9 חברות הציגו פתרונות לאיום הכטב"מים - צפו בסרטון מהניסוי
במסגרת ניסוי בשדמה הציגו החברות פתרונות חדשניים: התעשייה האווירית הציגה מערך חיישנים וטילים חשמליים, רפאל הביאה מיני-טייפון נשלט מרחוק, אלביט הדגימה רחפנים ליירוט, ואיירובוטיקס חשפה מיירט רב-פעמי
במערכת הביטחון מצביעים על התקדמות בתוכנית הפיתוח של מערכות יירוט לכטב"מי הנפץ שאתגרו את מערך ההגנה האווירית של צה"ל מאז פרוץ המלחמה והכניסו מיליונים מתושבי המדינה למרחבים מוגנים למשך זמן רב. זאת לאחר שאתמול 9 חברות ביטחוניות וסטארט-אפים בתחום הציגו בשדה הניסויים שדמה שבנגב כ-20 פתרונות טכנולוגיים שמיועדים לספק הגנה יעילה מפני האיום המתרחב.
בין החברות שהשתתפו בניסוי, התעשייה האווירית שהציגה פתרון משולב שכולל מערך של חיישנים ומערכות יירוט מבוזרות, ובהן טילים חשמליים ותותח 30 מ"מ המאפשרים לנטרל רחפנים וכטב"מים בטווחים שונים; איירובוטיקס הציגה מערכת המבוססת על מיירט רב-פעמי; רפאל הביאה את המיני-טייפון הנשלט מרחוק; ואלביט מערכות הדגימה רחפנים שמסוגלים ליירט ולהפיל רחפנים אחרים. בין החברות שהשתתפו בניסוי גם רובוטיכאן, אקסטנד, ג'נרל-רובוטיקס, סמארט-שוטר ותמר. זאת הפעם השנייה מאז אוקטובר האחרון שמשרד הביטחון מזמין את התעשיות להציג פיתוחים ויכולות חדשות בתחום ההגנה מפני כטב"מים ורחפנים, ובקרוב צפוי להיערך ניסוי נוסף.
לפי גורמים ביטחוניים, אף שהכטב"מים ששוגרו לעבר ישראל מצד איראן ושלוחותיה באזור, בעיקר חיזבאללה והחות'ים, נושאים ראשי נפץ קטנים יחסית, הם מהווים סיכון משמעותי בהיותם כלים מדויקים המסוגלים לפגוע במטרות רגישות - ולפיכך דורשים מענה הגנתי אמין ומהודק. כך, כטב"ם ששיגר חיזבאללה הבקיע באוקטובר האחרון את כל מערכי ההגנה הישראליים, הגיע למעונו הפרטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו בקיסריה והתפוצץ על חלון חדר השינה שלו.
הניסוי בשדמה התמקד רק ביכולות היירוט של המערכות המוצעות בידי התעשיות הביטחוניות ואליהן כוונו מאות כטב"מי מטרה במתארי טיסה ותקיפה שונים. הניסוי לא בחן יכולות של גילוי וזיהוי של רחפנים וכטב"מים ולא בחן גם יכולת לנטרל אותם באמצעות אמצעי "הגנה רכה" כמו משבשים המקושרים למערכות של לוחמה אלקטרונית.
גורמים ביטחוניים אומרים כי הפיתוח של אמצעי גילוי וזיהוי של כטב"מי הנפץ נעשה במקביל לפיתוח של אמצעי היירוט שלהם, ושהמענה לאיום ייפרס בשטח אופן מדורג, יתבסס על כמה וכמה פתרונות שישלימו זה את זה והלמידה בנושא תימשך כל העת, ברקע תחרות למידה שמתקיימת עם האויב. "אנחנו מתמודדים עם מטרות שיוצרות חתימת מכ"ם נמוכה מאוד, תוך מתאר טיסה שמנצל את התנאים הטופוגרפיים, ונערכים להופעה של כמויות גדולות של כלים כאלה", אמר גורם בכיר במשרד הביטחון. לדבריו, "המענה שאנחנו חותרים אליו אמור לספק הגנה על הגבולות, על הכוחות המתמרנים, על נכסים חיוניים ועל כלל הציבור ברחבי הארץ. מדובר באיום מדויק ולכן אנחנו שואפים למענה טוב והדוק שישתפר וישתנה תוך כדי תנועה".
ראש המינהל לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות במשרד הביטחון (מפא"ת), דני גולד, אמר כי "אנחנו נחושים להשלים מענה הגנתי רחב ובעלות סבירה כפי שעשינו בשכבות היירוט של טילים ורקטות". ראש אגף התכנון בצה"ל, האלוף אייל הראל, הוסיף כי "בחודשים הקרובים ניקח את היכולות המתאימות ביותר ונכניס אותן לשימוש נרחב בצה"ל".
לפי גורם במשרד הביטחון, בתחום הגילוי והזיהוי של כלי טייס בלתי מאוישים חל בתקופה האחרונה שיפור ניכר ובאופן שמתבטא גם ביכולות העקיבה אחר איומים אלה. הגורם אמר כי "מדובר בשיפור דרמטי שמתבטא גם בתוכניות בניין כוח בנושא זה". במענה לשאלת כלכליסט אמר הגורם כי במהלך החודשים האחרונים חלה התקדמות גם במתן מענה לאיום הטילים נגד טנקים (נ"ט) ששוגרו מהכפרים בדרום לבנון לעבר יישובים ישראלים לאורך הגדר, וזאת מבלי שניתנה לגביהם התרעה בדומה לזו שניתנת בירי של רקטות. לדברי הגורם, "אנחנו עובדים על מענה לאיום הזה ברמה של ניסויים שנעשים בשטח".
בתוך כך, במערכת הביטחון מדווחים על שיפור משמעותי שחל ביכולות הזיהוי והגילוי של מצנחי רחיפה, כמו אלה ששימשו חלק מהמחבלים שיצאו בבוקר שבעה באוקטובר מעזה לעבר יישובי העוטף. המלחמה חשפה כשלים רבים במערך ההגנה האווירית ובמערכת הביטחון אל מול איום הכטב"מים והרחפנים. זאת, אף שמדובר באיום שהיה ידוע ומוכר כבר שנים מזירות לחימה אחרות בעולם, במרכזן המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. השאננות הישראלית עלתה ביוקר, כשהתקשתה להעמיד אל מול איום זה מענה הולם, כמו כיפת ברזל, קלע דוד וטילי החץ שידעה להעמיד מול הרקטות והטילים.
חלק מהחברות הביטחוניות טענו בעבר כי אף שפיתחו אמצעים יעילים לנטרול של כטב"מים, מערכת הביטחון לא הצטיידה בהם. גורם ביטחוני טען בהתייחס לכך כי "בחנו כל פתרון אפשרי, תרחיש הייחוס שלנו דרמטי וקשה ,ופשוט לא כל הפתרונות עובדים במתאר שאנחנו מגדירים. לא כל הפתרונות שמוצעים עובדים בסביבה שמתאפיינת בחסימת GPS. לא כל פתרון בזירה מסוימת יכול להיות רלוונטי אלינו".
