סגור
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ישיבת סיעה הציונות הדתית 20.11.23
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' (צילום: אלכס קולומויסקי)

במלחמה ומול משבר כלכלי עצום, ישראל תקועה עם שר האוצר הגרוע מכולם

ההטייה המוחלטת לטובת המגזר שבחר בו, היחס הגמיש לאמת, הסירוב לקצץ בכספים הקואליציוניים, העקרונות הכלכליים ההזויים, הבוז למקצוענות והזלזול בכל ובכולם מובילים למסקנה חדה: ישראל חייבת הנהגה אחרת. עכשיו

השר המגזרי: שהמדינה תחכה. הימין הקיצוני השתלט על הקופה
הממשלה הנוכחית של בנימין נתניהו יצרה תקדים, כשלתפקיד שר האוצר מונה ראש מפלגה סקטוריאלית שאינו ולא היה חלק ממפלגת השלטון. נכון, גם שרי אוצר קודמים בעשור האחרון, אביגדור ליברמן ומשה כחלון, עמדו בראש מפלגות קטנות יחסית, אך הם השתייכו לגוש הפוליטי המרכזי והיו פורשי ליכוד, בשר מבשרה של מפלגת השלטון. כשיאיר לפיד היה שר אוצר ב־2013, הוא עמד בראש סיעה עם 19 מנדטים מהמרכז הפוליטי.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ראש הציונות הדתית, הוכיח בעשרת החודשים האחרונים את נאמנותו חסרת הפשרות למגזר ששלח אותו לכנסת, כשדאג להזרים לו מאות מיליוני שקלים מהקופה הציבורית, בעיקר דרך ההסכמים הקואליציוניים. ותיקי הדרג המקצועי באוצר לא זוכרים שר שהפגין אג'נדה כל כך פרו־מגזרית על חשבון יתר האזרחים. סמוטריץ' הוא שר אוצר "של כולם", אבל כשהוא יושב על ברז הקופה הציבורית הוא פותח אותו קודם כל כדי לתקצב את בוחריו, ואחר כך כדי להבטיח את נאמנות המפלגות החרדיות.
השר היטיב לנצל את העובדה שנתניהו לחיץ, וכבר בהסכם הקואליציוני שנחתם עם הקמת הממשלה הוקצו כ־700 מיליון שקל למשרד המשימות לאומיות בראשות אורית סטרוק. סמוטריץ' לא הסתפק בכך וזכה גם בתפקיד השר במשרד הביטחון האחראי על מתאם פעולות הממשלה בשטחים, המינהל האזרחי, הגרעינים התורניים ועוד גופים שרלבנטיים לבוחריו המתנחלים.
המלחמה שפרצה לא עצרה את ביזת התקציב. במקום לעצור את הכספים המגזריים ולהסיט אותם ללחימה ושיקום, סמוטריץ' נלחם נגד האינטרס הכלכלי של ישראל כדי לא לבטל את הכספים הקואליציוניים - לא שלו ולא של שותפותיו לקואליציה. יחד עם יו"ר ועדת הכספים משה גפני הוא עדיין מעכב במשך חודש הזרמת 1.3 מיליארד שקל לטובת שיקום העורף, כדי לצמצם את הקיצוץ בכספים הקואליציוניים.
לסמוטריץ' עוד היה חשוב להיראות ממלכתי לרגע, כשהכריז על כוונה לקצץ 1.6 מיליארד שקל מהכספים הללו. אבל כשהאבק שקע התברר שהקיצוץ הצטמק למיליארד שקל ב־2023, ובאורח פלא חלק מהתקציבים לחרדים ולמשרדים שבשליטת מפלגתו של סמוטריץ' דווקא זכו להגדלה, גם כאשר הגירעון הממשלתי מזנק. בנוסף, מובטחים 5 מיליארד שקל ככספים קואליציוניים בתקציב 2024, שטרם קוצצו וספק אם יקוצצו.
המלחמה מטלטלת את המשק? עשרות אלפים פונו? אלפים זקוקים לשיקום ארוך ומורכב? זה לא עצר הזרמה של 40 מיליון שקל למכינות קדם־צבאיות וגרעינים משימתיים ושירות לאומי, 39.5 מיליון שקל ל"חיזוק הזהות היהודית", 8.7 מיליון שקל לפעולות המינהלת לזהות יהודית, 51.7 מיליון שקל לגרעינים משימתיים, והרשימה עוד ארוכה.
די לראות את אינספור השינויים שערך האוצר ברשימה הארוכה של חלוקת תקציב, אשר מקשים על זיהוי התקציבים שלא קוצצו ומטרותיהם. כך פועל מי שמנסה להסתיר מאזרחיו כיצד מנוהלת הקופה הציבורית, לא מי שרוצה לפעול לטובתם. (צבי זרחיה)
השר שמזלזל באנשי המקצוע: בורות, יהירות, משיחיות וכלכלת "בעזרת השם"
את האידיאולוגיה שלו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מעולם לא הסתיר. כבר ב־2019 הוא אמר בקול רם וברור כי " מדינת ישראל תתנהל על פי התורה", כי "כך צריך להיות, זאת מדינה יהודית. מדינתו של העם היהודי תחזור להתנהל כפי שהתנהלה בימי דוד המלך ושלמה המלך". ב־2022, ערב כניסתו לתפקיד הודה כי הוא "מאמין בתפיסה כלכלית שנקראת ב'חוקותי תלכו'. אם ניישם את התורה, נזכה לשפע כלכלי וברכה גדולה". וגם אחרי שהתיישב על כס שר האוצר, בתחילת מרץ 2023, סמוטריץ' התמיד בהחצנת האג'נדה המשיחית הקיצונית שלו כשהציע "למחוק את חווארה".
בנימין נתניהו ידע את כל זה, אבל חיבק את סמוטריץ' כל הדרך לתפקיד. והוא ממשיך לחבק גם כשהמשק מידרדר ושר האוצר גורם פיגועים כלכליים בזה אחר זה. לנתניהו אין כוח פוליטי להחליף אותו, ויעלה לנו כמה שיעלה. כך יצא שבאחד הרגעים הקריטיים ביותר עבור מדינת ישראל וכלכלתה, מנהל את המשק אדם המאמין במודל שכבר זכה לכינוי "כלכלת בעזרת השם", עם תפיסת עולם קיצונית, שמשלבת קורטוב נאה של גזענות והומופוביה.
היהירות הבלתי נתפסת של סמוטריץ', חרף בורותו העמוקה במדעי הכלכלה, עלולה לחסל שנים של שגשוג והתנהלות כלכלית אחראית ונכונה. שר האוצר מפגין חוסר הבנה במנגנונים שמפעילים את הכלכלה הישראלית ובקשר שלה לכלכלות העולם, ואולי חמור מכך, הוא מפגין חוסר עניין. הרי רבע מהתמ"ג הישראלי הוא יצוא וכ־80% מההון שמזין את ההייטק הישראלי מקורו מחו"ל. שר האוצר הוא בראש ובראשונה מנהל הסיכונים הראשי של המשק, שחייב לנקוט במשנה זהירות. הוא לא יכול לזלזל בגופים הבינלאומיים כפי שעשה, והוא לא יכול לשדר להם מסר של התפרעות תקציבית, כפי שהתחוללה בשבוע שעבר.סמורטיץ' מפזר כסף לכל עבר וקורא לזה "מדיניות מרחיבה", בלי להבין שיש פער תהומי בין לזרוק כספים מההליקופטר כאשר הקופה הציבורית ריקה, לבין הרחבה פיסקאלית שחייבת להיעשות באופן שקול, מדיד - ובעיקר תוך ויתורים כואבים על הוצאות פחות נחוצות.
החלק המטריד ביותר בהתנהלות שר האוצר הוא שהוא אינו מקשיב, חרף חוסר הבנתו. הוא לא הקשיב לפקידים - בתוך משרדו ובבנק ישראל - שהזהירו מפני ההשלכות הכלכליות של ההפיכה המשטרית ושל תקציב המדינה שגיבש, שהוא תקציב נוגד צמיחה שמנציח עוני ובורות. באותה מידה הוא מתעלם מהאזהרות, העצות וההמלצות סביב המדיניות הכלכלית בזמן מלחמה. הוא גם לא מקשיב לכלכלנים הבכירים במשק, שמאז כניסתו לתפקיד לא הפסיקו להתריע מפני מהלכיו. ולבטח הוא לא מקשיב - ואף מתעלם בהפגנתיות פומפוזית - לארגונים הכלכליים הבינלאומיים כגון ה־IMF וה־OECD, לבנקים הבינלאומיים ("הם לא מבינים את ישראל") או לחברות הדירוג. כולם מתריעים פעם אחר פעם מפני הסכנות האורבות למשק כתוצאה ממדיניות שגויה ורשלנית. חלק מההתעלמות שלו מהדו"חות, ההמלצות והאזהרות של הגופים הבינלאומיים נובע מכך שאינו מבין אנגלית, אך מאחורי המכשול הטכני יש מרכיב אידיאולוגי מובהק: אמונה שה"גויים" אינם רשאים להתערב בנעשה בממלכת יהודה.
השילוב של התכונות האישיות ותפיסת העולם של "עליונות יהודית" כבר הפך את סמוטריץ' לאחד משרי האוצר שהכי הזיקו לכלכלה. ומה שמפחיד הוא שהיד עוד נטויה, ולא נראה שלראש הממשלה בכלל אכפת. (אדריאן פילוט)
השר ששולף קומבינות: פופוליזם מהמותן
אחת הפעולות החביבות על בצלאל סמוטריץ' היא השליפה מהמותן, שהפכה לדרך גיבוש המדיניות המאקרו־כלכלית של שר האוצר. זה התחיל עוד לפני 7 באוקטובר, עם פטורים ממס על הדלק שמתחדשים על בסיס חודשי במקרה הטוב, 40 מיליון שקל לקיזוז התייקרות התרופות או הוראת שעה לביטול המכס על חלב שנשלפה כדי "להילחם ביוקר המחיה". אלה היו שליפות של פופוליזם מצדו של שר שאינו מעוניין לפתור בעיה במדיניות סדורה. מדיניות כרוכה בעימותים ובפשרות, וכשפונקציית המטרה היא מקסימום מנדטים ולא מקסימום רווחה כלכלית לאזרח - המדיניות נדחקת על ידי הפוליטיקה.
מאז פרוץ המלחמה, השליפות מהמותן מגיעות בסיטונות - והעלויות שלהן זינקו. השליפה הבולטת היתה הכללת באר שבע ואשדוד במתווה הפיצויים המורחב ללא עבודת מטה ובלי לעדכן את הדרג המקצועי, אף שלמהלך יש השלכות תקציביות "במיליארדים". וכשהשר שולף מהמותן, אין לו מושג איך הוא יממן את זה, מה ההשלכות על המשק או על הגירעון והחוב. גם המענק של 6,000 שקל לעובדי קבלן בחצרות הממשלה התקבלה באותה דרך, וגם ההחלטות להעניק עוד 1,000 שקל למפונים (מדוע לא 500 או 2,000?). גם לקבוע פגישה עם ראשי הבנקים ללא הנגיד או המפקח זו שליפה מהמותן, בדיוק כמו היוזמה להטיל על הבנקים מס על "רווחים עודפים" בלי להתייעץ עם איש.
רגע השיא עד כה היה במסיבת העיתונאים ב־5 בנובמבר, שבה הוצגה התוכנית הכלכלית להתמודדות עם המשבר. השר התבלבל או לא התעמק, והצהיר כי מעבר לדחיית תשלומים על הלוואות בערבות מדינה, יינתנו גם הטבות על הריבית. לאחר שהחשכ"ל העיר שאין כאלה, סמוטריץ' נקט בשיטת "גבר גבר" וזרק לחשכ"ל בלייב: "אז עכשיו קיבלת הנחיה. זה ללא ריבית. טפל בזה". בהערכה גסה, מדובר בוויתור על כמה עשרות מיליונים, בהנחה שהבנו למה השר התכוון (בשביל פינות כאלה סמוטריץ' מחזיק את ישראל מלאכי, עוד איש מגזרי שמונה למשנה למנכ"ל האוצר לצורכי עקיפת הפקידות המקצועית). ואם כך מתייחס השר לכסף ציבורי, למה אפשר לצפות מהשרים החרדים? עשרות מיליונים לפה או לשם, מה זה משנה?
כדאי להזכיר שמדובר בכסף שאיננו, כי הגירעון עצום. מדיניות כלכלית, תכנון וחשיבה מוקדמת הם קריטיים לחיי האזרחים. קבלת החלטות באופן ילדותי, פזיז ורשלני, ללא הכנה ומחקר וללא אנשי מקצוע אולי נראית לרגע משעשעת וכנראה מיטיבה עם חלק מהאזרחים, אבל בסופו של דבר היא פוגעת ברובם המכריע וגורמת נזק אדיר. (אדריאן פילוט)
השר שמשקר על ימין ועל שמאל: עיוות הנתונים והדחקת המציאות פוגעים באמינות הכלכלית של ישראל
בשבועות האחרונים התפרסמו כמה וכמה כתבות בכלי תקשורת מרכזיים, בין השאר ב"כלכליסט", שעשו "Fact checking" להתבטאויות של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. העיסוק ב"אי־הדיוקים" של שר האוצר לא נולד במקרה, אלא מפני שלמרבה הצער שר האוצר פשוט משקר על ימין ועל שמאל. לעתים נדמה שהוא מתחרה בגזרה הזו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאותו הוא עצמו כינה "שקרן בן שקרן".
רק בשבוע שעבר הפריח סמוטריץ' כמה שקרים בוטים במיוחד על רקע אישור התקציב המעודכן ל־2023. השקר הבוטה והמכוער ביותר היה כששר האוצר (שאליו הצטרף יותר מאוחר נתניהו) הצהיר כי בתקציב החדש "אין שקל קואליציוני", ואז סתר את עצמו וקבע כי קוצצו 70% מהכספים הקואליציוניים, וכל זה כאשר בפועל הקיצוץ הסתכם ב־17.3% בלבד — מסכום מקורי של 5.8 מיליארד שקל ל־4.8 מיליארד שקל.
2 צפייה בגלריה
מימין בנימין נתניהו ראש הממשלה בצלאל סמוטריץ שר האוצר
מימין בנימין נתניהו ראש הממשלה בצלאל סמוטריץ שר האוצר
בנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ'. השני משקר בתכיפות כמו הראשון
(צילום: עמית שאבי)
פוליטיקאים שמשקרים אינם דבר חדש, אבל שר אוצר אינו עוד פוליטיקאי מהספסלים האחוריים אלא הקברניט שאמור לנווט את כלכלת ישראל בתקופות של משבר. סוכנויות דירוג האשראי כבר נכוו השנה מראש הממשלה נתניהו, שהבטיח להם שהרפורמה המשפטית תעבור אך ורק בהסכמה מלאה — ולא עמד במילתו. כעת הן נאלצות להתמודד עם שר אוצר שמשחק בלי בושה באחוזים ובמספרים, מבטיח תקציב ענייני ומקצועי אך עושה בדיוק את ההפך. כל שקר כזה מעלה את פרמיית הסיכון של השקעה בממשלת ישראל — ובצדק.
האמת האלטרנטיבית של שר האוצר לא מכוונת כלפי סוכנויות הדירוג או גופים כלכליים בינלאומיים. חרף חשיבותם, לסמוטריץ' לא אכפת מהם. עיוותי המציאות שלו מכוונים לציבור הישראלי ולמצביעיו. שר האוצר רואה את הסקרים ומבקש בכל דרך לשמר משהו מתדמית ה"מקצוען" שדבקה בו בכהונתו הקצרה כשר תחבורה. זו הסיבה האמיתית לכך שסמוטריץ' דאג להתעלם מתחזיות כלכליות שלא תאמו את האג'נדה שלו, גם אם נכתבו בידי בכירי הכלכלנים בעולם. זו הסיבה שהוא מונע דיונים מקצועיים נוקבים בהחלטות של האוצר. זו הסיבה שהוא מטיח ביועץ המשפטי של המשרד ש"מעניין לו את הפופיק" ובונה בערמומיות מסלולי התנהלות מעל ראשי אנשי המקצוע. לסמוטריץ' חשוב שהציבור לא יכיר את האמת הקשה: מדובר בשר אוצר כושל, שמעדיף את האינטרסים הצרים של בוחריו ושותפיו הקואליציוניים על פני שגשוגה העתידי של מדינת ישראל. (יובל שדה)
השר שמאחר באופן כרוני: הכלכלה מחכה לו במסדרון
פקידי האוצר יודעים שישיבה עם שר האוצר כמעט תמיד לא תתחיל בזמן ובוודאי שלא תסתיים בזמן. ותיקי הממשלה טוענים כי אי העמידה בזמנים של השר היא מהמרשימות ביותר שהם זוכרים. אחת הסיבות לכך היא שסמוטריץ' מעדיף להשקיע את מרבית זמנו בעיסוקיו הסקטוריאליים וכ"שר השטחים" במשרד הביטחון. סיבה נוספת היא חיבתו לירידה לפרטים שמשתלבת עם נטייתו הטבעית להתפלפל: הישיבות איתו נוטות להתארך עקב ויכוחים על סעיף חקיקה כזה או אחר – ובזמן הזה התור מחוץ למשרדו גדל בקצב אקספוננציאלי.
יש מי שיתרשם מכך שלעתים ניתן למצוא את שר האוצר מנהל ישיבות ב־3 בלילה, אך בפועל זה סימפטום שמעיד על חוסר יכולת לעמוד בדרישות התפקיד. חוק ההסדרים של 2023–2024 שאושר במאי נחשב לחוק הסדרים מאכזב שלא הכיל רפורמות משמעותיות לכלכלת ישראל. אחת הסיבות לכך היא ששר האוצר "נזכר" לעבוד עליו ברגע האחרון. גם הקבינט החברתי־כלכלי, שסמוטריץ' אמור להוביל, כמעט ולא כונס עד לפרוץ מלחמת "חרבות ברזל". כנראה שלשר האוצר היו דברים חשובים יותר לעשות.
ומה שהיה זה מה שיהיה. סמוטריץ' מאחר בחודש בהגשת תוכנית תקציבית עדכנית ל־2024, עד כדי כך שהיועצת המשפטית לכנסת עו"ד שגית אפק הבהירה כי מדובר בהפרה של חוק יסוד. אי העמידה בזמנים של שר האוצר תגרום לכך שמדינת ישראל תיכנס באופן כמעט ודאי לשנת 2024 עם קיצוץ רוחבי ותקציב לא רלוונטי. אבל לסמוטריץ' כנראה זה לא לחוץ. יש לו זמן, הוא עוד יגיע לזה. חבל שבינתיים כלכלת ישראל יושבת ומחכה במסדרון. (יובל שדה)
מפרק את המשרד שלו: מזלזל בפקידי האוצר ומחליפם ביועצים מטעם
יש לשר האוצר סמוטריץ' הישג מפוקפק אחד ברור: פירוק השדרה הניהולית של משרד האוצר. במהלך כל הקדנציה שלו הוא פשוט מחבל בעבודת המטה של משרד האוצר. ההתנהלות הנלוזה של סמוטריץ' כלפי הפקידים לא החלה ב־8 באוקטובר. היא קיבלה ביטוי בשני אירועים מרכזיים מאז כניסתו לתפקיד שר האוצר: גיבוש עמדת המשרד כלפי ההשלכות הכלכליות המרחיקות לכת של ההפיכה המשטרית וגיבוש תקציב המדינה לשנים 2024-2023. בראש ובראשונה, סמוטריץ' מנע דיון ולפיכך פתחון פה מפקידים שביקשו להתריע בפני הסכנות של ההפיכה. כנ"ל לגבי ההשלכות ההרסניות למשק בפרק ההסכמים הקואליציונים, לרבות שוחד הפוליטי שקיבלו החרדים שמנציח עוני, אי־שוויון, בורות ואי־השתתפות בשוק העבודה.
שני מסמכים מפורטים ומקצועיים הכינו באגף תקציבים סביב ההשלכות של אותן עוולות כלכליות (ההפיכה ותקציב המדינה). שניהם זכו להתעלמות. זה לא שסמוטריץ' "שונא פקידים" - הוא אוהב אותם כל עוד הם מדקלמים את משנתו ומתיישרים לפי החליל שלו. המנכ"ל שלומי הייזלר והחשכ"ל יהלי רוטנברג "התנהגו יפה" והתיישרו בכל הנושא של ההפיכה המשטרית, ובהתאם קיבלו יחס חם ומלטף. הכלכלנית הראשית והממונה על התקציבים השמיעו ביקורת, אז הם סומנו והוחלשו. לא בכדי כלל המינויים שביצע בתקופה הקצרה מאז תחילת כהונתו הם "בצלמו ובדמותו": כולם גברים, דתיים וחובשי כיפה. הוא אוהב עוד סוג של פקידים: מוחלשים. זו הסיבה ששמואל אברמזון ממשיך לכהן כממלא מקום וגם הארכת הקדנציה של נגיד בנק ישראל נמשכה ונמתחה עד תום.
השיא הגיע אחרי 7 באוקטובר. סמוטריץ הבין שהאירוע הזה אינו אסון רק עבור המדינה ואזרחי ישראל, אלא לעתידו הפוליטי. אז נתלה בעלה של המדיניות המרחיבה. שר האוצר נמדד באיפה הוא אומר לא ועל מה הוא מוותר. כאשר הפקידות – שהיא קריטית במיוחד כאשר מדובר בשר אוצר נטול כל השכלה כלכלית - החלה לעשות את עבודתה (להסביר, להעיר, להאיר, להציע), הוא ביטל אותה לחלוטין. ב־9 בנובמבר בחצות עיתונאים היו אלו שעדכנו את בכירי האוצר על המכתב ששיגר סמוטריץ' אליהם, ובו לא פחות מהכרעות קריטיות לצורך התמודדות עם השלכות המלחמה מול חמאס.
במקום להסתמך על השדרה המקצועית של משרד האוצר, בחר סמוטריץ' להסתמך על יועצו הפוליטי ישראל מלאכי. מלאכי הפך זה יותר מחודש לאיש החזק במשרד ולמנכ"ל בפועל. הוא כיכב בדו"ח מבקר המדינה בדיוק בהקשרים של מחיקת הדרג המקצועי לטובת אינטרסים פוליטיים של השר המכהן. כאשר סמוטריץ' מינה את מלאכי, הוא ידע בדיוק מדוע ולאיזו משימה: הוא נחוש להרוס את שירות המדינה הא־פוליטי, א־מפלגתי ומקצועי שלא מוכן לשתף פעולה ולעמוד דום מול תכתיבים שמיטיבים עם ה"בייס" שלו ופוגעים פגיעה אנושה באינטרס הציבורי ובפיתוחה של כלכלת ישראל.
2 צפייה בגלריה
מימין  שלומי הייזלר שמואל אברמזון
מימין  שלומי הייזלר שמואל אברמזון
מנכ"ל האוצר שלומי הייזלר וממלא מקום הכלכלן הראשי שמואל אברמזון
(צילומים: דוברות משרד האוצר)
התמודדות עם אירוע בסדר גודל של מחדל 7 באוקטובר מצריך מקצועיות ברמות הגבוהות ביותר וזאת על מנת למנוע מחדל נוסף, בתחום הכלכלי. פקידי האוצר הבכירים ממש לא יודעים מה השר מחליט, מה הוא מבטיח, איך הוא עובד ומה השיקולים שלו. את עבודות המטה של הדרג המקצועי הוא מבטל והפקידים שומעים על עבודתו באמצעות כלי התקשורת ואף אחרי העיתונאים.
יש קשר הדוק בין אנשים עם האידיאולוגיה של סמוטריץ' - פקידים הם מכשול - לבין הרס השירות הציבורי והמחדל האזרחי שראינו מיד אחרי המחדל הביטחוני. מי שהיטיב לתאר זאת היה אבי ליכט, לשעבר המשנה ליועמ"ש, בכנס של מכון הורוביץ ומרכז פישר באוניברסיטת ת"א לפני כשבועיים: "המחדל הנוכחי הוא כלכלי־אזרחי. החוזה בין הממשלה לבין העם הופר. מה שקורה כעת לא מפתיע כי המקור הוא הקריסה של המגזר הציבורי ועם זה צריכים להתמודד. יש פה כמעט פשיטת רגל". (אדריאן פילוט)
השר שמוחרם בעולם: קיצוני וגורם נזק להסברה
הבחירה בשר אוצר מהימין הקיצוני היתה אחד הסימנים הבולטים לקיצוניות הממשלה ולחולשת העומד בראשה. והנזק ההסברתי ניכר בתוך זמן קצר. כאשר שר האוצר ביקר בארצות הברית במרץ האחרון, ארגונים יהודיים רבים החרימו אותו ובכירים בממשל של ג'ו ביידן נמנעו מלהגיע לוועידה של הבונדס שבה היה סמוטריץ' אמור לנאום. שר האוצר נאלץ לקצר את ביקורו במדינה, לאחר שאף גורם אמריקאי רשמי לא הסכים להיפגש איתו. אירועים דומים ליוו גם את ביקורו בצרפת.
התפקיד המרכזי שבו מחזיק שר כה קיצוני מקשה על ישראל לזכות בלגיטימציה בעולם, הדרושה לה כאוויר לנשימה בימי מלחמה. ברויטרס, למשל, דיווחו כי השר מגן על תקציבי ההתנחלויות גם בזמן המלחמה. עכשיו לך תסביר לחברי המפלגה הדמוקרטית, שנה לפני הבחירות, למה ישראל צריכה תמיכה כלכלית של 14 מיליארד דולר בזמן שהיא מגדילה תקציבים להתנחלויות.
באפריל הודיעה מוד'יס על הורדת תחזית הדירוג של ישראל בעקבות ההפיכה המשטרית. תגובת סמוטריץ': "לא דרמה גדולה, הכלכלנים לא מומחים למשפט". ואת זה אומר מי שאינו מומחה לא במשפט ולא בכלכלה, אבל מפתח מומחיות מרשימה בפיגועי הסברה כלכליים. (עדיאל איתן מוסטקי)