מבחן רכב
סיל 5 של BYD: המשפחתית שתתחבא היטב בחניון של חברה
המכונית,שמשתייכת לקטגוריית הסדאן הפחות פופולרית, נראית כמשפחתית גנרית ותגיע בעיקר לעובדים שצריכים רכב צמוד. מערכת ההנעה שלה מצוינת, יש לה צריכת דלק מרשימה של כ־18 ק"מ לליטר, והיא נוסעת כ־100 ק"מ בכוחו של המנוע החשמלי בלבד. אבל עם התנהגות כביש והנדסת אנוש טעונות שיפור, התמחור - 175 אלף שקל - נראה מוגזם
עוד לא התאוששנו מהפלישה המסיבית של מכוניות חשמליות סיניות לשוק הישראלי בשנה שעברה, וכבר בשנה הנוכחית יש ירידה מסיבית בביקוש לטובת רכבי פלאג־אין הייבריד. רוב השוק של הפלאג־אין הייבריד נשלט על ידי הסינים, או במקרה הזה צ'רי על נגזרותיה, כלומר ג'אקו - והמכוניות שהן בעצמן של צ'רי. ודווקא בפלח השוק הזה של הפלאג־אין הייבריד קשה שלא להבחין שהיצרנית הסינית הבולטת ביותר, BYD, לא זוכה לחשיפה של מותגי צ'רי. אולי זה כי BYD החליטה להתמקד קודם כל בחשמל בשוק הרכב הישראלי, אבל בכל מקרה, גם ל־BYD יש דגמי פלאג־אין הייבריד. גם להם יש שמות מצחיקים של בעלי חיים ימיים, לא ברור מדוע.
הדגם הנדון הוא סיל 5 של BYD, כלומר כלב הים החמישי. סיל 5 לא חולק מכלולים עם סיל המצוינת של BYD וגם לא עם אריה הים של BYD. מדובר בדגם ותיק יותר, שחוגג מעל שלוש שנים להיווסדו. במונחים של BYD, יצרנית שמדי שנה ממציאה את עצמה מחדש מבחינה טכנולוגית, מדובר ברכב מעידן הרבה יותר ותיק. אבל גם מדובר ברכב שמשחק על קטגוריה שכיום יש נטייה להתעלם ממנה: מכוניות הסדאן המשפחתיות. לפני 20 שנים מכונית כזאת היתה בכל בית ישראלי, לפני 15 שנים את המכוניות האלה נתנו לעובדים בהייטק. כיום מדובר בפלח שוק יחסית נשכח, כזה שמגיע בעיקר לעובדים שצריכים רכב צמוד. מה שמשנה בפלח השוק הזה הוא "מחיר נגזר טכנולוגיה", כלומר זהו פלח שוק של מכוניות ליסינג בעיקר, ומה שקובע הוא עד כמה מחיר הרכב יהיה כדאי למי שמחזיק ברכב הזה בליסינג.
העיצוב נשאר מאחור
במקרה של סיל 5 מה שמשנה הוא הטכנולוגיה. זו מכונית פלאג־אין הייבריד, יש לה מנוע בנזין ומנוע חשמלי וסוללה. את הסוללה אפשר לטעון בחשמל, ואז סיל 5 יכולה לנסוע עד כ־100 ק”מ לפני שמנוע הבנזין נכנס לפעולה. והכי חשוב: יש כאן הטבה בשווי השימוש החודשי שהעובד משלם. גובה ההטבה הוא כאלף שקל, קצת פחות מ־1,300 שקל שמשלמים מחזיקי רכב ליסינג חשמלי. למי שלא רוצה לפחד על הטווח וליהנות מהטבה סבירה מהמדינה, זה משתלם חשבונאית. הסיכוי שישראלים יקנו את המכונית הזאת בכספם הוא נמוך, כיום העם רוצה רכבי כביש־שטח.
סיל 5 ממתינה בחניה. BYD היא יצרנית שבשנים האחרונות ביצעה זינוק עיצובי מרשים. אבל סיל 5 עוצבה לפני הזינוק, כך שמדובר במכונית משפחתית גנרית לחלוטין, כזו שתתחבא היטב בחניון של חברה. בלי הסמל של BYD מקדימה, אפשר בקלות לחשוב שמדובר בכל יצרן רכב סיני אחר. יש לה מנוע בנזין בנפח 1.5 ליטרים שמשמש כגנרטור וגם מנוע חשמלי. ההספק המשולב הוא 213 כוחות סוס. אין לה אפשרות לטעינה מהירה של סוללת הרכב, ולמען האמת זה לא משנה, טעינה מהירה היא יקרה, וטעינה רגילה היא עניין של כשלוש שעות. כיום, בעידן שבו רוב הפלאג־אין הייבריד הסיניות מסוגלות לנסוע בקלילות מעל 80 ק”מ בכוח חשמל לפני כניסת מנוע הבנזין, לא ממש משנה מתי החשמל נגמר. רוב הישראלים לא נוסעים 80 ק”מ ביום, אבל אם זה מאוד משנה, סיל 5 מסוגלת גם לעבור 90 ק”מ בין טעינות.
ככלל, זו מכונית שיש לה מערכת הנעה מצוינת. היא שקטה מאוד, כאשר מנוע הבנזין פועל ביחד עם המנוע החשמלי יש לה שפע של כוח, וצריכת הדלק מרשימה עם כ־18 ק”מ לליטר כשמנוע הבנזין פועל.
לגבי מה שאינו מערכת ההנעה, המצב פחות טוב. ראשית, התנהגות הכביש. מחזיקי רכב צמוד לא צריכים מכונית מרוץ, הם כן צריכים מכונית נוחה. BYD למדה בשנים האחרונות את אמנות הנוחות, אבל כאן זה לא המקרה. סיל 5 היא מכונית שבעיר לא אוהבת להתמודד עם בורות. מחוץ לעיר המצב משתפר, אבל הצמיגים הזולים רועשים מאוד ומאבדים אחיזה בקלות, וכל עוד השיוט אינו מתבצע בקו ישר, מדובר במכונית שדורשת תשומת לב מוגזמת מהנהג. זה מעייף ולא נעים.
תא הנוסעים מזכיר שמדובר במכונית לציים. האבזור הנתפס, כלומר אביזרי "יוקרה", אכן נמצא שם, אבל ברמה ההנדסית יש מקום לשיפור. ראשית, מה שהכי מפתיע הוא המחסור למקום לראש לנוסעים מאחור. ילדים גבוהים יצטרכו מכונית אחרת. תא המטען גדול, אבל פתח ההטענה שלו קטן. לגבי הנהג, ראשית, אין לו מספיק מקום לברכיים. ההגה לא מתכוונן מספיק החוצה. לפני הנהג יש צג מידע גדוש באינפורמציה, אבל רק חלק ממנה מוצג באופן שקל לקרוא. יש גג נפתח ויש צג מידע גדול במרכז לוח המחוונים, שכנהוג ב־BYD גם מסתובב. הוא ממוקם מעל פתחי מזגן נמוכים מדי. השליטה במזגן מבוצעת רק מצג המידע, כמו גם השליטה במערכות הבטיחות. למושב הנהג אין כיוון למסעד.
מנגד, לנוסעים יש מרווח סביר, יש שפע של אביזרים, מגג נפתח ועד השפע המתבקש של שקעי טעינה. זו מכונית ליסינג שמיועדת למי שרוצה הרבה אבזור במעט כסף, אבל יצטרך להתפשר בכל מה שקשור בהנדסת האנוש.
מה נסגר עם ההטבה?
סיל 5 מסיימת יום ארוך בצפון, כולל בילוי בפקק ממושך עקב הפגנה. הדגמים האחרונים של BYD היו שגרירים מצוינים של היצרנית, אבל סיל 5 היא מכונית שסובלת מבעיה מהותית: התמחור. היא עולה כ־175 אלף שקל, מחיר שניכר שמיועד למחזיקי רכב צמוד שצריכים מכונית סדאן ומתלבטים בין יונדאי אלנטרה היברידית (170 אלף שקל, 500 שקל הטבת שווי שימוש) לסיל 5 - וצריכים לבחור בסיל 5 כי יש לה הטבת שווי שימוש גדולה יותר של כאלף שקל.
התמחור הזה גם מיועד להתאים לארגונים שיש להם אג'נדה ירוקה, אבל כאן יש כמה בעיות. ראשית, הטבת שווי השימוש תשתנה לקראת 2026. המדינה עדיין לא הודיעה מה תהיה מהות השינוי. שנית, כיום יש רכבי כביש־שטח סיניים עם הנעת פלאג־אין הייבריד שהם רק מעט יקרים מהסיל 5. שלישית, יש בשוק עוד סדאן פלאג־אין הייבריד סינית: צ'רי אריזו, שמציעה תמורה לא רעה לכסף. רביעית, והכי חשוב, מחירה של סיל 5 נקבע בהתאם למתחרות, ולא בהתאם ליכולות ולאיכויות שלה. זה כבר קרה בעבר בישראל, למשל עם מיצובישי אטראז'. לא מדובר במכונית שאינה טובה, אלא במכונית שאינה טובה ברמת המחיר שלה.
בשוק הליסינג הישראלי, מחיר המחירון הרשמי של המכונית בכלל אינו קשור למחיר שבו חברות הליסינג רוכשות את המכונית, ואינו קשור לקשרים שבין יבואני הרכב לחברות הליסינג. מה שקובע הוא כמה מכוניות מדגם מסוים הן ירכשו, ואין לכך קשר למה שבסופו של דבר יוצע לעובד. כך שסביר להניח שבכל מקרה יימצאו עובדים שיקבלו כאלה מכוניות. אבל חשוב שהם יידעו: יש בשוק חלופות הרבה יותר טובות.
אהבנו
מערכת הנעה
אהבנו פחות
מרווח לראש בספסל האחורי, איכות נסיעה
מתחרות
צ'רי אריזו 8
לסיכום
מכונית בסיסית שמתומחרת גבוה מדי. יש טובות ממנה
BYD SEAL 5 DMI
מנוע: בנזין, נפח 1,498 סמ"ק. מנוע חשמלי. הספק מרבי: 213 כ"ס
ביצועים: מהירות מרבית 180 קמ”ש, זינוק ל־100 קמ”ש ב־7.5 שניות
קיבולת סוללה: 18.3 קוט"ש. טווח נסיעה רשמי בכוח חשמל 100 ק"מ. טווח נסיעה בפועל 84 ק"מ
צריכת דלק: נתוני יצרן 20.8 ק"מ לליטר. נתוני מבחן 17 ק"מ לליטר
בטיחות: 6 כריות אוויר, טרם נבחנה במבחן ריסוק פומבי. סייען בלימה, היגוי אקטיבי
קבוצת זיהום: 2
מחיר: 175 אלף שקל
