26 אלף תושבי הצפון עוד לא שבו הביתה, רק 30% מהעסקים פועלים
המצב העגום ביותר נרשם במטולה, מנרה ושתולה, הסמוכים ביותר לגבול עם לבנון, שם שיעור חזרת התושבים הוא 25%-14% בלבד. בממשלה מעריכים כי רוב התושבים ישובו עד יולי הקרוב, אז יסתיימו המענקים שמשלמת להם המדינה על פינויים
כשלושה חודשים מתחילת יישום מתווה החזרה של רבבות מתושבי הצפון לבתיהם, רק 62% שבו אליהם. הנתונים העגומים ביותר הם במטולה, מנרה ושתולה, הסמוכים לגבול עם לבנון ובהם שיעור חזרת התושבים נע בין 14% ל־25%. בקריית שמונה כמחצית מהתושבים טרם שבו מבתי המלון ומהיישובים שאליהם התפנו בתחילת המלחמה בסוף 2023.
נתוני המינהלת לשיקום הצפון, הנקראת תנופה, שהובאו אתמול לידיעת חברי הוועדה המיוחדת לנגב ולגליל של הכנסת, העלו כי רק 30% מהעסקים בצפון שבו בחודשים האחרונים לתפקוד, כשמיליארדי שקלים שהוקצו לשיקום תשתיות שניזוקו בלחימה טרם הגיעו ליעדם. הממשלה, שממילא לא הצטיינה בטיפולה בבעיות הרבות בצפון, ממשיכה לגרור רגליים גם כעת, כחצי שנה לאחר שהסכם הפסקת האש בין ישראל ללבנון נכנס לתוקף והחזיר את השקט היחסי לאזור אחרי 14 חודשי ירי בלתי פוסקים של טילים, רקטות וכטב"מים.
הכאוס בתהליכי קבלת ההחלטות והניהול הרשלני של ענייני המדינה ממשיכים להקרין על יישובי הצפון גם בימים אלה. ביטוי לכך התקבל אתמול בכנסת כשהפרויקטורית לצפון עינב פרץ הודיעה כי מינויה הזמני לתפקיד פקע בשבוע שעבר, אחרי שכיהנה על תקן של ממלאת מקום לפרויקטור במשך שלושה חודשים. במקביל היא מכהנת כמנהלת המחוז הצפוני של משרד הפנים, ולדבריה בהיעדר נציב שירות מדינה לא ניתן להאריך את כהונתה כממלאת מקום ראש מינהלת תנופה.
עם תחילת הלחימה בצפון פונו מבתיהם כ־68 אלף תושבים מהחשש לפלישה קרקעית של חזבאללה מדרום לבנון ולטבח בדומה לזה שעשה חמאס בעוטף עזה. מנתונים שהציג אתמול מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי גם שלושה חודשים מתחילת מתווה החזרה של התושבים לבתיהם, עדיין מעל 4,200 מהם משוכנים בבתי מלון ברחבי הארץ ועוד למעלה מ־22 אלף משוכנים בפתרונות אכלוס בקהילה.
במשרדי הממשלה מעריכים כי רובם ישובו לבתיהם עד יולי הקרוב, זמן שבו שנת הלימודים הנוכחית כבר תסתיים ויסתיימו גם המענקים שמשלמת להם המדינה. קבוצה של ח"כים, שביקשו לקיים את הדיון המיוחד שנערך אתמול, קשרו בין אחוזי השיבה הנמוכים לצפון למשאבים הדלים שעומדים לרשות המינהלת הצפונית בניגוד לאלו שעומדים לרשות מינהלת תקומה, שאמונה על שיקום יישובי עוטף עזה. הם טענו כי רוב הסכומים שהוקצו לצפון לא נוצלו להשקעה בשיקום תשתיות שניזוקו, ובפיתוחן באופן שיכול לתמרץ את התושבים לחזור אליו.
"הדיון לא יכול להיות רק מסביב לשאלה כמה אנשים שבו לבתיהם. המצב בצפון היה קשה עוד לפני המלחמה כי הממשלה לא ראתה באזור הזה נכס אסטרטגי. מדוע לא השקיעו די בתשתיות, בחקלאות ובסגירת פערים רבים? איך אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להסתכל לתושבים האלה בעיניים?", שאלה ח"כ אורית פרקש הכהן.
מנגד, פרץ אמרה כי "כסף לא חסר" וסיפרה על תוכנית חדשה שבמסגרתה המינהלת תקצה בתקופה הקרובה כחצי מיליארד שקל לשיקום מבנים ביישובים שנמצאים במרחק של עד 2 ק"מ מגבול לבנון, כמו גם להרחבת יישובים וניסיון לעודד הגירה חיובית אליהם, בשאיפה להגדיל את מספר תושבי הגליל ב־100 אלף עד סוף העשור הנוכחי.
"אין שום מעטפת של שירותים לאזרח ביישובים האלה", העיר יו"ר הוועדה עודד פורר. "הווטרינר העירוני של קריית שמונה נחתך, נזקק לתפרים אך אין בעיר חדר מיון קדמי והוא נאלץ לתפור לעצמו את הפציעה". בשיחה עם כלכליסט דובר עיריית קריית שמונה אישר את הפרטים.
לפי פורר, "במצב הדברים הקיים, אני לא מבין מה בער למדינה להחיל את תוכנית חזרת התושבים לצפון בתחילת מרץ. הממשלה רצתה לייצר תמונת ניצחון ולא הצליחה. הממשלה לא נכנסה לאירוע הזה, היא מנותקת וכל פעם מניחה פלסטר על הפצע. אין לה תוכנית כוללת ואין מבט מתכלל על הצפון והבעיות של תושביו".
על רקע הנתון שלפיו גם המגזר העסקי בצפון מקרטע אל מול אוזלת היד של הממשלה, פורר הודיע כי יקיים ישיבה מיוחדת שתעסוק במהלכי משרד הכלכלה בגליל, לא בלי עקיצה לשר הכלכלה ניר ברקת שמרבה להעביר את זמנו בטיסות לחו"ל: "אם שר הכלכלה צריך להיות פעם בחודש בחו"ל מוטב שפעם בשבוע יגיע גם לצפון, להתרשם מהמצב בעצמו".
