להפוך לדאטה סנטר ניישן זה לא כזה סטארט־אפ
רשות החשמל תשחרר בקרוב את הפקק להקמת מרכזי נתונים בהיקפי ענק, בדומה לצריכת חשמל של כ־1.5 מיליון משקי בית, בתור התחלה. ישראל תצטרך עוד תחנות כוח רבות, וזיהום האוויר עלול לשבור שיאים, אך קולו של המשרד להגנת הסביבה לא נשמע
כמה תחנות כוח מזהמות תצטרך ישראל לבנות עבור מרכזי הנתונים (דאטה סנטרים) החדשים שיקומו בארץ? מה מידת זיהום האוויר שיתווסף עם הקמת המתקנים הללו? האם התועלת הכלכלית מצדיקה את זיהום האוויר הקטלני ואת זלילת האנרגיה? השאלות הללו מצויות בחודשים האחרונים בליבו של ויכוח בין משרדי הממשלה למליאת רשות החשמל, שאחרי אחרי שלושה חודשים של עצירת האישורים להקמת מרכזי נתונים, עתידה לפרסם בקרוב את התנאים החדשים לחיבור מרכזי נתונים לרשת החשמל.
לפי אחד הסעיפים המרכזיים, כל מתקן יוגבל לצריכה של 200 מגה־ואט. אף שמדובר בהגבלה, מדובר בהיקף צריכה מפלצתי, בסדר גודל של עיר ממוצעת בישראל, בדומה לאשדוד, שידרוש הקמת תחנות אנרגיה חדשות וגם אספקת גז.
בפועל קיימת דרישה להקמת מרכזי נתונים שיצרכו 27,000 מגה־ואט, כמות שמספקות 40 תחנות כוח גזיות (670 מגה לתחנה). לא כל המרכזים יקומו, אבל לפי ההערכות — רשות החשמל תאפשר שחרור של כ־1,000 מגה־ואט נוספים בטווח המיידי, בנוסף ל־2,000 שכבר אושרו, בדומה לתוספת של 1.5 מיליון משקי בית.
במשרד האוצר מתמהמהים בהגשת דו”ח שיפרט את הקריטריונים האפשריים והעלויות והתועלות למשק, ולכן רשות החשמל תכריז על מדיניות ללא קווי מתאר ממשלתיים שייצרו איזונים ובלמים משקיים לענף ויגנו על הציבור מפני הנזקים הסביבתיים והבריאותיים של הקמת מרכזי נתונים.
בשעה שבעולם מוקפאים פרויקטים כאלה, ובקהילות מקומיות מתעורר זעם רב על ההשלכות הרחבות של מרכזי הנתונים, מזיהום אוויר למפגעי רעש וזינוק בחשבונות החשמל הכלליים, בישראל כבר ברור כי יוקמו לפחות שלוש תחנות כוח, אולם המספר עוד עשוי לטפוח משמעותית, בלי שברור כיצד יסופק חשמל לאותם מרכזים ומה תהיינה ההשלכות על הציבור כולו. הצפי הוא שעד סוף העשור 15% מהחשמל בישראל יזרום לאותם מרכזים.
הבינה המלאכותית הקפיצה את הדרישה להקמת מרכזי נתונים ברחבי העולם באופן משמעותי. גם בישראל חווה הענף התפוצצות, עם כמויות ענק של בקשות חיבור מרכזי נתונים לרשת החשמל. הביקוש מגיע מענף ההייטק המקומי, וגם לחברות בינלאומיות יש אינטרס להקים מרכזי נתונים בישראל, שבה החשמל נחשב לזול.
מרכזי הנתונים הללו נושאים עימם מחיר סביבתי ובריאותי כבד. מחקר של Allianz Trade העריך שמרכזי הנתונים פלטו 286 מיליון טונות פחמן דו־חמצני ב־2025, 57% יותר מהערכות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA). בלי הפחתת פחמן ברשתות החשמל, הפליטות יותר מיוכפלו עד 2030, והנזק האקלימי השנתי יעלה מ־68 מיליארד דולר ל־154 מיליארד דולר. לפי נתוני החברות, הפליטות של גוגל ומיקרוסופט עלו כל אחת ב־25% בשנה האחרונה, ושל אמזון ב־16%.
זיהום האוויר ממרכזי נתונים מגיע משלושה מקורות: גנרטורי דיזל לגיבוי, טורבינות גז שמייצרות חשמל בשטח החווה ותחנות הכוח שמזינות אותה. כולם פולטים כמה מזהמים מרכזיים, ולכל אחד מהם השפעה גופנית מוכרת. לפי מחקר UC Riverside וקלטק, הזיהום שנובע מייצור החשמל לחוות ה־AI עלול לגרום עד 2030 לכ־600 אלף מקרים בשנה של תסמיני אסתמה, ול־1,300 מקרי מוות מוקדם בשנה. לשם השוואה, זה יותר משליש ממספר מקרי המוות מאסתמה בארה״ב כיום.
הקמה בלי בקרה
במועצה הלאומית לכלכלה מעוניינים לא להגביל את שוק מרכזי הנתונים
הקמה של מרכזי נתונים במדינה קטנה וצפופה כמו ישראל אינה דבר של מה בכך. פיזור מוגבר של חוות לאורך ישראל ידרוש הקמה של תחנות כוח נוספות, לצד הצבה של גנרטורים מזהמים רבים במתחמי החוות. מה המשמעות? עד היום אושרו כ־2,000 מגה־ואט למרכז נתונים, והמשמעות היא הקמה של שלוש תחנות כוח (שכבר אושרו לתכנון, לפי 670 מגה־ואט לתחנה). לשם השוואה, מרכז נתונים סטנדרטי (50 מגה־ואט) צורך חשמל השקול לשכונת מגורים של כ־10,000 יחידות דיור.
בתקופה הקרובה יוכרע ויכוח ממשלתי: כמה מרכזי נתונים עוד אפשר להקים בישראל בלי לסכן את רשת החשמל, ובהתחשב בעובדה שישראל היא אחת המדינות המזוהמות ביותר ב־OECD. לפי ההערכות, יאושרו עוד 1,000 מגה־ואט בנוסף ל־2,000 המגה־ואט שכבר אושרו. כלומר תידרש הקמה של 4.5 תחנות כוח במקום שלוש, רק עבור המכסה הקרובה של הקמת מרכזי נתונים. המשמעות היא שב־2030 יצרכו מרכזי הנתונים כ־17% מהחשמל המסופק למשק, נתון גבוה מאוד יחסית למדינות המערב, שעשוי להשית עומס משמעותי על רשת החשמל לצד זיהום אוויר מקומי.
וייתכן כי בעתיד הקרוב יאושרו מכסות נוספות. במועצה הלאומית לכלכלה מעוניינים לא להגביל את השוק, מה שעלול להוביל להקמה של מרכזי נתונים רבים ללא בקרה. משרדי הממשלה אומנם מצננים את ההתלהבות, אך דווקא קולו של הרגולטור הסביבתי, המשרד להגנת הסביבה, לא נשמע. המשרד התעלם משאלות כלכליסט בנושא, לא סיפק קווי מתאר למדיניות, וגם במשרדי הממשלה האחרים הודו שקולו של הרגולטור הסביבתי בראשות השרה עידית סילמן חלש למדי, בניגוד למגמה העולמית. הרגולטור הסביבתי צריך להיות מודאג לא רק בשל הגידול הצפוי בזיהום האוויר בשל מרכזי נתונים: לפי נתונים של חברת BDO, פליטות גזי חממה ממרכזי נתונים יהוו 9% מהפליטות במשק החשמל ב־2030.
ההחלטה שתקבל רשות החשמל עשויה לצאת לדרך כשהיא מבושלת באופן חלקי בלבד, בלי להבין את המשמעות המשקית הרחבה, לרבות עלויות החשמל שיושתו על כלל משקי הבית בישראל בשל הגידול בכמות מרכזי הנתונים, בין היתר שעה שמאגרי הגז המקומיים הולכים ונגמרים. בפברואר השנה יצא לדרך הכלכלן הראשי במשרד האוצר עם ניתוח עלות תועלת להקמת מרכזי נתונים, אולם פרסומו של הדוח לא צפוי בחודשים הקרובים, כך שלעת עתה תתקבל מדיניות עם עיניים קשורות, ומגה וואטים רבים שנבלמו עד לקבלת החלטות מושכלת, ישוחררו מבלי שיש לעיניי הרגולטור נתונים מספקים בנושא.
הדוח שהשלמתו ופרסומו מתעכבים כבר זמן רב, אמור לבדוק את התועלת בהיבטי צמיחה, פריון והכנסות המדינה, להחליט האם לתעדף מרכזי נתונים מסוימים על פני אחרים לפי תועלת משקית, לבדוק את השפעת הגידול בביקוש לחשמל על מחירי החשמל שישלמו אזרחי ישראל והעלויות שיושתו על המשק, עלויות משקיות כמו השפעה על היצע הקרקעות הזמין בישראל, עלויות חיצוניות כמו זיהום אוויר, השפעת הגידול בביקוש לחשמל על קצב כלוי מאגרי הגז והביטחון האנרגטי של ישראל ועוד.
מה שרע לארה"ב, רע לישראל
בין ינואר ליולי הטילו רשויות מקומיות בארה”ב 294 איסורים, ויותר מ־50 פרויקטים בוטלו השנה
במדינות רבות מגלות הסתייגות מהקמת מרכזי נתונים. בארה״ב למשל הפכו מרכזי הנתונים לנושא חם במיוחד לקראת בחירות האמצע בנובמבר. בקהילות רבות דורש הציבור להרחיק ממנו את המתקנים הגורמים לזיהום אוויר קטלני ולמפגעי רעש. בין ינואר ליולי אימצו רשויות מקומיות 294 הקפאות ואיסורים, ויותר מ־50 פרויקטים בוטלו השנה. מספר קבוצות ההתנגדות הפעילות עלה מ־396 בסוף 2025 ל־833 במרץ 2026.
משרד הסביבה והאנרגיה של יוון הציג הצעת חוק שקובעת כללים מפורטים להקמת מרכזי נתונים. בין היתר, המשקיעים יידרשו להפקיד ערבויות של 200 אלף יורו לכל מגה־ואט, לתקופה של שלוש שנים. לאחר שהפרויקט יהיה מוכן, המפעילה תציע לו חיבור לרשת לתקופה של שלוש שנים. התנאי המשמעותי, שעלול להקל משמעותית על רשת החשמל ובריאות הציבור: לפחות60% מהחשמל שצורכים מרכזי הנתונים חייבים להגיע ממקורות מתחדשים.
באירלנד דורשות הרשויות 80% חשמל מתחדש כתנאי לחיבור, ובספרד מקודם חוק דומה. בסינגפור דורשים הרגולטורים לפחות 50% אנרגיה ירוקה על חלק מהמכרזים החדשים של מרכזי הנתונים.
מהמשרד להגנת הסביבה לא נמסרה תגובה.
