שכר החכ"ים בכל זאת יעלה? ועדת השרים אישרה החוק להשוואת שכר הבכירים
הוועדה אישרה ההצעה שתביא לשינוי מהותי במערך התגמול של בכירי המדינה. למרות הצהרת סמוטריץ' כי לא תהיה עליית שכר לנבחרי ציבור, ההערכות הן שבפועל החוק יוביל להעלאת שכר לח"כים ושרים, על חשבון קיצוץ בשכר השופטים
ועדת השרים לחקיקה אישרה אחר הצהריים את הצעת החוק לשינוי שיטת שכר הבכירים כך שתכלול מדרגות שכר, וזו צפויה לקבל את אישורה של הכנסת בקריאה הטרומית ביום רביעי הקרוב. הוועדה החליטה ששכר השרים וחברי הכנסת לא יעלה כעת, לאור התנגדותו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'.
אבל, אם לא יעלו את שכרם של רה"מ, השרים והשופטים, מאחר שרוצים לקבוע תקרה שבראשה יעמדו רה"מ, נשיא בית המשפט העליון ויו"ר הכנסת - יצטרכו לקצץ כמחצית משכרו של נשיא העליון והדבר מוטל בספק ויעורר טענה לפגיעה נוספת ברשות השופטת.
לפי הערכות שכרו של נשיא בית המשפט העליון כ-120 אלף שקל ברוטו בחודש, בעוד ששכרו של רה"מ עומד על 59 אלף שקלים בחודש. הורדת שכרו של נשיא בית המשפט העליון לשכרו של רה"מ וחקיקת החוק כפי שהוצע יגררו הורדה בעצם למרבית השופטים בבית המשפט העליון והמחוזי והשלום. גם ההצעה שלפיה הורדת השכר לשופטים תבוצע רק לאחר סיום תפקידם של המכהנים לא ממש ריאלית, כי מחליפיהם לא ירצו לרדת בשכרם הקיים לעומת השכר המוצע. לפיכך, קידומה של הצעת החוק הזו יגרום בסופו של דבר לעליית שכר לנבחרי הציבורי במחיר קיצוץ מסויים בשכר השופטים.
זאת לאחר שמוקדם יותר היום נודע כי ההצבעה עלולה להידחות בשבועיים, עקב התנגדותם של שר האוצר בצלאל סמוטריץ ויו"ר ש"ס אריה דרעי להעלאת שכר הח"כים והבכירים.
ח״כ אביחי בוארון הודיע כי ״אני מתנגד להעלאת שכר החכים והשרים. יותר מזה - אני מתחייב להתנגד להמשיך להתנגד לכך בהליכי החקיקה. יותר מזה - בהצעת החוק אין כל כוונה לעלות אפילו בשקל אחד את השכר של ראש הממשלה, השרים או הח"כים. יש צורך דחוף לעצור את חגיגות השכר במגזר הציבורי ולהוריד את שכרם של בכירים כאלה ואחרים מרמה של מאה אלף שקלים ויותר בחודש לרמה של 50 אלף שקלים וזה מה שהצעת החוק הזו מבקשת לעשות".
מוקדם יותר סמוטריץ’ הנחה את נציגי משרדו לתמוך בהצעת החוק לשינוי שיטת הקביעה של שכר נושאי המשרה, ביניהם נשיא, רה"מ, שרים, סגניהם, ח"כים, שופטים וצמודיהם, לפיה תיקבע תקרת שכר ומתחתיה ייגזר השכר של כל נושאי המשרה. סמוטריץ' היתנה תמיכתו בכך שלא תהיה עליית שכר לבעלי המשרה, ויקוצץ שכר נשיא בית המשפט העליון.
לדבריו, "בשעה שהמשק כולו מתמודד עם לחצים תקציביים ואתגרים כלכליים, חובתנו המוסרית היא לשמש דוגמה אישית. דווקא עכשיו – כולנו נכנסים תחת האלונקה, כולם כולל כולם. יש מקום להשוואת שכר – אך כלפי מטה. הגיע הזמן לתקן את העיוותים הקיימים, ולקצץ בשכרם של בעלי משכורות מופרזות כמו נשיא בית המשפט העליון, שמרוויח כיום מעל ל-120 אלף שקל בחודש. השוואת השכר כלפי מטה תאפשר גם קיצוץ נדרש בתקציב המדינה וגם שוויון ראוי בין בעלי התפקידים הבכירים".
אלא שבפועל הצעת חוק עשויה לגרום להעלאת שכרם של הח"כים ולהשוואתם לזה של השופטים. כך שלמעשה החוק עשוי להביא לעלייה בשכרם של כל נושאי המשרה הציבוריים: הנשיא, רה"מ, השרים, מבקר המדינה סגני השרים, וצמודיהם.
יצויין שב-8 השנים האחרונות הוגשו כמה הצעות חוק דומות אבל הן זכו להתנגדות שרי המשפטים שחששו מהורדת שכרם של השופטים בנוסחת החישוב החדשה. גורמים בכנסת טוענים כי הצעת החוק הזו מהווה אף היא פגיעה במעמד השופטים במסגרת גל החקיקה שמקדמת הקואליציה לביצועה של "הפיכה משטרית".
לפי הצעת החוק "שכרם של נושאי המשרה ברשות המבצעת, ברשות המחוקקת וברשות השופטת, יהיה שווה, בהתאם לדרגתם ומעמדם באותה רשות, וייקבע על ידי גורם אחד ותוך ראיה כוללת". המשמעות היא שיקבע שכר זהה לרה"מ, יו"ר הכנסת ונשיא בית המשפט העליון. מתקרת שכר זו ייגזר שכרם של כל יתר נושאי המשרה.
שכרו של הנשיא כיום עומד על 68 אלף שקל ברוטו, שכרם של רה"מ ויו"ר הכנסת כ-59 אלף שקל ברוטו בחודש, שכר שר ומבקר המדינה - 53,257 שקל ברוטו בחודש, שכר ח"כ 47,583 שקל ברוטו בחודש. שכרו של נשיא בית המשפט העליון מוערך בכ-120 אלף שקל בחודש.
ההערכה היא ששכר רה"מ ויו"ר הכנסת יועלה כלפי מעלה בעקבות הטענות שהם "מרוויחים מעט מדי" ובעקבות כך, יעלה שכרם של כל נושאי המשרה בהנחה שלא יפחיתו את שכר השופטים. שכן, לפי הצעת החוק ממלא מקום ראש הממשלה, ראש האופוזיציה, משנה לנשיא בית המשפט העליון ישתכרו 94% משכר רה"מ, יו"ר הכנסת ונשיא בית המשפט העליון.
עוד מוצע ששכרו של שר, שופט בבית המשפט העליון, רב ראשי , נשיא בית הדין השרעי לערעורים, נשיא בית הדין הדרוזי לערעורים, ונשיא בית הדין הארצי לעבודה יהיה 88% מהתקרה.
שכרו של סגן שר, סגן יו"ר הכנסת, יו"ר ועדה קבועה בכנסת, סגן נשיא בית הדין הארצי לעבודה, שופט בכיר ושופט של בית הדין הארצי לעבודה, נשיא בית משפט מחוזי, ראש אבות בתי הדין שאינו מכהן כרב של עיר יהיה בגובה של 82% מהתקרה.
ואילו שכרו של חבר כנסת, חבר בית הדין הרבני הגדול, קאדי חבר בית הדין לערעורים, קאדי מד'הב חבר בית הדין לערעורים; סגן נשיא, שופט בכיר ושופט בית משפט מחוזי, נשיא בית משפט שלום, נשיא בית דין אזורי לעבודה, ראש אבות בתי דין המכהן כרב של עיר, דיין אב בית דין אזורי- יהיה 76% מהתקרה.
בוארון מציע ששכר נושאי המשרה ייקבע בחוק או לפי חוק, כשהכוונה היא לחוק חדש שייקרא "חוק שכר נושאי משרה ברשויות השלטון, התשפ"ה–2025". החוק החדש מסמיך ועדה ציבורית לקבוע את השכר, כך שלא תהיה יותר קביעה פרטנית לגבי נושאי המשרה השונים (למשל שופטים, נשיא, רה"מ, שר, ח"כ ועוד). כיום ועדת הכנסת מופקדת על קביעת שכר הח"כים, וועדת הכספים על קביעת שכרם של יתר נושאי המשרה. אמנם בכנסת פועלת ועדה ציבורית לשכר חברי הכנסת ותנאיהם בראשות פרופ' יובל אלבשן אבל כל החלטותיה טעונות את אישורה של ועדת הכנסת. לפי הצעת החוק הוועדה הציבורית תוכל לקבוע ששכר הנשיא לא יעודכן מדי שנה, אבל בחוק הנשיא לא נכלל בטבלת השכר המוצעת.
לפי הצעת החוק, תוקם ועדה ציבורית בת שלושה חברים, אשר תקבע את שכר נשיא המדינה, וממנו ייגזר באופן אוטומטי השכר שישולם לנושאי המשרה המכהנים בכל רשויות השלטון, בשיעורים שייקבעו בחוק.
לפי ההצעה, "עקרון חשוב נוסף בהצעה נועד ליצור שוויון בין רשויות השלטון. למשל, שכר היסוד של נשיא המדינה, יושב ראש הכנסת, ראש הממשלה ונשיא בית המשפט העליון יהיה שווה, וכך גם לגבי קטגוריות נוספות של נושאי משרה ברשויות השונות".
"נוכח העובדה שכיום קיימות החלטות שכר רבות, מוסיפה הצעת החוק כי החלטה לעניין שכר ותשלומים אחרים שהתקבלה לפני תחילתו של החוק המוצע תעמוד בתוקפה עד שלא תבוטל בהחלטה של הוועדה הציבורית. כמו כן, הוראות החוק יהיו בתוקף מיום תחילתו, שלושה חודשים מיום פרסומו ברשומות, על מנת לאפשר זמן התארגנות".
