקיעים, המיוצגת בידי עו"ד עומר נירהוד, הגישה גם היא התנגדות תקיפה להסדר המוצע וכך גם קבוצה נוספת של יותר מ־50 משקיעים אחרים, שתוקפים באמצעות עו"ד דגן פרנקל את הפטור שניתן לנושאי המשרה ומנהלי הקרן. לדבריהם, בזמן שהנושים יקבלו לכל היותר אחוזים בודדים מהחובות כלפיהם, ללא כל בטוחה להחזר מינימלי כלשהו, מנהלי הקרן שאחראים למצב לא יתרמו באפן משמעותי להסדר, "באופן מקומם ומביש, המקצין את חוסר הצדק המשווע שייגרם למתנגדים באם יאושר ההסדר".
מי שעוד מתנגד להסדר הוא מע"מ, נושה נוסף של חברות קרן הגשמה. במע"מ מנמקים זאת בסירובם המוחלט של הנאמנים להוסיף להצעת ההסדר את ההבהרה שביקש מע"מ, ולפיה לא יהיה באישור הצעת ההסדר על ידי בית המשפט מתן הפטר מהליכים פליליים ומהליכים מינהליים לחברות ולמנהליהן, בשל חוב עבר או בשל כל עילה אחרת. במע"מ טוענים שההסכמות שהגיעו אליהן עם חברת איילון מנוגדות לסעיף ברור בחוק – "ואת זאת אין לאפשר".
גיוסים של יותר מ־3 מיליארד שקל
במאי 2023, קרן הגשמה פנתה לבית המשפט מחוזי מרכז בלוד בבקשה לעיכוב הליכים נגדה וזימון אסיפות לגיבוש הסדר לחברות שפעלו במסגרתה. "הצפי שבזמן הקרוב משאביה הכספיים של החברה יגיעו לכדי מיצוי, החברה תיקלע לכדי חדלות פירעון תזרימית ולא תוכל להמשיך בפעילותה כעסק חי", כתבה הקרן בבקשה. הקרן, שהוקמה ב-2009 על בסיס הרעיון לאפשר השקעות משותפות בפרויקטי נדל"ן של אנשים באמצעות הון נמוך יחסית, גייסה בעבר יותר מ־3 מיליארד שקל ממשקיעים עבור יותר מ־300 השקעות בישראל, ארצות הברית, אנגליה, קנדה, גרמניה, הולנד ועוד – והחזירה לרבים מהם את כספי השקעתם עם תשואות פנומנליות, כאלה שתידלקו עוד יותר את מנגנון השיווק וגיוס הכספים. עם זאת, אט אט החלו חריקות ובמהלך השנים לא מעט פרויקטים שהקרן השקיעה בהם נתקעו, התעכבו או הסתבכו, וגררו תביעות כנגד מנהלי הקרן ושומרי הסף שלה (רואי חשבון, עורכי דין וכו') על התרשלות, ניהול לקוי, מצגים מטעים והיעדר פיקוח.
4 צפייה בגלריה
הנאמנים גבי טרבלסי (מימין) וניצה פוזנר. נושים מאשימים אותם ששקלו גם את שיקול העמלה שלהם
בסוף יוני 2023, נתן בית המשפט המחוזי מרכז צו לפתיחת הליכים בתיק ומינה נאמנים זמניים לחברות של קרן הגשמה. בהמשך הוגשו להם כ־60 תביעות חוב נגד חברות הקרן בגובה של כ־460 מיליון שקל. באפריל השנה הגישו הנאמנים "הצעת תכנית שיקום כלכלי והסדר נושים לחברות ולנושאי משרה" שגיבשו לאחר מו"מ שניהלו מול כל הגורמים. הם ציינו שמקורות ההסדר כוללים את מכירת נכסי החברות של הקרן (למשל ציוד מחשוב וכו’), עודפים ויתרת כספים בקופת ההסדר, וכן "תרומת נושאי משרה ובעלי תפקיד" וכספים מטעם איילון.
בין השאר, כתבו הנאמנים שהצעת ההסדר ממצה את אפשרויות הגבייה מכלל תאגידי הקרן ונושאי המשרה בה ומחברת הביטוח - שיקבלו פטור מכל אחריות נוספת. "השיקולים למתן הפטור מאחריות", כתבו, "מביאים בחשבון, בין היתר, את תרומות נושאי המשרה והמבטחים, שעלולות להתאיין בהיעדר הצעת הסדר". הנאמנים הסבירו כי חלופת ההסדר המוצע שישמר את החברות של הקרן כ"עסק חי", עדיפה על פירוקן, והדבר יסייע במיקסום ההחזר לנושים.
נושאי המשרה בהגשמה מצידם הדגישו בהסדר שבית המשפט דחה את התביעה הייצוגית נגדם והכחישו את חבותם האישית, אך לדבריהם, הסכימו לסדרת הוויתורים ולמתן הסכום המוזכר כ”תרומה” לקופת ההסדר – וזאת מבלי להכיר בחבותם האישית לחובות החברות כלפי הנושים התובעים.
וכיצד נימקו הנאמנים את ההנחה המשמעותית שניתנה לחברת הביטוח? הם הסבירו שללא הסדר, מקור התשלום המשמעותי הזה, כלשונם, שייכנס לקופה יוקצה למימון ההוצאות המשפטיות של החברות ונושאי המשרה בהליכים המשפטיים המתנהלים נגדם – ורק אז, במידה שתיוותר יתרה כלשהי עד לתקרת הפוליסה, זו תשולם בדרך של "כל הקודם זוכה", מה שיהווה פגיעה בעיקרון השיוויון בהליך חדלות הפירעון. לטענתם, ההסדר המוצע בידיהם הוא "שיוויוני ומאוזן, ומהווה נדבך מרכזי בתהליך הבראת החברות".
רק כשהוגשה הצעת ההסדר, המשקיעים גילו את הנספח הקרוי "הפטר המבטחים", שנכתב שהוא תנאי להזרמת 16 מיליון שקל לקופה על ידי חברת הביטוח איילון. הוא נחתם בעקבות מו"מ בין הנאמנים לאיילון, שלא הכירה לפני כן בחבותה לכיסוי ביטוחי לפי הפוליסות, למעט מימון מותנה של הוצאות ייצוג משפטי. הפטור, שנחשף כאן לראשונה, קובע שפוליסות הביטוח ייחשבו כממוצות, באופן שלא ניתן יהיה לתבוע את איילון בגינן, ובנוסף יסולקו כל התביעות, הדרישות וההליכים המשפטיים מכל הסוגים נגד כל הגורמים המבוטחים – החברות ותאגידי הקרן, המנהלים ונושאי המשרה, ויינתן פטור לצדדי ג'.
הצעת ההסדר הזו אושרה באספת הנושים של חברות קרן הגשמה בסוף אפריל לאחר שזכתה לרוב, ובחודש שעבר הנאמנים טרבלסי ופוזנר ביקשו מבית המשפט לקבוע דיון כדי לאשר את ההסדר. הנאמנים תקפו את התנגדות מע"מ להפטר שניתן לחברת הביטוח מחובות הנובעים מהליכים מינהליים (חובות הנובעים מהליכים פליליים ממילא לא ניתן לפטור) וטענו שהיא עלולה לגרום לאיילון לסגת מהצעת ההזרמה ולסיכול ההסדר.
תרומה “שולית ומבזה”
קבוצת המשקיעים שמייצג עו"ד נירהוד ושהצביעו נגד ההסדר (משקיעים אחרים שהוא מייצג הצביעו בעדו בנימוק שזה ה"רע במיעוטו") כתבו שבאופן חריג, ניתן הפטר לבעלי המניות ונושאי המשרה בקרן הגשמה, למרות שתרומתם להסדר "שולית, ואף מבזה", ושהם "תופסים טרמפ" על דרישת חברת הביטוח לתת להם הפטר. לדבריהם, אותם מנהלים בקרן הגשמה "עשו לביתם מיליוני שקלים על גב המשקיעים" – בין השאר על ידי גביית דמי ניהול ראשוניים שהסתכמו בסכום כולל, נטען, של יותר מ־200 מיליון שקל מכלל הפרויקטים, ובתמורות נוספות. "אבי כץ עצמו הגדיר את עצמו כ'שווה מאות מיליוני שקלים', הכל כספים או נכסים, שבהתאם לתצהירו התמוה של מר כץ שהועבר לנאמנים, התאדו ואינם", כתבו מתנגדי ההסדר. אותם משקיעים טוענים שלא נעשתה על ידי הנאמנים בדיקה פיננסית מעמיקה לגבי מצבם של מנהלי הקרן, "והללו הסתפקו בתצהירים לאקוניים בדבר רכושם, או היעדרו". לכן, טוענים אותם משקיעים, "לא מוצו ההליכים על מנת לגייס תרומת בעלים ראויה, למול תביעות המתנהלות כנגדם בסכומים של מאות מיליוני שקלים". הם דורשים מבית המשפט להתערב כדי שאותם מנהלים ונושאי משרה בקרן לא "יזכו בפטור מההפקר, וימשיכו להתהלך כגבירים על גב ועל חשבון המשקיעים".
בהתנגדות של עו"ד ויסולי הוא כתב, שיש לראות בפוליסות הביטוח של איילון מעין בטוחה של הנושים בתביעות החוב שהם הגישו נגד הגשמה ומנהליה וכמעין "נכס משועבד לנושים". זאת משום שכספי הביטוח אמורים להבטיח את תשלום הכספים שייפסקו לטובת הנושים בתביעות תלויות ועומדות. לדבריו, הפחתה בכ־80% בחבות איילון בגין הפוליסות הוא מהלך פסול, שאסור לאשר, משום ש"רק הנושים התובעים רשאים לממש את הפוליסות. לפיכך, לא ניתן על פי החוק להחיל על הפוליסות 'הסדרים' כלשהם". עוד טען, שפוליסות הביטוח כלל לא נכללו בבקשה לפתיחת הליכים של קרן הגשמה והן "הוסתרו על ידי החברות ונושאי המשרה עד לאחרונה".
עו"ד ויסולי גם תוקף את הפטור שניתן לנושאי המשרה, שלא תורמים משמעותית להצעת ההסדר ולדבריו, לא הציגו קשיים כלכליים שיצדיקו הפחתה כלשהי בחבותם על פי חוק. לדבריו, גם לביהמ"ש אין סמכות להחיל עליהם פטור מהליכים. "תביעות מסוימות הופנו נגד נושאי המשרה בלבד", טען, "תביעות אלה אינן נוגעות לחברות ואינן יכולות להיכלל במסגרת הסדר נושים". עוד הוא טוען שההסדר אינו תוכנית לשיקום כלכלי של חברות קרן הגשמה, שניתן לאשר בהליכי חדלות פירעון, ושהיא אינה כוללת את הפרטים הנדרשים לפי החוק, כמו פירוט התביעות שהוגשו, פירוט התמורה המוצעת לנושים התובעים, פירוט הנכסים של נושאי המשרה, הערך הכלכלי של הפטור הניתן להם ועוד. לטענת ויסולי, הצעת תוכנית ההסדר גם לא אושרה כדין, מאחר שהנאמנים צמצמו את בעלי זכות ההצבעה מקרב הנושים רק לכאלה שהגישו "הוכחות חוב" - באופן שרירותי, מוטה ואינטרסנטי, "ותוך מניפולציה ברורה המעדיפה את תומכי ההסדר", כאשר הצבעת גופים מהותיים (כמו מע"מ) לא נספרה. מכל הסיבות האלה הוא מבקש מבית המשפט שידחה את תכנית ההסדר, אשר לדבריו "נערכה תוך ניגוד עניינים מהותי מצד הנאמנים, אשר מבקשים ליהנות אישית משכר טרחה הנגזר ממנה".
אתמול הגישו הנאמנים הודעה לביהמ”ש וביקשו ארכה להגשת דו”ח עדכון בעקבות ריבוי ההתנגדויות שהוגשו להסדר, וביקרו את המתנגדים: “מעיון ראשוני בהתנגדויות נראה כי רבות מהן עמוסות באי דיוקים עובדתיים, חלקן לוקות בטעויות משפטיות, חלקן הוגשו לאחר המועד הקובע, חלקן נכתבו באמצעות בינה מלאכותית וחלקן הוגשו בניגוד לדין”. בנוסף, הם מפנים את האצבע ישירות נגד תגובת עו”ד ויסולי, וטענו שהתנגדותו הוגשה “בניגוד מוחלט להחלטה מפורשת של בית המשפט הנכבד”, שלדבריהם, קבע שהוא נעדר מעמד.
