מס ירושה לא, מס נטפליקס כן: מה מתכננת ועדת המיסוי באוצר?
ועדה פנימית של האוצר שוקדת בימים אלה על רקיחת חבילת מיסוי מורכבת, שכוללת מקלות וגזרים, כדי להגיע לקו הגמר של תקציב 2027 עם משהו שניתן להעביר דרך שר האוצר והכנסת החדשים, מבלי לדרוס את מעמד הביניים
קשה שלא לשים לב לשטף הכותרות בנושאי מס בשבועות האחרונים – פעם ידיעה על מס ירושה, פעם על מס רכוש ופעם על מיסוי קרנות השתלמות. לאמיתו של דבר, כולן נובעות מאותו מהלך – משרד האוצר הקים בחודשים האחרונים ועדה פנימית לבדיקה רוחבית של מערכת המס בישראל, בראשות מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ', ראש אגף התקציבים מהרן פרוזנפר והכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון.
את הרקע להקמת הוועדה אפשר לתאר כשילוב של הזדמנות, הכרח והפקת לקחים. ההזדמנות היא שאנו נמצאים ערב בחירות, לא ידוע מי יהיה שר האוצר הבא, אבל כן ידוע שממשלות חדשות בתחילת דרכן מסוגלות להעביר רפורמות משמעותיות. כמו כן, בשונה משנה רגילה שבה בתקופה זו יש לחץ להכין תקציב, הרי שעל תקציב 2027 אי אפשר לעבוד כעת, ולכן יש לאוצר פנאי לעסוק במערכת המיסוי לעומק.
ההכרח להקמת הוועדה הוא בראש ובראשונה פיסקאלי. בסופו של דבר, הוצאות הביטחון, הריבית והשיקום צפויים להכביד עלינו עשורים קדימה, ואנו חייבים לחזור לרמות גירעון שמורידות את יחס החוב לתוצר. אף שההכרח הפיסקאלי ברור למדי, יש באוצר בכירים הממתנים את הלחץ הזה, ואומרים שהוועדה לא חושבת רק מתוך תפיסה של "הגדלת הכנסות", כי בסופו של דבר יש הפתעות בהכנסות כלפי מעלה, וייתכן שאפשר להסתדר ללא העלאות מסים. מבחינתם, ההכרח להקמת הוועדה קשור לכך שמערכת המס נתפסת על ידיהם כלא צודקת: מטילה הרבה מדי על מעמד הביניים, ולא מתמרצת מספיק את מנועי הצמיחה של הכלכלה.
לצמצם פטורים
ומכאן, לגורם השלישי, של הפקת הלקחים: באוצר יש תסכול מחבילת המסים שהועברה לקראת תקציב 2025. אין ספק שהיה צורך בהגדלת הכנסות המדינה. אבל גם אין ספק שזה נעשה בצורה לא אידיאלית. העלו את מס ההכנסה על האדם העובד; ההשלכות של רפורמת הרווחים הכלואים לא נחקרו עד הסוף, ולא בוטלו פטורים מיותרים ממס. מבחינת האוצר, אם היו מגיעים מגובשים יותר, אולי היו יכולים להביא חבילות מס חכמות יותר. הפעם, חושבים שם, נהיה מוכנים עוד לפני הממשלה – הממשלה הנבחרת רק תגיד "תקציב 2027", ומיד נציג חבילה מתוחכמת ושלמה של צעדים, שכוללת מקלות וגזרים, שיכולה לעבור.
עד כאן התיאוריה. מבחינה פרקטית, צוותי האוצר עדיין לא הגיעו למסקנות, וברור שגם אחרי שהם יגיעו למסקנות, הן ישונו שוב ושוב – וכשימונה שר אוצר חדש, הן ישונו שוב. ואז כשהן ייחשפו לציבור, הן ישונו שוב, וכשיגיעו לכנסת, שוב. אבל למרות זאת, המחשבה באוצר היא שכשהרעיונות המיסויים שלהם יגיעו כחלק מתפיסה שלמה, בשילוב נכון של מקלות, גזרים, צורך לאומי, ושכנוע שהיתה פה עבודה רצינית, הם יצליחו לשנות דברים שכבר שנים רבות לא שונו.
ואף שלא הגיעו עדיין למסקנות, יש להם כיוונים. לדוגמה, באוצר שקלו ברצינות יתרה להטיל מסי ירושה ועיזבון, אבל אחרי הבדיקה, בשלב זה יש הסכמה של כל הגורמים לרדת מהרעיון. ההערכה היא שברמה גבוהה של ודאות לא תהיה המלצה על מיסוי כזה. מנגד, באוצר משוכנעים שיש לרווח את מדרגות המס, ולהקל על בעלי הכנסות בינוניות־גבוהות, וסביר להניח שנראה ריווח של מדרגת המס של 31%. כלומר, שבשביל להגיע לרף מס של 31% יהיה צריך להרוויח יותר מכפי שנדרש היום (19 אלף שקל). בצוותים באוצר גם סבורים שצריך לצמצם את היקף הטבת המס שניתנת בגין ילדים (נקודות זיכוי).
האוצר גם עדיין מאמין בצמצום פטורים, לדוגמה מיסוי שירותים מיובאים. בקרב הציבור הרחב המס הזה מכונה "מס נטפליקס", כי נטפליקס הוא דוגמה לשירות דיגיטלי שאנחנו צורכים מבלי לשלם מע"מ. יש גם הפטורים האחרים ממע"מ שהאוצר היה שמח לבטל, כמו על תיירות, פירות וירקות, והפטור החל באילת. אבל המלצות אלו תלויות כמובן בכוח פוליטי. גם הוועדה מרובת הצוותים עדיין חושבת שיש לצמצם את הפטור על קרן ההשתלמות, כשההצעה שיש על השולחן היא זו שעלתה בעבר, לצמצם את פטור המס על רווחי הון של קרן השתלמות עד לתום השנה השישית בלבד.
מקורות שאינם עבודה
מסמך אחד שפורסם לפני שבוע וחצי על ידי הכלכלן הראשי יכול ללמד עוד על התפיסות של ועדת המיסוי. המסמך עוסק במיסוי בעקבות הבינה המלאכותית. הכלכלן הראשי מתנגד למיסוי צריכת AI, אך הוא מציע להתחיל לחשוב על הגדלת ההכנסות ממס ממקורות שאינם מס על עבודה (כי שיעור העובדים יכול לרדת בגלל ה־AI), ובפרט הוא מזכיר שוב את הרעיון של מיסוי קרקעות פנויות (מס רכוש). מדובר בהצעת חוק שהיתה חשובה מאוד לסמוטריץ' בתקציב 2026, אך היא הורדה מסדר היום בעקבות לחץ פוליטי שפגש את התירוץ של מבצע שאגת הארי. גורמים נוספים באוצר עדיין תומכים במס זה, ולכן אפשר להעריך שהוא יהיה בתקציב 2027.
מעבר להמלצה הכללית של מיסוי הון במקום עבודה, הכלכלן הראשי ממליץ למסות צריכה. בשלב הראשון הוא לא ממליץ על העלאת מע"מ, אלא על חסימת פרצות המע"מ כפי שהוזכר. אך הוא נוקב גם צעד של מיסוי מוצרי יוקרה, כנראה במנגנון של מסי קנייה. המסר העיקרי של מסמך הכלכלן הראשי הוא העובדה שיש לבדוק שמערכת המס של ישראל משמרת את ישראל כאלטרנטיבה תחרותית וכדאית, בעיקר בתחומי ההייטק. על רקע זה אפשר להבין את המחשבה לתת את הטבת הענק (QSBS) ליזמי ההייטק, שעליה דווח כאן אתמול, ואפשר גם להבין את התסכול באוצר מפרסומים אחרים ולפיהם יש כוונה להדק את משטר המס על ענף ההייטק.
