בדיקה
המחדל המתמשך של מכרז הסיעוד עלה למדינה כבר יותר מ־3 מיליארד שקל
16 שנים עברו מאז נכנס לתוקף מכרז חברות הסיעוד הישן ובתקופה זו הפסידה המדינה מיליארדי שקלים בגלל פרצות בו. המכרז החדש היה אמור להתפרסם לפני עשור, אך התפרסם רק לפני שנתיים ומאז נדחה עשר פעמים. ביטוח לאומי מאשים את החברות בעיכובים
המכרז החדש של המוסד לביטוח לאומי לחברות הסיעוד תקוע אף שעברו 16 שנה מאז יצא המכרז הקודם לדרך (לתקופה של 6 שנים) ושנתיים וחצי מאז פורסם המכרז החדש. מדובר באחד המכרזים הגדולים במדינה בהיקף של 13 מיליארד שקל לשנה, 78 מיליארד שקל לתקופה הרשמית של 6 שנים ו־כ־150 מיליארד שקל אם נניח בסבירות גבוהה שגם המכרז הבא ייתקע למשך שנים רבות. הוא מממן טיפול ב־380 אלף קשישים ונכים סיעודיים ואת התשלום לכ־200 אלף מטפלים ובעיקר מטפלות.
העיכוב מונע חסימת פרצות שיחסכו למדינה כ־320 מיליון שקל בשנה וכן מתן אפשרות לביטוח לאומי לקנוס חברות שאינן עומדות בתנאי המכרז ולכפות עליהן מתן שירות בפריפריה. חברות הסיעוד מאשימות את ביטוח לאומי בכך שפרסם מכרז גירעוני וזה מה שגורם לעיכוב. ביטוח לאומי מאשים אותן שהן עושות הכל כדי לחסום את המכרז החדש ולמנוע אפשרות לסנקציות עליהן, תוך פגיעה בנזקקים, במטפלות ובמטפלים.
ביטוח לאומי מעניק קצבה למימון שירותי סיעוד לנזקקים לכך. בעקבות המשבר בענף הביטוח הסיעודי הקצבה של ביטוח לאומי היא בעצם הביטוח היחיד כמעט ששומר על יציבות. בעקבות רפורמת הסיעוד, האפשרות לקבל חלק מהקצבה בכסף וההקלה הגדולה בתנאי הזכאות נסק תקציב הקצבה מ־7 מיליארד שקל ב־2018 ל־18.6 מיליארד שקל ב־2024, כלומר גדל פי 2.66. היקף הזכאים והיקף מקבלי הקצבה עלה מ־179 אלף ב־2018 ל־362 אלף ב־2024, כלומר יותר מכפול. ומאז הוא המשיך לטפס וכבר הגיע ל־380 אלף. מספר המטפלים שמקבלים תשלום עומד על כ־200 אלף.
הנסיקה בזכאות לקצבת סיעוד מעידה על צורך בתיקון דחוף של הרפורמה - אבל בהיעדר מנכ"ל לביטוח לאומי כבר שנתיים וחצי, אין בפועל מי שיטפל בכך. עד שנת 2018 כמעט כל התקציב יועד למימון שעות טיפול.
כשנכנסה הרפורמה לתוקף ניתנה אפשרות להמיר את כל הקצבה בכסף - בדרגה הקלה ביותר, או להמיר שליש ממנה בדרגות הגבוהות יותר. הרפורמה הזניקה את מספר ממירי הקצבה או חלקה מ־3% ב־2018 ל־79% ב־2023. התוצאה היא שמכרז חברות הסיעוד מוערך ב־13 מיליארד שקל בלבד, כלומר ב־70% מתקציב הקצבה הכולל.
האוצר וביטוח לאומי מתכתשים
את המכרז הקודם פרסם ביטוח לאומי ב־2008 ולאחר הליכים משפטיים ועתירות הוא יצא לדרך ב־2009 בשל ההליכים המשפטיים נגדו. ההליכים המשפטיים הם מסורת ארוכה במכרז הזה בשל מורכבות המכרז, סכומי העתק שבהם מדובר וגם משום שמדובר במכרז שקובע מחיר קבוע מראש, כלומר יש ויכוח מתמיד האם התשלום מספיק. ב־2011 פורסם מכרז משלים לצירוף חברות נוספות.
המכרז החדש היה אמור להתפרסם לכל המאוחר ב־2015, כלומר מדובר באיחור של עשור. 14 שנה לקח עד שפורסם המכרז החדש ב־2022. זה נבע, בין היתר, בשל הורדת ידיים בין האוצר לביטוח לאומי בשאלה מי יכתוב את המכרז. מאז פרסום המכרז החדש היו עשר דחיות ביישומו. בינואר השנה פורסם מכרז מתוקן בעקבות ההערות הרבות. עד עכשיו הוגשו נגדו 7 עתירות. כלומר בסך הכל עברו 16 שנים מהמכרז הקודם והסוף אינו נראה באופק.
המכרז פורסם ב־2022 בתקופת שר הרווחה מאיר כהן מיש עתיד. היקפו מוערך ב־13 מיליארד שקל לשנה. כיוון שהמכרז הוא ל־6 שנים באופן רשמי שוויו 78 מיליארד שקל. אבל כיוון שהניסיון מהשנים האחרונות מלמד שיעבור עשור או יותר עד המכרז הבא, אפשר להעריך כי שוויו האמיתי הוא כ־150 מיליארד שקל. המכרז הוא גם מהמורכבים והיקרים להכנה והוא משתרע על 180 עמודים.
כשפורסם, כהן מנה שני שיפורים שמוכנסים בתנאי העובדים: שכר של חצי שעה עבור מעבר ממשפחה למשפחה באמצע היום, וכן כוונה להנהיג שכר דיפרנציאלי שיעניק תשלום גבוה יותר למטפלות ומטפלים מנוסים. כן יש דרישה ברורה למטפלים גם באזורים מרוחקים. "לא תהיה מציאות שבפריפריה לא יהיו מטפלים", הוסיף כהן.
אם היום ביטוח לאומי מוגבל מאוד ביכולת שלו לנקוט סנקציות נגד חברות שעושקות שכר או גוזלות שעות מהמטופלים, המכרז החדש מאפשר לו לקנוס אותן. כך, לדוגמה, ביטוח לאומי יוכל להטיל קנס של כ־20 אלף שקל על "השפעה בלתי הוגנת" של חברת הסיעוד על החולה, ושל 3,000 שקל על אי־תשלום למטפלים עבור שעות נוספות ועבודה בסופי שבוע ובלילות, וכן קנס בסכום דומה על סירוב הענקת שירות לזכאי.
עם זאת, המכרז מניח ששכר המטפלות הישראליות יהיה שכר מינימום ועוד כ־4%. המשמעות היא שהוא אינו פותר את אחת הבעיות הקשות בתחום זה — השכר הנמוך לעבודה שמקשה על גיוס עובדים ומנציח את המעמד של המקצוע כאחד הפחות נחשבים במשק וכברירה אחרונה של נשים מבוגרות שכבר אינן יכולות למצוא עבודה אחרת.
המכרז החדש אמור לפתור גם את בעיית זליגת הכסף המתמדת מביטוח לאומי לחברות הסיעוד מעבר למגיע להן. ב־2019 העלתה בדיקה של חברת הייעוץ הבינלאומית E&Y, שהמדינה מפסידה כ־200 מיליון שקל בשנה בשל פרצות במכרז הקיים שאותן מנצלות חברות סיעוד. בחישוב הגידול במספר המטופלים והמדד עומד הסכום היום על 400 מיליון שקל שהם כ־35 מיליון שקל לחודש. במכרז הישן נכתב כי החברות חייבות לשלם לעובדות הישראליות שכר מינימום פלוס 4%. בפועל החברות משלמות להן שכר מינימום פלוס 0.5% — כלומר 3.5% מגיעים לכיס של החברות.
כמו כן, ביטוח לאומי משלם לחברות כ־200 שקל לחודש לכל עובד עבור כרטיס חודשי חופשי, אך מבדיקת הנתונים עולה כי החברות אינן משלמות את הסכום הזה למטפלות זרות שמתגוררות בבית המטופל הסיעודי. מדובר ב־35% מהיקף העובדים. כן נמצאו פערים בין מספר ימי המחלה שעליהם משלם ביטוח לאומי לחברות למה שהוא משלם למטפלות. המשמעות היא כי ב־16 שנות המכרז הפסידה המדינה 3.6 מיליארד שקל במונחי 2019. מאז פורסמה הבדיקה הפסידה המדינה 1.8 מיליארד שקל.
חשש לספק שירותים בפריפריה
עד עכשיו הגיע מספר העתירות נגד המכרז ל־7. בשבוע שעבר הוגשו שתי עתירות לבית המשפט המינהלי (בית משפט מחוזי בשבתו כבג"ץ קטן) בירושלים, של ההסתדרות ושל איגוד נותני שירותי הסיעוד בישראל. שתיהן מבקשות בין היתר דחיה - 11 במספר - במועד הגשת הבקשות לצורך בירור הטענות המשפטיות.
בעתירת ההסתדרות שהוגשה באמצעות עו"ד אלעד פלג נאמר ש"מדובר ב'מכרז הפסדי' אשר עלול להוביל לפגיעה בזכויות עובדים בענף הסיעוד הנמנים עם האוכלוסיות המוחלשות ביותר. בית המשפט מתבקש להתערב בתוכן המכרז ולהגן על זכויותיהם של העובדים". ההסתדרות מעוניינת שבית המשפט יחייב את ביטוח לאומי להכניס למכרז סעיף שלפיו ישפה את החברות אם יתברר שהתעריף הפסדי ובכך ימנע פגיעה בתנאי המטפלות. ההסתדרות מצטטת את פסק הדין מ־2009 שקבע כי "גם העובדים המטפלים בנכים ובזקנים נמנים עם אוכלוסייה חלשה יחסית והשמירה על זכויותיהם הסוציאליות חייבת להיות חלק בלתי נפרד מתנאי המכרז".
גם איגוד נותני שירותי הסיעוד בישראל הגיש עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה להקפיא את מכרז הסיעוד הענק של ביטוח לאומי ולדחות את מועד הגשת הבקשות במסגרתו. מדובר, לטענתו, ב"מכרז הפסדי וגירעוני שיביא לפגיעה קשה בטיפול במאות אלפי קשישים, בתנאי העסקת המטפלות ובחברות הסיעוד". שופט בית המשפט המחוזי אילן סלע הורה בשבוע שעבר לביטוח לאומי להשיב לעתירה וקבע: "טוב יעשו הצדדים אם יגיעו להסכמות על אודות מתן צו ביניים, או לחילופין יגיעו להסכמות על דחיית המועדים הנזכרים".
העתירה, שהוגשה על ידי עורכי הדין דן פרידמן ממשרד פרידמן, יונגר ושות', מתבססת על חוות דעת מומחה מפירמת Deloitte הקובעת שמדובר במכרז גירעוני מיסודו, שבו התמורה המשולמת לזוכים נמוכה דרמטית מהעלויות הכרוכות במתן השירות ובוודאי אינה מאפשרת רווח בשיעור של 4% כמובטח.
בכיר בביטוח לאומי אומר בתגובה כי "חברות הסיעוד עושות כל מה שהן יכולות לדחות את כניסת המכרז". הבכיר מסביר ש"המכרז החדש מאפשר לקנוס חברות שלא מספקות את מספר השעות הקבוע למטופל או פוגעות בתנאי המטפלות, והן לא רוצות את זה. אבל זה חשוב כי כשאנשים חוששים להיפגע בכיסם, הם נותנים שירות יותר טוב". לדבריו, עוד סיבות לרצון של החברות לדחות את כניסת המכרז החדש לתוקף הן הדרישה לספק שירותים בפריפריה והחשש מהכנסת חברות חדשות. הבכיר מספר שהשיטה הראשונה לדחיית המכרז היה שהוגשו 7,000 שאלות שלקח חודשים ארוכים לענות עליהן. "אלה חברות עם שורת רווח שלא מביישת חברות גדולות ולא מעניינים אותן אנשים סיעודיים".
