אושר בטרומית: פיטורים ושלילת תקציב למי שימנע תפילה בהפרדה והנחת תפילין
ההצעה של ח"כ גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד) אושרה ב-49 קולות מול 35 נגד. החוק יאפשר לשר המשפטים לעצור מימון ממשלתי או לפטר בעלי תפקידים שימנעו תפילה בהפרדה במוסדות ציבוריים או הנחת תפילין. בנוסף, החוק ימנע מינוי או קידום שופטים שלא עברו מבחן במשפט עברי
מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את חוק הכפייה במרחב הציבורי של ח"כ גלית דיסטל אטבריאן מהליכוד. ההצעה תמנע מינוי שופטים שלא עברו מבחן במשפט עברי, ותאפשר לשלול תקציב או לפטר מי שימנע תפילה בהפרדה או הנחת תפילין. ההצעה אושרה ברוב של 49 בעד מול 35 נגד. הצעת החוק תעבור לדיון בוועדת הכנסת לקביעת ועדה.
מדובר באחד הבולטים שבין חוקי ההפיכה המשטרית שמעבירה הקואליציה היום בקריאה טרומית. ח"כ מירב בן ארי: "מעולם לא ראיתי חוק כל כך בזוי מתחילתו ועד סופו של אצבע בעין לדתיים ואוכלוסייה מסורתית. מי מונע מיהודי להניח תפילין? זה חוק דרקוני ופסיכי. אני המומה מהשטויות שוועדת השרים מאשרת". דיסטל אטבריאן: "אפס כפייה. את שקרנית" כי היקף החוק צומצם בכפוף להסכמות בנושא הסעיפים העוסקים בשופטים.
יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד אמר על רצף חוקי ההפיכה המשטרית: "ויתרתם על הרעיון של חיים משותפים. הממשלה אומרת לאזרחים 'תקפצו לנו לכו מפה'. אז הם עוזבים. זה טרגי. אנחנו לא מוותרים עליכם, לא על האפשרות של חיים משתפים, לא מוותרים על האקדמאים שעזבו".
בן ארי האשימה את הקואליציה שהפרה את נוהגי הכנסת בכך שהביאה את רצף חוקי ההפיכה המשטרית זה אחר זה בניגוד לנוהג של הבאת חוקי קואליציה ואופוזיציה לסירוגין. זאת כדי לאפשר לחברי הכנסת הדתיים והחרדים להגיע להדלקת נרות. "ביזיתם את הכנסת. מעולם זה לא היה כך. תמיד היה ריצ'רץ - אבל הגלגל מסתובב. מה קרה? כל הלחץ להדלקת נרות. דרסתם את הכנסת למה שלא תעברו עם D9 ותחסלו אותה".
דיסטל אטבריאן מכנה את הצעת החוק "חוק הגשמת הזהות היהודית במרחב הציבורי", לדבריה "מטרתו של חוק זה היא להבטיח את יכולת הגשמת מילוי חובתו של עם ישראל לבטא את זהותו הלאומית והדתית במדינתו הריבונית, כפי שציווהו בורא עולם, לפי מנהג אבותיו ואימותיו ואת זכותו למלא חובה זו ללא חשש מהפרעה או רדיפה של בעלי סמכות".
החוק קבע בניגוד לפסיקת בג"ץ שיהודי הוא "מי שהכירה הרבנות הראשית לישראל ביהדותו למטרות נישואים על פי חוק בישראל או שעומד בדרישות הרבנות להכרה כזו". האמירה הזו לבדה, ששוללת את הלגיטימיות של גרים רפורמים וקונסרבטיבים, צפויה ליצור קרע קשה בין ישראל ליהדות התפוצות.
על פי ההצעה "לא יפריע בעל סמכות למי שהוא יהודי להניח תפילין או או להתפלל במרחב ציבורי, ובלבד שהנחת התפילין או התפילה אינם הפגנה". מצד שני, "בבית כנסת או מוסד חינוכי שקיימת בהם קהילה יהודית מתפללת, רשאי בעל הסמכות לדרוש שתתקיים התפילה לפי מנהג יהודי המקום", כלומר לדרוש תפילה בהפרדה.
"שר המשפטים יתקין תקנות לבחינת יכולתו של כל מועמד לתפקיד שיפוטי, ושל כל שופט לעשות שימוש במשפט". שופט קיים שלא עמד בהצלחה בבחינות לא ידון בתביעות הנוגעות בחוק עצמו. "מיום כניסת החוק לתוקף, לא ימונה לשום ערכאה שופט שלא עמד בהצלחה בתקנות ולא יקודם שופט קיים לשום ערכאה טרם עמד בהן בהצלחה".
קבע שר המשפטים שבעל סמכות הפר את החוק הוא רשאי: "לעצור לאלתר את המשך המימון הממשלתי לארגון כל עוד לא העביר את בעל הסמכות מתפקידו, לקבוע קנס לאוצר המדינה עד גובה משכורת חודשית, של בעל הסמכות שנוצלה לרעה, חלף פיטוריו; להורות על העמדה לדין לפי חוק זה אף אם קבע פרקליט המדינה אחרת". כדי להפעיל לחץ ליישום החוק הוא קובע ש"עד שיתוקנו התקנות האמורות בסעיף 7 לחוק זה, מסורה הסמכות לדון בכל תביעה על בסיס או בנוגע לחוק זה לבית הדין הרבני הגדול".
בדברי ההסבר נאמר כי "הגבלת היכולת להניח תפילין, להתעטף בטלית, לקבוע מזוזה או ללמוד תורה בגלוי, היא תמיד סימן מוקדם לבואן של גזירות חמורות יותר, של דיכוי ממוסד ושל רדיפות המובילות לאלימות רצחנית".
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה קבעה על הצעת החוק שהיא מעוררת "קשיים מהותיים במספר מישורים". לפי הייעוץ המשפטי, ההצעה מעוררת חשש לפגיעה מהותית בחופש הדת ומדת, וגם בסטטוס-קוו: "שחלק מההסדרים המוצעים סותרים "עקרונות יסוד של השיטה הדמוקרטית". כן פוגע החוק בעצמאות הרשות השופטת.
