מאחורי הפרגוד
הדתיים משנים הצבעה אבל בתוך הגוש
כלכליסט מנתח את המספרים שמאחורי הקולות, והפעם הדתיים לאומיים; למרות הזעם על ההשתמטות ועל החרדים, ולמרות שבעת המועמדים הדתיים בישר!, הרוב המכריע שלהם יישארו בתוך גוש נתניהו; מעבר לגוש השני נתפס בעיניהם כעריקה, הם חושבים שמצב המדינה טוב – וממשלת ימין יותר חשובה להם מההשתמטות; כתבה שביעית בסדרה
בציבור הדתי לאומי צפויים שינויים גדולים בהצבעה אבל בתוך הגוש. כך עולה מניתוח של הסוקר מנחם לזר, מנכ"ל לזר מחקרים. "עד לפני חודש הייתי אומר ששליש מהדתיים־לאומיים מתכוונים להצביע לליכוד, אבל מאז שהליכוד זרק את הדתיים מהרשימה זה ירד ל־20% ואפילו פחות", הוא אומר. "המעבר הוא לסמוטריץ' ובן גביר. קצת לוינטר".
מניתוח ההצבעה בבחירות 2022, שערך ד"ר אריאל פינקלשטיין מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, עולה ש־80.5% מהדתיים לאומיים הצביעו למפלגות גוש נתניהו. 9% הצביעו לבית היהודי של איילת שקד (שלא הזדהתה עם מחנה כלשהו) ורק 10.5% הצביעו מחוץ לגוש.
על פי סקר הקול הישראלי של המכון, 74% מהמשיבים יצביעו לגוש נתניהו. רק 13.7% יצביעו מחוץ לגוש (10.7% לביחד של בנט) ו־12.3% למפלגות הביניים (10.7% לעמך ישראל של וינטר). 16.6% מתלבטים. "שיעור הדתיים שלא יצביעו למפלגות הקואליציה יגדל אבל אני מתקשה לראות שהוא יעבור את ה־30%", אומר פינקלשטיין.
מספר בעלי זכות ההצבעה הדתיים לאומיים אינו גדול. מדובר ב־620 אלף איש שהם 8.5%, אך לזר מעריך את ההיקף שלהם ב־12 עד 14 מנדטים. אחת הסיבות לכך היא שיעור ההצבעה הגבוה. כמו כן, סביב הציבור הזה יש פריפריה של 5%-4% מבעלי זכות ההצבעה שרואים עצמם חלק ממנו סוציולוגית ולא דתית.
חלוקת המנדטים של הדתיים לאומיים לפי הסקרים של לזר היא: סמוטריץ' 4, בן גביר 2, הליכוד 2, וינטר 1, איזנקוט 1 ועוד שני מנדטים שיתפצלו לרסיסים. כשני מנדטים מתלבטים, רובם בגוש הימין. לדבריו, "הם כועסים מאוד על אי־השוויון בנטל. אבל הם ימניים וקשה להם לחצות את הקווים". הציבור הדתי לאומי הוא זה שהוביל את המאבק בחוק ההשתמטות ולמעשה סיכל אותו. הוא הסובל ביותר מעומס ימי המילואים. למרות זאת, האיומים לנקום בסמוטריץ' בקלפי התנדפו, בין היתר משום שסמוטריץ' שכנע שהיו לו הישגים בהתיישבות.
ליתר הכתבות בסדרה -
סיבה נוספת היא שמדובר בציבור קהילתי שבו קשה להתנהג אחרת. נתניהו וסמוטריץ' נחלו הצלחה כשהפכו את המעבר לגוש אחר לסוג של עריקה. "מעבר בין גושים זה עניין של זהות. מי שעובר מציגים אותו כשמאל", אומר פינקלשטיין.
לזר מציין מכשול נוסף: "ללכת עם הערבים נתפס כדבר שלא ייעשה, בטח אחרי 7 באוקטובר".
לדברי פינקלשטיין, מול הכעס על ההשתמטות עומדת שורה של שיקולים כמו הרצון להכרעה במלחמה והתמיכה בהפיכה המשטרית. בסקר הקול הישראלי מאוגוסט 58% מהדתיים ציינו שיקולי חוץ וביטחון במקום הראשון או השני בשיקולי ההצבעה, ורק 12% ציינו את גיוס החרדים.
"אצל הדתיים התחרות היא בין סמוטריץ' לליכוד, וגם וינטר למיעוט שמחפש שינוי", אומר הפרופסור למדע המדינה אשר כהן מאוניברסיטת בר־אילן.
הסבר נוסף לנאמנות של הציבור הדתי לגוש נתניהו אפשר למצוא בשאלה ששאל הסוקר דודי חסיד בסקר לכאן 11: 54% מהדתיים סבורים שמצבה של ישראל טוב יותר מאשר לפני ארבע שנים. רק 26% סבורים שמצבה רע יותר.
מדובר בציבור עם מחויבות גבוהה להצביע. בדיקה בכ־120 יישובים דתיים העלתה שיעור הצבעה ממוצע של 74%. מפלגת עמך ישראל יכולה להוות פתרון אידאלי למצביע הדתי שרוצה שינוי ולא רוצה לעבור גוש. אולם בסקרי סוף השבוע המפלגה לא עוברת את אחוז החסימה, מה שעשוי להרתיע מצביעים.
אף על פי שהציבור הדתי לאומי מהווה כ־8.5% בלבד מבעלי זכות ההצבעה, בכנסת היוצאת היו 23 חברי כנסת דתיים לאומיים, ובכנסת הבאה צפויים 25. המפלגה עם מספר הדתיים הגדול ביותר במקומות ריאליים היא ישר! אולם הציפייה היא שתקבל רק מנדט אחד מקולות המצביעים הדתיים.
