סגור

ניתוח
היפוך תפקידים: מייסד עמותת אור ירוק נכנס לתפקיד יו"ר הרלב"ד - אלו האתגרים שמצפים לו

אבי נאור, חתן פרס ישראל, מגיע לרלב"ד כאשר היא נטולת תקציבים ושיאה מאחוריה, ואפילו שרת התחבורה אמרה עליה כי צריך להחזיר אותה ל"מה שהיא היתה פעם ולמה שהיא צריכה להיות". היו"ר החדש לא חסך ביקורת מהרשות לאורך השנים, אך כעת חובת ההוכחה היא עליו

הבוקר (ב'), נכנס אבי נאור באופן רשמי לתפקיד יו"ר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד), בטקס מצומצם בקריית הממשלה. נאור, חתן פרס ישראל, הוא ממקימי אמדוקס, מנכ"ל ריטליקס ומייסד עמותת אור ירוק.


מדובר בהיפוך תפקידים מסקרן, בעיקר כי במהלך השנים נאור לא חסך את שבטו מהרלב"ד וממשרד התחבורה. בראיונות שונים הוא האשים את שרי התחבורה המתחלפים ואת ראשי הממשלה בכישלון בכל הקשור להתמודדות עם מספר תאונות הדרכים ומספר ההרוגים, ובין היתר נקלע לעימותים מתוקשרים עם שר התחבורה לשעבר ישראל כץ. נאור אף הודה בכך בנאום כניסתו, ואמר: "זו פעם ראשונה שאיני פונה לממשלה בתביעה למעשה. הפעם אני זה שמחויב להניע לעשייה בשם הממשלה".

2 צפייה בגלריה
יו"ר הרלב"ד אבי נאור עם שרת התחבורה מרב מיכאלי
יו"ר הרלב"ד אבי נאור עם שרת התחבורה מרב מיכאלי
יו"ר הרלב"ד אבי נאור עם שרת התחבורה מרב מיכאלי
(צילום: נתן ווייל, לע"מ)

רשות נטולת תקציבים ונטולת סמכויות

הרשות שנאור קיבל לידיו היא רשות מקוצצת ששיאה מאחוריה, ואפילו שרת התחבורה אמרה היום כי צריך להחזיר את הרשות ל"מה שהיא היתה פעם ולמה שהיא צריכה להיות". הנתון שממחיש זאת באופן הטוב ביותר הוא תקציב הרלב"ד. בשנה הנוכחית (2022), תקציבv יעמוד על כ-70.5 מיליון שקל. מדובר על ירידה של כ-82% לעומת תקציב השיא של הרשות בשנת 2008, אז עמד על כ-328.6 מיליון שקל.
הירידה בתקציב הרלב"ד היא מגמה מתמשכת מאז 2008. במקביל, תקציב משרד התחבורה (ללא תקציב הפרויקטים) שומר בדרך כלל על יציבות, כאשר ב-2020-2015 אף עלה ב-29%.


הירידה בתקציב הרלב"ד מגיעה על רקע העובדה כי בניגוד ליעדי הממשלה מספר ההרוגים מאז 2013 לא מצליח לרדת מתחת ל-300 הרוגים בשנה כאשר בשנת 2021 נהרגו בתאונות דרכים 361 בני אדם. מדובר במספר ההרוגים הגדול ביותר מאז שנת 2017. ישראל ממוקמת במקום ה-12 מתוך 29 מדינות ה-OECD במספר ההרוגים ל-100 אלף איש ובמקום ה-16 מתוך 24 מדינות במספר ההרוגים למיליארד ק"מ נסועה. זאת ועוד, מספר ההרוגים החציוני של הרוגים בקרב הולכי רגל בני 65 ומעלה הוא פי 2.2 מהחציון ב-OECD, ובקרב הולכי רגל ילדים פי 2.7.
יש לציין כי בהצלבה של נתוני תאונות הדרכים לנתוני התקציב לא נמצא קשר מובהק בין גודל התקציב למספר ההרוגים והפצועים קשה או לחילופין למספר התאונות הקטלניות והתאונות הקשות. בשנים מסוימות תקציב הרלב"ד נמצא בירידה כאשר מספר ההרוגים נמצא בעלייה, ובשנים מסוימות תקציב הרלב"ד נמצא בירידה גם כאשר מספר ההרוגים נמצא בירידה.

התקציבים "עברו דירה"

גורמים באוצר ששוחחו עם כלכליסט בנוגע לסוגיית התקציב טוענים כי "זו דמגוגיה להראות את תקציבי הרלב"ד לעומת שנים קודמות", וזאת מפני שלא מסתכלים על כך שחלק מהתקציבים לא נעלמו אלא "עברו דירה". באוצר מצביעים על כך שהרבה תקציב שהיה מועבר ישירות ממשרד התחבורה למשטרה מועבר עכשיו פשוט ישירות למשטרה, וזה המצב גם עם תקציבים אחרים שהיו ממוענים לרלב"ד ועברו למשרדים אחרים כמו משרד החינוך אך שמרו על מטרתם המקורית.
עם זאת, גם באוצר סבורים שהעובדה שהתקציב כבר לא עובר דרך הרלב"ד גורמת להיחלשות הרשות ולאובדן הסמכות שלה. כמו כן, בכירים ברלב"ד דוחים את טענות האוצר ואומרים כי גם באופן אבסולוטי התקצוב למאבק בתאונות בדרכים ירד משמעותית עם השנים.
באופן פרדוקסלי, באוצר טוענים כי המדינה לא מעוניינת להעביר כספים לרלב"ד מפני שהיא גוף חלש ונטול סמכויות, אך באותה נשימה טוענים כי אי-העברת התקציב מחלישה אותה עוד יותר. טענה זו מתכתבת עם דברים שאמר מנכ"ל אור ירוק, ארז קיטה, לכלכליסט: "זה גוף שכל השנים חבטו בו, אימללו אותו ודיללו לו את התקציב".

2 צפייה בגלריה
מנכ"ל אור ירוק ארז קיטה
מנכ"ל אור ירוק ארז קיטה
מנכ"ל אור ירוק, ארז קיטה: "הרלב"ד זה גוף שכל השנים חבטו בו"
(צילום: יאיר שגיא)

קיטה טוען כי הרלב"ד נדרשת כי צריך גוף שיידע לבצע שיתוף פעולה בין-משרדי, וכי יש לחזק אותה ולתת לה סמכויות על מנת שתדע לתכלל את המאבק הזה שכולל אספקטים של הסברה, חינוך, תשתיות, אכיפה ובטיחות רכב. עוד הוא אמר, כי המדינה הייתה צריכה לאמץ את התוכנית הלאומית למאבק בדרכים משנת 2005 (דו"ח שיינין).
אמירותיהם של האוצר ושל קיטה מתכתבות עם עדויות נוספות שהגיעו לכלכליסט, שמשקפות מציאות בה סמכויותיה של הרלב"ד נלקחו ממנה יחד עם תקציביה. לדוגמה, ברגע שתקציב הרלב"ד עבר לאגף התנועה במשטרה, השליטה של הרלב"ד בשטח צומצמה. מצב זה חוזר על עצמו גם בתקציבים שעברו מהרלב"ד למשרד התחבורה, המשפטים, החינוך ולרשויות מקומיות. כך הפכה הרלב"ד עם השנים מגוף מתכלל עם ראייה בין-משרדית לגוף מייעץ שעוסק בפרויקטים ספציפיים ושיתופי פעולה מצומצמים.

עכשיו הזמן למעשים

בכירים ברלב"ד אמרו היום לכלכליסט כי לדעתם מגמה זו משתנה, וכי הם מצליחים לבנות מחדש את המוניטין שלהם אל מול גופי ממשלה אחרים. אולם, בשביל להאיץ זאת יש צורך בהגדלת התקצוב ואולי אף במהלכי חקיקה.
ברלב"ד דוחים את הטענה כי אין קשר מובהק בין תקצוב הרלב"ד ולמספר ההרוגים בתאונות הדרכים, ואומרים כי צמצום ההיפגעות בתאונות דרכים מורכב מאוסף פעולות בתחומי שיפור התשתיות, חינוך, אכיפה, הסברה, הכשרת הנהג, רגולציה וחקיקה, הטמעת טכנולוגיות ועוד.
"קיים קושי אובייקטיבי לאמוד את תרומתה של כל פעולה בנפרד להפחתת תאונות דרכים", טוענים ברלב"ד. "יחד עם זאת, הרשות בודקת אפקטיביות של פעולות הנעשות בתחום כגון מעקב אחר טיפול במוקדי סיכון תשתיתיים, עריכת סקרים לפני ואחרי מסעות פרסום במטרה לבחון את יעילותם ולבצע תיקונים במידת הצורך ועוד. עם הקמת הרלב"ד הוצב לה יעד לפעול להורדת 30% מההרוגים בתאונות דרכים בתוך 5 שנים. הרשות תוקצבה בהתאם, וחרף הקיצוץ שחל בתקציבה כשנתיים לאחר מכן, יעד זה הושג".
על אף כל האמור, נאור אמר היום בנאום כניסתו לתפקיד כי "תקצוב הוא תנאי הכרחי, אבל אינו תכלית הכל", וכי שלושת הדברים החשובים ביותר בכל הקשור למאבק בתאונות בדרכים הם "דבר ראשון תכנית רב שנתית, רב מערכתית ורב ארגונית, מוסכמת על כל השותפים ומתוקצבת בהתאם. השני הוא ניהול ריכוזי של התוכנית, תוך יכולת לרכז מאמצים, לאגם משאבים ולקיים תהליך קבוע של מדידה והערכה. השלישי הוא מחויבות ותמיכה נחושה של הדרג הממשלתי." כעת נאור ייאלץ להוכיח כי הוא יודע להוציא את התוכניות המרשימות שלו לפועל, וכי הוא מסוגל לרתום עמו את ממשלת ישראל.