לקראת עדות נתניהו: הקואליציה מאיצה את החקיקה לקידום ההפיכה המשטרית
לקראת עדות נתניהו: הקואליציה מאיצה את החקיקה לקידום ההפיכה המשטרית
קצב הדיונים והחקיקה להחלשת מערכת המשפט ושומרי הסף מתגבר, על רקע מועד תחילת עדותו של נתניהו בביהמ"ש. לפחות 7 ישיבות יתקיימו בשבוע הקרוב במטרה לקדם הצעות חוק פרטיות שנועדו לקדם את ההפיכה המשטרית; בין הצעות החוק: שינוי שיטת בחירת נציב התלונות על שופטים, הכפפת המחלקה לחקירות שוטרים לשר המשפטים והרחבת סמכויותיהם של בתי הדין הרבניים
הקואליציה והממשלה מגבירות משבוע לשבוע את קצב האישור של חוקים פרטיים והחלטות ממשלתיות לקידומה של ההפיכה המשטרית תוך ריסוק מערכת אכיפת החוק, בית המשפט, שומרי הסף וכלי התקשורת. החקיקות הללו אינן מנותקות ממשפטו ומעדותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שתיפתח ביום שלישי לאחר דחיות בשל המלחמה (ראו הרחבה במסגרת).
בוועדות הכנסת יגבירו בשבוע הקרוב את קצב הדיונים והחקיקה של חוקי ההפיכה המשטרית, ולפחות 7 ישיבות יתקיימו בימים הקרובים במגמה לקדם את הצעות החוק הפרטיות שנועדו בנפרד לעגן את ההפיכה כולה. לח"כים קל יותר לקדם הצעות חוק פרטיות, כי בניגוד לממשלה הם אינם כפופים לעמדתה של היועמ"שית גלי בהרב מיארה.
בממשלה ובקואליציה החריפו בסוף השבוע את הטון נגד בהרב מיארה. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר (עוצמה יהודית) פירסם נגדה מודעות בשלטי חוצות תחת הכותרת: "התופרת המשפטית". שר התקשורת שלמה קרעי החתים 13 שרים הקוראים לקיים דיון בממשלה בפיטוריה. בקבוצות הווטסאפ הפנימיות בליכוד פירסמו ראשי סניפים מכתב הקורא לשרים ולחברי כנסת מהמפלגה לתמוך בפיטוריה של בהרב מיארה, ומי שיעשה כן יזכה לתגמול הולם. מי שלא יתמוך בתהליך הפיטורים צפוי להיענש על ידי חברי המרכז.
האצת החוקים הפרטיים של ההפיכה המשטרית באה לאחר ההתנגשות בין רשויות השלטון לבין רשויות אכיפת החוק. בין היתר: עיכובו לחקירה על ידי מח"ש של נציב שב"ס קובי יעקבי, חקירת עוזריו של בן גביר, התנגדותה של בהרב מיארה לחוקי ההפיכה הפרטיים, וההבנה בקואליציה שהיועמ"שית תמשיך לחסום את היוזמות של הממשלה.
זאת ועוד: הלחץ בקואליציה לחוקק במהירות את חוקי ההפיכה מוסברים גם מהחשש שהקשיים בחקיקתו של חוק ההשתמטות (ראו הרחבה בעמודים 5-4), יגרמו לאי אישור התקציב ולפיזור הכנסת. לפיכך, על רקע כל המתרחש, בכנסת פועלים הח"כים לקדם את הצעות החוק הפרטיות שלהן לביצוע ההפיכה המשטרית.
שיקול פוליטי ולא מקצועי
יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) יקיים בשבוע הקרוב בוועדתו 5 ישיבות ב־3 ימים לקידום חוקים פרטיים לביצוע ההפיכה המשטרית.
ביום שני תדון הוועדה בחוק לשינוי בחירת נציב התלונות על השופטים שהוגש על ידי רוטמן עצמו. במסגרתו, מוצע לקבוע כי הצעה למועמד לתפקיד נציב תלונות הציבור על שופטים תוגש בידי שר המשפטים או 10 ח"כים, וכי בחירתו תעשה במליאת הכנסת, בהצבעה חשאית, ברוב מיוחד של 70 מחבריה. זאת, בשונה מההסדר הקיים כיום, לפיו הנציב ממונה בידי הוועדה לבחירת שופטים, על פי הצעת שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון כאחד.
בהרב מיארה מתנגדת להצעת החוק וקבעה כי היא גורמת ל"הענקת בכורה לשיקולים פוליטיים בבחירת הנציב על פני השיקולים המקצועיים. פוליטיזציה של הליך מינוי הנציב, תוך דחיקה החוצה של השיקולים המקצועיים בבחירתו, עלול להוביל לפגיעה בעצמאותו ובאי התלות של הרשות השופטת". בקואליציה, כמובן, דוחים את עמדותיה.
ביום שלישי תקיים הוועדה דיון בהצעת חוק שהגיש ח"כ משה סעדה (ליכוד) להכפפת מח"ש אל שר המשפטים, על ידי מינוי ראש המחלקה על ידי שר המשפטים. כיום מח"ש כפופה לפרקליט המדינה. על פי ההצעה מח"ש גם תוכל לחקור תלונות נגד פרקליט המדינה, המשנים לפרקליט והתובעים בפרקליטות. הצעת החוק הוגשה אשתקד על ידי סעדה והתקבלה בקריאה הטרומית. מאחר שסעדה, לשעבר בכיר במח"ש, הגיש תביעה נגד מח"ש בגין התעמרות בשל עמדותיו - הודיעה לו היועמ"שית של הכנסת שגית אפיק שלא יוכל לקדמה. בשבוע שעבר הסתיים המשפט ובית המשפט חייב את המדינה לשלם לסעדה 110 אלף שקל. כעת הוא מתכוון להשלים את החקיקה בקריאה השנייה והשלישית עד לסוף כנס החורף בסוף מרץ 2025.
סעדה אומנם הכחיש כל קשר בין קידום החוק לבין חקירת עוזריו של השר בן גביר ונציב השב"ס. בשבוע שעבר בראיון לרדיו הוא טען כי "היומע"שית מנסה לייצר מסע נקמה בשר בן גביר ובממשלה. מדובר בחקירה פוליטית על סטרואידים. עוצרים אדם בכיר מאוד במהלך נסיעה וזה דבר שלא נעשה מעולם. וממה שאני יודע זה שוב מעצר על הדלפות לשר הממונה".
בהרב מיארה הביעה אשתקד התנגדות גם להצעת החוק הזו, כי היא מעוררת קשיים מהותיים, שעיקרם פגיעה קשה בעצמאות מערכת אכיפת החוק והרתעת אנשי מערכת אכיפת החוק בכל הנוגע למילוי תפקידם וכנגזרת מכך פגיעה בעקרונות יסוד של שלטון החוק, השוויון בפני החוק, וההגנה מפני שחיתות שלטונית".
ביום שלישי תקדם ועדת החוקה גם את הצעת החוק להחלשת לשכת עורכי הדין, דרך שליטה על תשלום דמי החבר, שהוגשה על ידי ח"כ חנוך מילביצקי (ליכוד). אשתקד הודיעה בהרב־מיארה על התנגדותה להצעה זו וטענה כי "חקיקה ממשלתית היא דרך המלך להסדרה רחבה של עיסוק מקצועי המחייב רישיון".
עוד תקציב למשרות בשכר של רבנים
ועדת החוקה תקיים ביום שלישי דיון גם בחוק הרבנים 2, לפיו השר לשירותי דת יהיה רשאי לתקצב כמות בלתי מוגבלת של משרות בשכר של רבנים, מזכירות או בלניות. המשמעות היא כי באמצעות הכספים הקואליציוניים תייצר הממשלה תקני רבנים שיחייבו את המדינה לעשרות שנים. ההצעה אושרה למרות התנגדות חריפה של משרדי האוצר והמשפטים.
ביום רביעי ועדת החוקה תקיים דיון בחוק להרחבת סמכויותיהם של בתי הדין הרבניים. מדובר בהצעת חוק שהוגשה על ידי קבוצת ח"כים בראשות משה גפני (יהדות התורה). בעקבות דרישת גפני, הצעת החוק הועברה לפני מספר חודשים אל ועדת הכספים בראשותו. היועמ"שית של הכנסת שגית אפיק התנגדה לקיום הדיון בוועדת הכספים, מאחר שהוועדה לא עוסקת בעניינים אלה, ובעקבות כך, נאלץ גפני להחזיר את הצעת החוק לוועדת החוקה.
לאוסף הצעות החוק הללו שנועדו לעגן את ההפיכה המשטרית, מתווספות הצעות חוק להרחבת העילות לפסילת רשימות ומתמודדים לכנסת שהוגשה על ידי יו"ר ועדת הכנסת ח"כ אופיר כץ (ליכוד) ותידון ביום שלישי בוועדת הכנסת. הצעת החוק מוסיפה לרשימת העילות גם "התומכים במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד מדינת ישראל". באופוזיציה חוששים שפסילת מועמדים תוריד את שיעור ההשתתפות של ערביי ישראל בבחירות, כוחם בכנסת ייקטן והדבר יסייע לגוש הימין. היועץ המשפטי של ועדת החוקה ד"ר גור בליי ציין כי "החלת ההוראה רק על העילה של 'תמיכה במאבק מזוין' ולא על עילות אחרות, דוגמת הסתה לגזענות, נעדרת היגיון פנימי ומוסיפה לקשיים".
בשורה התחתונה: בכל יום שעובר מקדמת הקואליציה את החוקים הפרטיים לביצוע ההפיכה המשטרית, באין מפריע עם רוב של 68 מנדטים בכנסת.
