בהרב מיארה קיבלה פטור: יועמ"שית הכנסת תייצג המדינה בעתירות נגד בחירת המבקר
בג"ץ אישר ליועמ"שית שלא להגיב לשבע העתירות נגד בחירת פרקליטו של ראש הממשלה, מיכאל ראבילו. הנימוק: מדובר בעתירה נגד הכנסת. יועמ"שית הכנסת שגית אפיק, שתייצג את המדינה, תומכת באישור הבחירה
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה ביקשה מבג"ץ פטור מהשבה לשבע העתירות לביטול בחירת עו"ד מיכאל ראבילו למבקר המדינה. כן ביקשה להימחק מעתירת לשכת עורכי הדין בה הוזכרה כמשיבה. הרכב בג"ץ בראשות המשנה לנשיא נעם סולברג אישר אתמול (שלישי) את שתי הבקשות. משמעות הדבר היא שאת עמדת המדינה בדיון בשבע העתירות שייערך מחר (חמישי) תייצג רק יועמ"שית הכנסת שגית אפיק המתנגדת לביטול הבחירות.
בבקשה שהגיש ביום שני לבג"ץ מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, ענר הלמן, הוא מסביר כי "בחירת מבקר המדינה נעשית ע"י הכנסת. מדובר בהליך פנים פרלמנטרי שהייעוץ המשפטי בעניינו ניתן ע"י היועצת המשפטית לכנסת. לממשלה בכובעה כרשות המבצעת אין מעורבות בבחירת מבקר המדינה". עוד נטען שהיועצת המשפטית לממשלה אפילו אינה עורכת את הסדר ניגוד העניינים של מבקר המדינה אלא היועץ המשפטי למשרד מבקר המדינה. לכן הלמן ביקש מהרכב השופטים לפטור את היועמ"שית מלהשיב לעתירה "מבלי להידרש לטענות המועלות בעתירות השונות לגבי הליך הבחירה ומינוי פרקליטו של ראש הממשלה לתפקיד המבקר".
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מסיים בסוף החודש את תקופת כהונתו. ב-3 ביוני נערכו במליאת הכנסת הבחירות לתפקיד המבקר. בסיבוב הראשון זכה השופט העליון בדימוס יוסף אלרון ב-60 קולות, בעוד מועמדו של נתניהו, פרקליטו האישי מיכאל ראבילו, קיבל 57 קולות בלבד. לאחר שאף אחד מהמועמדים לא זכה ל-61 קולות כנדרש, התקיים הסיבוב השני, בו נדרש רוב רגיל. בסיבוב זה זכה ראבילו ל-61 קולות, בעוד אלרון קיבל 57 קולות.
שבע עתירות הוגשו נגד בחירת ראבילו ובדרישה לקיים את הליך הבחירות מחדש. את העתירות הגישו עו"ד יהודה רסלר, התנועה לאיכות השלטון, סיעת כחול לבן, ח"כ קארין אלהרר וסיעת יש עתיד, עמותות הישראלים ואחים לנשק (עם יאיא פינק), לשכת עורכי הדין וח"כ נעמה לזימי מהדמוקרטים. העותרים טענו כי ניתנה הנחיה לחברי הכנסת של הליכוד לצלם את בחירתם, כי עצם צילום ההצבעה הוא בלתי חוקי וכי בחירת פרקליטו של ראש הממשלה חורגת ממתחם הסבירות.
היועצת המשפטית לכנסת שגית אפיק ביקשה אתמול מבג"ץ לדחות את שבע העתירות. זאת, הן על רקע הטענה שאין ראיות שניתנה לחברי הכנסת מהליכוד הנחיה לתעד את הצבעתם, והן בשל מרחב ההתערבות המצומצם של בג"ץ בעבודת הכנסת.
