"הוכחנו שאין יותר פרות קדושות בטכנולוגיה, גם בגוגל אפשר להתחרות"
דן אמיגה, מייסד־שותף של יוניקורן הסייבר איילנד, ששווה 5 מיליארד דולר, מעריך בריאיון בלעדי: "נעבור שווי של 10 מיליארד דולר בשלוש השנים הקרובות". הוא תומך בעסקאות סקנדרי שמאפשרות לעובדים מימוש מניות ללא מכירה: "יותר כלכלי מאקזיט". וה־AI לא מאיימת עליו: "אי אפשר להעתיק אותנו"
"הוכחנו שאין יותר פרות קדושות בטכנולוגיה, הארגונים הכי גדולים בעולם קונים איילנד לפני גוגל או מיקרוסופט", אומר דן אמיגה, ממייסדי יוניקורן הסייבר איילנד (Island Technology) ששוויו מוערך ב־5 מיליארד דולר, בריאיון בלעדי לכלכליסט, "כולם חשבו שאף אחד לא יצליח לפתח דפדפן חדש בעולם שנשלט על ידי כרום ששייך לגוגל או על ידי אדג' של מיקרוסופט, ואנחנו הצלחנו לשים על המחשבים של החברות המובילות בעולם את הדפדפן הארגוני המאובטח שלנו. יצא מישראל דבר שמתחרה בגוגל ומיקרוסופט".
אמיגה (43) הוא אחד היזמים הצעירים אבל גם הוותיקים בישראל. את איילנד, שמפתחת דפדפן ארגוני מאובטח, הוא הקים יחד עם מייקל פיי, לשעבר נשיא סימנטק (Symantec), ב־2020. לפי אמיגה, לחברה הכנסות של 200 מיליון דולר וקצב צמיחה של 100% בשנה. היא מעסיקה כ־250 עובדים בישראל וכ־650 בארצות הברית. פעילות הפיתוח מתבצעת ממשרדי החברה בתל אביב וגלילות, יתר הפעילות מתבצע בעיקר ממשרדי החברה בארצות הברית. פיי (51) מנהל את החברה ואמיגה הוא בתפקיד ה־CTO.
איילנד היא חברת הסייבר השנייה שאמיגה ייסד. הראשונה, פיירגלאס (Fireglass) - שהציעה פתרון גלישה מאובטח לארגונים, נמכרה לסימנטק האמריקאית (כשפיי עוד היה נשיאה) ב־300 מיליון דולר אחרי השקעה של 20 מיליון דולר בלבד, בהובלת קרן הון הסיכון NVP, קרן ההשקעות של סינגטל, קרן הון הסיכון לייטספיד, מיקי בודאי וראקש לונקאר.
"יש אנשים שאחרי אקזיט בגיל צעיר נכנסים לסחרור", אומר אמיגה, "לי זה איפשר לבנות חברה גדולה לטווח ארוך, עם אורך נשימה לא למכור".
"יצרנו קטגוריה והיום אנחנו השחקן המוביל"
הדפדפן הארגוני של איילנד (Island Enterprise Browser) ייעודי לארגונים, הוא מאפשר לעובדי ארגון גישה מאובטחת ומבוקרת של ספקים ועובדים חיצוניים למערכות החברה ישירות מכל מכשיר. "אנחנו תשתיות קריטיות, בעצם שכבת היסוד שעליה מבוססת כל העבודה הארגונית. בניגוד לחברות שבנו רק מוצר נקודת קצה (endpoint - מ"א וד"ב) או רק מוצר רשת שרץ על מיליוני משתמשים, בנינו את שניהם".
יצאת להתחרות בגוגל ומיקרוסופט, לא קצת יומרני?
"אנחנו דוגמה מיוחדת לזה שבטכנולוגיה אין פרות קדושות. מאז ההקמה שאלו איך איילנד תצליח להתחרות בכרום ואדג' - במוצרים של החברות הגדולות בעולם. אמרו לנו בתור יזמים 'אל תתקרבו, את זה לא יחליפו, אין סיכוי מול ענקיות', והנה: שמונה מעשרת הבנקים הגדולים בעולם עובדים על הדפדפן שלנו. באתי עם מומחיות מהחברה הקודמת, צוות חזק ומוצר שנותן ערך, והוכחנו שזה אפשרי. אני דווקא אוהב שאומרים לי 'אל תתקרב, זה מאוד־מאוד קשה'".
מה זה אומר?
"יצרנו קטגוריה של דפדפן ארגוני מאובטח והיום אנחנו השחקן העצמאי המוביל בה, עם מיליוני דפדפנים שמכרנו. בניגוד לחברות סייבר שמייצרות מוצרים לאנשי סייבר, המוצר שלנו מיועד ישירות לעובדים, ולכן הוא הכי משמעותי בארגון. אנחנו מאפשרים להם עבודה מהירה ומאובטחת, שמייתרת כלי אבטחה אחרים. יש מתחרים, אבל הרבה מהם כבר נרכשו במאות מיליוני דולרים. אנחנו בונים חברה שיכולה להיות שווה עשרות מיליארדי דולרים, אני חושב שנעבור את השווי של 10 מיליארד דולר בשלוש השנים הקרובות".
מאיפה הביטחון?
"אנחנו בונים מוצרים נוספים שנוגעים בשווקים שלקוחות בעולם צריכים, וזה מה שיעביר אותנו לשווי דו־ספרתי. אפשר עדיין לבנות בישראל חברות מאוד גדולות ומשמעותיות, והרבה מזה מתאפשר בזכות AI".
פיי רכש את החברה שלך כשהיה נשיא סימנטק והיום הוא שותף־מייסד שלך באיילנד. קשר שהפך גורלי.
"הפכנו להיות חברים טובים, שחושבים אותו דבר, למרות שהוא מדאלאס ואני מהרצליה. מייק חזק מאוד במכירות ובשיווק, ובלנהל אמריקאים שזה שונה לגמרי מלנהל ישראלים. אני בעל החזון, איש המוצר והטכנולוגיה, יודע לבחור אנשים. מייק הוא המנכ"ל, יכול להיות רק מספר 1 בודד לחברה".
אתה היזם, הבאת את הרעיון ובסוף אתה לא מנכ"ל החברה המשותפת. האגו חי עם זה?
"אני אוהב לבנות מוצר. בלי שחצנות או אגו – כבוד בשבילי שמישהו כמו מייק השותף שלי. אני זה שחיזר אחריו. אחרי שמכרנו את פיירגלאס לסימנטק, הבאתי את מייק איתי לבורד בכל החברות שהשקעתי בהן. הוא אמר 'שלוש שנים דן פיתה אותי לעבוד איתו'. ב־2020 הוא ראה את המצגת שלי להקמת איילנד, אמר 'הולי שיט' אבל לא רצה. הוצאתי את כל ההנהלה של סימנטק לאיילנד - מנהל המכירות, הלקוחות, התמיכה הטכנית, כולם עשו את התפקיד הזה בסינמטק. יצא שחברה גדולה קונה סטארט־אפ ישראלי, ואז בא היזם ומגייס משם את כל בעלי התפקידים. אחרי שלושה שבועות הוא אמר 'כל החברים שלי רוצים לבוא לעבוד אצלך'. הבת שלו אמרה לו 'אבא זו ההזדמנות שלך לעשות חברה משלך'. בסימנטק הוא היה 'רק' נשיא. בסוף הוא השתכנע.
"המשקיעים לא רוצים לממש עכשיו"
טאלון (Talon), המתחרה שלכם, נמכרה לפני שלוש שנים לפאלו אלטו תמורת 625 מיליון דולר. היא אטרקטיבית מכם?
"בתקופה שהתחרנו בטאלון (של היזם עופר בן נון, שנמכרה לפאלו אלטו בכ־625 מיליון דולר, כשכ־115 מיליון דולר הם במרכיב של מניות - מ"א וד"ב), שאלתי למה בכלל מציגים אותנו כמתחרים שווים. איילנד כבר היתה עם מכירות של כ־60 מיליון דולר, בעוד שהמתחרה היתה עם כ־800 אלף דולר. זה המחיש עד כמה מהר אפשר לנצח קטגוריה כשיש מוצר טוב".
השווי בגיוס האחרון לא קצת ירייה ברגל? זה לא הופך אתכם ליקרים מדי למכירה?
"האקזיטים הטובים כמו של וויז (WIZ) וסייברארק (CyberArk) היו בשוויים גבוהים. אבל אני לא מסתכל על אקזיט, נגייס עוד כסף בעתיד כדי לבנות עוד מוצרים. מתי מוכרים חברה? כשאתה חושב שלא תצליח לבנות אותה לשלב הבא. למכור זה סוג של ויתור. גם וויז אמרה לא להצעות כשפנו אליה בהתחלה. האפקט של וויז יצר איזשהו תקדים בשוק - שזה המחיר שצריך לשלם על חברה טובה. זה יצר רף גבוה לשוויי מוצרים שעושים אימפקט".
5 צפייה בגלריה
מייסד־שותף ומנכ"ל איילנד מייקל פיי. ""אני אוהב לבנות מוצר. בלי שחצנות או אגו – כבוד בשבילי שמישהו כמו מייק הוא השותף שלי"
(צילום: MKJ)
המשקיעים לא נושפים לכם בעורף כדי לממש את ההשקעה כמו שטאלון עשתה?
"הם לא רוצים מימוש של ההשקעה עכשיו. כשמשקיעים בך לפי שווי של מיליארדים זה מראה שהם חושבים שהחברה תהיה שווה עשרות מיליארדים. קרנות כמו סקויה קפיטל (Sequoia Capital), סייברסטארטס (Cyberstarts), ואינסייט (Insight Partners) יודעות שככל שמחזיקים בחברה לאורך יותר זמן - הפירות יותר טובים. הן לא מכרו מניות, אלא רק השקיעו יותר בחברה. למה איילנד מקבלת כאלה שוויים? כי מסתכלים על קצב גידול ההכנסות".
איילנד הוקמה ב־2020 בעיצומה של הקורונה, וכבר בשנים הראשונות גייסה הון בקצב חריג מאוד. עוד לפני שנחשפה לציבור, גייסה החברה כ־100 מיליון דולר ממשקיעים ובהם הקרנות סייברסטארטס, סקויה, אינסייט וסטרייפס (Stripes). בתחילת 2022, איילנד השלימה סבב גיוס A בהיקף של כ־100 מיליון דולר. לאחר מכן גייסה 115 מיליון דולר נוספים בסבב B לפי שווי של 1.3 מיליארד דולר והפכה לאחת מחברות הסייבר הצעירות ביותר שהגיעו למעמד של יוניקורן.
ב־2022 איילנד הרחיבה את קופת המזומנים שלה עם השקעה אסטרטגית של סיסקו (Cisco) ובהמשך הארכת סבב בהיקף של כ־60 מיליון דולר. באוקטובר 2023 גייסה 100 מיליון דולר נוספים בסבב C, בהובלת פריזם קפיטל (Prysm Capital), לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר. באפריל 2024 הגיע סבב D של 175 מיליון דולר, בהובלת Coatue וסקויה. הסבב שיקף קפיצה משמעותית בשווי ל־3 מיליארד דולר, פי שניים אחרי פחות משנה. במרץ 2025 הגיע סבב E של 250 מיליון דולר, שוב בהובלת Coatue ובהשתתפות משקיעים קיימים, והעלה את שווי החברה ל־4.8 מיליארד דולר. החברה מסרה כי גייסה כ־730 מיליון דולר מהשקעות חיצוניות.
"סקנדרי יותר כלכלי מאקזיט"
הנקודה המעניינת בהתנהלות של איילנד היא שכבר מאז 2025 כבר הופיע גם מרכיב משמעותי של מימושי מניות סקנדרי לכיסם של עובדים. עובדים ובעלי מניות קיימים מכרו מניות בהיקף שהוערך בשוק בכ־250–300 מיליון דולר, לפי שווי חברה של כ־5 מיליארד דולר. הרוכשים היו משקיעים קיימים, ולצידם כמה משקיעים חדשים. מבחינת העובדים, מאות מיליוני דולרים עברו באופן הזה לבעלי המניות ולעובדים מבלי שיצטרכו להמתין שנים לאקזיט או להנפקה.
"עשרות רבות של עובדים שלנו עשו בדרך הזאת מאות אלפי דולרים, ונעשה את זה שוב", מסביר אמיגה על הסקנדרי. "מכירה של 10% מהמניות שיש לך משווי חברה של 5 מיליארד דולר זה הרבה יותר כלכלי מאקזיט של 500 מיליון דולר, כי עובד קיבל את אותו סכום כסף ונשארו לו עוד 90% מהמניות שלו, כשהחברה ממשיכה לגדול".
בדרך כלל מקדשים את האקזיט.
"אנחנו בונים את איילנד לטווח ארוך וכלי שימור לעובדים הוא לתת להם להיפגש עם פירות הצלחה תוך כדי המסע. הסקנדרי יותר כלכלי ומעניין מאקזיט. כשאתה הולך להקים סטארט־אפ הסיכוי שהוא יצליח הוא אחד ל־50, בחברה צומחת שדוגלת בסקנדרי יש לך, כעובד, דרך להיפגש עם כסף בוודאות תוך כדי המסע".
הנפקה נמצאת בכלל על הפרק?
"זה כיוון אטרקטיבי שאנחנו בונים את עצמנו אליו, לא יודע אם בשנתיים־שלוש הקרובות, או יותר. בינתיים אנחנו פועלים להגדיל את החברה מבחינת צמיחה ומכירות. יחד עם זאת, יש היום עוד מכשירים להפגיש את העובדים שלנו עם כסף, ולתת תגמול על העבודה הקשה שלהם. אם אתה שומר על עצמך כחברה פרטית – אתה צריך לדאוג לעובדים, ובשביל זה יש את מכשיר הסקנדרי. נתתי לעובדים פעמיים לעשות סקנדרי בשווי של מיליארדים, ואני מתכוון לאפשר את זה גם בעתיד. זה מאפשר לי לתת להם ליהנות מפירות על העבודה הקשה. זה תלוי בוותק, אבל קרוב למאה איש עשו בדרך הזאת מאות אלפי דולרים רבים".
איך רואה את עצמך בשנים הקרובות?
"אני מכוון להמשך גדילה אגרסיבית של 100% כל שנה, כסף בבנק. 95% מהפיתוח שלי הוא בארץ, נגדיל אותו משמעותית, ואני ממנף את ה־AI כדי לבנות יותר דברים ומוצרים".
"אי אפשר להעתיק אותנו באמצעות AI"
מהפכת ה־AI משפיעה על איילנד בכיוונים מנוגדים. מצד אחד, היא יוצרת איומי אבטחה חדשים שצריך לחסום דרך הדפדפן, כחלון הראווה שדרכו עובדים מבצעים פעולות בארגון. מנגד, AI מספקת כלים מהירים יותר לפיתוח מוצרים נלווים לדפדפן המאובטח.
כלי AI יכולים להקים במהירות עוד איילנד, כדוגמת האיום על חברות שבונות אתרים?
"לא חושב שמחר בבוקר אפשר פשוט לקום ולבנות איילנד חדשה שתעתיק מוצר שלנו באמצעות AI. יש טכנולוגיות שבהן יש חסמי כניסה אמיתיים - דפדפן הוא אחד הדברים האלה. למה מעט מאוד חברות בעולם מצליחות לבנות מודלי שפה מובילים? כי זה קשה מאוד. באותה מידה, זה מה שאיילנד עושה בסייבר. היא בונה את הדברים הקשים ביותר, שנמצאים בשכבת התשתית של הארגון".
למה לא?
"יש טכנולוגיות שיותר קל לבנות בעזרת AI, לכן הרבה חברות, שאפילו גייסו כסף, נמצאות בסיכון. זה לא הסיפור שלנו. מעט חברות בונות מוצרים מורכבים שיושבים בתשתית הארגון, זה דורש ניסיון ועומק טכנולוגי שאין להרבה צוותים בשוק".
ראינו את הטלטלה שבייס44 (Base44), שבונה מערכות ניהול ואפליקציות לפי הנחייה מילולית, יצרה.
"כשבונים אפליקציה בבייס44 ויש טעויות קטנות, למשל אם יוצא ירוק במקום אדום - זה לא סוף העולם. אבל כשנותנים לקרדיולוגים, לסוחרים בבורסה, או ל־10,000 עובדים של בתי מלון דפדפן - שהוא מוצר תשתיתי - אם הוא לא עולה, או לא עובד מהר, או שדולף ממנו מידע, זאת בעיה. אי אפשר להציל חיים, לסחור בבורסה בזמן, או לעשות צ'ק־אין לאנשים במלון. פרומפט פשוט לא יבנה לך דפדפן או מוצר רשת. אלה מוצרים שחייבים להיות ברמת אמינות מאוד גבוהה, זמינים כל הזמן. אלה מוצרים שקשה לבנות".
אז מי כן בצרות?
"סטארט־אפים צעירים בתחילת הדרך שקל להעמיד להם תחרות. הפער הטכנולוגי בין חברות מאוד הצטמצם, כל אחד עם גישה ל־AI יכול להעתיק את המוצר שלך. כשאתה חברה קטנה שעסוקה בלבנות ולמכור מוצר, אין לך מספיק תשומת לב כדי לבנות את המוצר הבא וזה שאחריו. בינתיים הטכנולוגיה מתיישנת, המתחרים מדביקים את הפער ולקוחות עוזבים. AI מאפשרת לנו לזוז מהר מבחינת היכולת להוסיף עוד יכולות ומוצרים לארסנל החברה. היום כל יזם צריך לשאול את עצמו איך הוא מצליח כשהיתרון התחרותי הוא כבר לא בלבנות תוכנה".
אמיגה מתגורר כיום ברמת השרון. גדל בהרצליה, החל לעבוד כמתכנת כבר בגיל 15 בחברת רמדור (Ramdor Net) שפיתחה פלטפורמה לניהול פרויקטים בבנייה, ובגיל הזה התחיל גם לקחת קורסים לתואר ראשון במחשבים באוניברסיטה הפתוחה. לימים סיים את התואר באוניברסיטת רייכמן, והשלים גם תואר במשפטים באוניברסיטת בר אילן. הוא שירת ב־8200 בתחום פיתוח מוצרים ופתרונות אבטחת מידע וסייבר, הספיק לעבוד במיקרוסופט, באמבלייז (Emblaze) הישראלית שנסחרה בבורסה בלונדון, אחר כך בחברת שניידר אלקטריק (Schneider Electric) הצרפתית.
ב־2014 הקים עם גיא גוזנר את פיירגלאס, שפיתחה קטגוריה טכנולוגית חדשה בשם Remote Browser Isolation (בידוד דפדפן בחיבור מרחוק) - טכנולוגיה המריצה את אתרי האינטרנט על שרת ענן על מנת למנוע מנוזקות להגיע למחשב הארגוני. ב־2017 כאמור עשה אקזיט והחברה נמכרה לענקית האבטחה האמריקאית סימנטק לאחר שגייסה 20 מיליון דולר, תמורת כ־300 מיליון דולר. לאחר האקזיט הקים יחד עם פיי ומייסדי טרנסמיט סקיוריטי (Transmit Security) מיקי בודאי וראקש לונקאר את קרן ההשקעות בסטארט־אפים פיקצ'ר קפיטל (Picture Capital).
"הבן של הבוס שלי לשעבר עובד פה"
מה דוחף ילד שלא בא מבית אקדמי להתחיל תואר במחשבים בגיל 15?
"שיחקתי כדורסל בבני הרצליה. יש משפט שאומרים בבר מצוות באמריקה - בגיל 13 הילד מבין ששחקן כדורסל בקבוצה גדולה הוא לא יהיה, אבל אולי הוא יקנה את הקבוצה. יש לי משקיע שקנה את קבוצת הפועל תל אביב בכדורסל - גילי רענן, מייסד סייברסטארטס. אז כן, אמא שלי זיהתה שאני תחרותי וטוב במתמטיקה, ודחפה אותי ללמוד באוניברסיטה הפתוחה. היא הבינה שאני חזק בלימודים, ושאפשר לדחוף אותי קדימה. היום יש כבר מסלול סטנדרטי לתואר מגיל 15. אחריו עבדתי בחברת הייטק, היום הבן של הבוס שלי מאז עובד אצלי. ההורים שלי לא באו מרקע טכנולוגי או אקדמי. אבא היה עצמאי, אמא עובדת מנהלה בבית ספר, אבל הם מאוד השקיעו בחינוך שלי. מגיל צעיר נמשכתי למחשבים וההורים דאגו שיהיה מחשב בבית. היה לי יצר תחרותי מגיל צעיר, ונמשכתי למחשבים. הרגשתי שזה יהיה הדבר הגדול הבא. אמא היתה מאוד פרפקציוניסטית. אם הייתי מקבל ציון בינוני, היא התפלאה שלא קיבלתי מעולה. הגישה הזאת נתנה לי עוד דחיפה".
בעידן שבו AI כותבת קוד, תמליץ לילדים שלך לעשות תואר במחשבים?
"כן, כי במתמטיקה, באלגוריתמיקה ובמחשבים מקבלים כלים לפתור בעיות ולהמציא דברים. לכן אמליץ להם ללמוד מחשבים. אבל גם מקצועות לא ריאליים כמו פסיכולוגיה ואמנות הם מימד הכרחי היום - בעיצוב, בעבודה עם אנשים".
שמח או מקלל את היציאה למסע העסקי בפעם שנייה?
"התחלתי את איילנד בגיל 37 ואני מרגיש שוב בן 28".
