סגור
דאטה סנטר חוות שרתים ב טירת הכרמל של חברת Med אלי מטרה
חוות שרתים בטירת הכרמל

דו"ח של המשרד להגנת הסביבה: הרחבת מרכזי הנתונים תגרום לזינוק של 10% בזיהום האוויר

במשרד מעריכים כי השלמת הקמת מרכזי נתונים בהיקף של 3000 מגה וואט תגרום לנזק כלכלי של מיליארדי שקלים בשנה בשל תוספת תחלואה, תמותה ואובדן ימי עבודה, לצד פליטת גזי חממה והקדמת מיצוי מאגרי הגז בכשלוש שנים. סמנכ"לית המשרד מזהירה: "אסדרה חלקית כיום עלולה לקבע השלכות סביבתיות ומשקיות ארוכות טווח"

רשות החשמל הודיעה שתהפוך את ישראל לאחת המדינות המובילות בעולם בחיבור חוות שרתים לרשת, וכעת מזהירה בכירה במשרד להגנת הסביבה: ״פליטת מזהמי האוויר תגדל ביותר מ-10% עם השלמת הקמת מרכזי נתונים בהיקף של 3000 מגה וואט, ותגרום לנזק כלכלי למשק מתוספת תחלואה, תמותה, אובדן ימי עבודה ועוד״. במשרד להגנת הסביבה מעריכים כי הדהירה של ישראל להקמת מרכזי נתונים תגרום נזק כלכלי בהיקף של כ-2 מיליארד שקלים בשנה תוספת יצור חשמל, ולמעלה ממיליארד שקלים נוספים מהפעלת גנרטורים המיועדים לגיבוי. עוד מהנזק הצפוי: פליטה מוגברת של גזי חממה ומיצוי מהיר של מאגרי הגז. זאת, לצד מחיר אנושי בלתי נתפס של תמותה נוספת מזיהום אוויר מדי שנה, שעה שכבר היום מובילה חשיפה לזיהום אוויר לתמותה מוקדמת של כ-5,500 ישראלים בשנה.
ה-AI משנה את מפת האנרגיה העולמית, כשחברות הענק מצויות במרוץ להקמת מרכזי נתונים ענקיים ברחבי העולם. לפי התחזית המעודכנת של סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA), צריכת החשמל של מרכזי הנתונים תוכפל, מ-485 טרה-וואט-שעה ב-2025 ל-950 ב-2030, ותגיע לכ-3% מצריכת החשמל העולמית. הצריכה של מרכזי נתונים ייעודיים לבינה מלאכותית תשולש באותה תקופה. לשם השוואה, 945 טרה-וואט-שעה הם קצת יותר מכל צריכת החשמל של יפן היום. בארה"ב, מרכזי הנתונים אחראים לכמעט מחצית מהגידול בביקוש לחשמל עד 2030.
מי שמשלם את מחיר הטכנולוגיה, הם התושבים: זיהום אוויר מוגבר של מרכזי ענק המתחזקים גנרטורים מזהמים וצורכים כמויות ענק של חשמל, לצד כמויות גדולות של מים לקירור. מרכזי הנתונים גם משפיעים על חשבונות החשמל: לפי הבנק הפדרלי, מחירי החשמל הסיטונאיים עלו בשנה שעברה ב-6.9% בגלל מרכזי הנתונים. תושבים ברחבי העולם יוצאים למאבק נגד אותם מרכזים – שגם גוזלים שטחי ענק. בארה״ב, הושפעו מכך בחירות האמצע רק החודש. לפי סקר של קוויניפיאק מספטמבר, כמעט שלושה מכל ארבעה אמריקנים מתנגדים למרכז נתונים בקהילה שלהם. בבחירות הופיעו 41 הצעות שעסקו במרכזי נתונים, ובכולן מלבד אחת הבוחרים דחו את הפיתוח. בסקר יציאה של NBC אמרו 23% מהמצביעים שמרכזי הנתונים היו גורם "מכריע" בהצבעה שלהם לקונגרס, ועוד 33% אמרו שהם היו גורם "משמעותי". ביום אחד אחרי הבחירות איבדה אנבידיה 450 מיליארד דולר משוויה בשוק. OpenAI פרסמה התחייבות לקירור במעגל סגור ו"לשלם בעצמה" על האנרגיה, ושינתה את שם מרכזי הנתונים שלה ל"קמפוסי מחשוב".
ביולי הקפיאה רשות החשמל את הטיפול בבקשות לחיבור חוות שרתים שצורכות יותר משמונה מגה-וואט, לאחר אישור של 2,000 מגה וואט. חוות השרתים ביקשו בסך הכל 27 אלף מגה-וואט, פי שלושה מהצריכה השוטפת של המדינה ויותר מהשיא שנמדד אי פעם. לאחרונה הודיעה רשות החשמל שתפשיר תחילה אלף מגה וואט נוספים, ותאפשר הקמה של מרכזי ענק בהיקף של 200 מגה וואט – כאלו שטרם קמו בעולם. ״מימוש ההקצאה צפוי להביא לכך שכ-20% מהצריכה המשקית תהיה מחוות שרתים, דבר שיציב את ישראל בין המדינות המובילות בעולם בשיעור חיבור חוות השרתים ביחס לצריכה״, כך הצהירו ברשות החשמל. פתיחת הדלת למרכזי הענק צפויה להוביל להקמה של לפחות שלוש תחנות כוח מזהמות חדשות בישראל תחילה, כדי לספק את הצורך של המרכזים בחשמל.
אלא שלצד התמורה האפשרית למשק, עומד תג מחיר סביבתי ובריאותי משמעותי מאוד שיוגש לתושבי ישראל, ועולה החשש כי בזמן שבמדינות אחרות נאבקים תושבים נגד אותן חוות שרתים – דווקא ישראל תהפוך להיות החצר האחורית של הזיהום העולמי בתחום. במכתב חריף שהוציאה שולי נזר, סמנכ״לית לרישוי סביבתי ומניעת סיכונים במשרד להגנת הסביבה, היא מזהירה מפני שורה ארוכה של סכנות. לדבריה, לצד זיהום אוויר משמעותי שיגביר תמותה ותחלואה, הגידול בפליטות גזי חממה ירחיק את ישראל מיעדיה בתחום הפחתת הפליטות. לצורך קיזוז תוספת הפליטות של חוות השרתים, תצטרך ישראל להציב יעד של כ-45% אנרגיה מתחדשת ב-2035, כ-10% יותר מהיעד שרשות החשמל המליצה לקבוע ובמשק ישנו ספק רב אם ישראל תעמוד בו.
עוד לפי נזר, סיכון נוסף מיישום תוכנית רשות החשמל הוא מיצוי מאגרי הגז המקומיים וקיצור אופק השימוש בהם: ״בהיקף הצריכה הצפוי, המאגרים ימוצו בתוך כ-17 שנים, כשלוש שנים מוקדם יותר מהצפוי. במצב הזה צפוי שהשימוש בדלקים מזהמים יגבר, ויועלה הצורך הבלתי סביר בהפעלה משמעותית של יחידות פחמיות ישנות ומזהמות, תחנות קיטוריות וגנרטורים בקרבת אזורים עירוניים״.
נזר דורשת מרשות החשמל לספק מענה לסיכונים הרבים. בין היתר, על ידי החדרת אנרגיה מתחדשת בהיקפים גדולים, וקביעת תנאים שיחייבו את חוות השרתים לצרוך אנרגיה נקייה כבר כעת. נזר אף דורשת כי ייקבע יעד לאיפוס הפליטות מחוות שרתים לצד תעריף דיפרנציאלי אשר יתמרץ את החוות לצרוך חשמל נקי, שעה שהן צפויות להגדיל משמעותית את הביקוש לחשמל בישראל. ״אסדרה חלקית כיום עלולה לקבע השלכות סביבתיות ומשקיות ארוכות טווח – תחנות הכוח שיוקמו לצורך אספקת החשמל יפעלו עשרות שנים, ותיקון המצב בדיעבד יהיה מורכב ויקר בהרבה מקביעת מדיניות נכונה כבר בעת הזו״, מסכמת נזר.