השמיים שוב נסגרים והמחלוקת על פיצוי לטסים מתלקחת שוב
חברות התעופה הזרות מבטלות טיסות, המדינה טרם הכריעה על הפיצוי במשבר הקודם, והנוסעים צפויים למאבקים נוספים
השיח סביב מתקפה אפשרית מצד איראן הוביל לביטולי טיסות של חברות זרות, בהן יונייטד איירליינס שביטלה את טיסותיה ל־48 שעות, ולופטהנזה ו־ITA שביטלו טיסות לילה לאורך חודש ינואר. עם הביטולים עולה שוב סוגיית הפיצוי, בזמן שהמדינה טרם פסקה לגבי פיצוי לנוסעים שטיסותיהם בוטלו במהלך "עם כלביא". ייתכן שבקרוב בתי המשפט יידרשו שוב לדון בסוגיית הפיצוי בעקבות ביטולי הטיסות האחרונים.
הנוסעים אמורים להיות זכאים לסיוע הכולל לינה ומזון, וכן לטיסה חלופית או החזר כספי, שאמורים להינתן להם ללא דיחוי על מנת לאפשר להם למצוא טיסות חלופיות. אך סוגיית הפיצוי מורכבת יותר. על פי הדין הישראלי, רשות שדות התעופה פועלת בימים אלה כסדרה, השמיים בישראל פתוחים לחלוטין, טיסות ממריאות ונוחתות בנתב"ג לאורך כל היום, ולא ניתנה כל התראה רשמית על איום ביטחוני שצפוי להתרחש בטווח המיידי. במצב כזה, אין כל מניעה שהטיסות יתקיימו, ובמידה שבוטלו טיסות — הנוסעים צפויים להיות זכאים לפיצוי.
לעומת זאת, טיסות שבוטלו על ידי חברות תעופה אירופיות, הכפופות לנהלי הבטיחות של האיחוד, מצויות במצב שונה. במקרים שבהם ניתנה התרעה על טיסה לאזור הנתפס כקרוב לזירת עימות עם איראן, ועל פי הדין האירופי, ובפרט תקנה המגנה על זכויות נוסעים בטיסות (261/2004), קיים סיכוי נמוך לכך שהנוסעים יהיו זכאים לפיצוי, שכן הביטולים נבעו ממה שמוגדר כאיום ביטחוני.
רגולטור התעופה של האיחוד האירופי, הסוכנות האירופית לבטיחות תעופה (EASA), המליץ בשבוע שעבר לחברות התעופה של הגוש האירופי להימנע מטיסה במרחב האווירי של איראן, על רקע ההתפתחויות האחרונות.
"בסופו של דבר, שאלת הזכאות לפיצוי צפויה להתברר בבתי המשפט", מסביר ראש תחום תעופה במשרד ליפא מאיר ושות', עו"ד דוד שפרכר. "התשובה אינה חד־משמעית ותיקבע בהתאם לנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה. חשוב להבין שהפסיקה האירופית רואה בישראל חלק מהמרחב האווירי הסמוך לאיראן, והיא מכירה במצב הנוכחי כמצב מלחמה, גם אם אין עדיין אזהרת מסע. לכן ייתכן כי אם הנוסע יבחר לתבוע דווקא בישראל, שכאן המצב עדיין שגרתי, יש לו סיכוי טוב יותר לקבל פיצוי".
בדצמבר 2025, לאחר חצי שנה של סחבת בסוגיית הפיצוי לנוסעים שטיסתם בוטלה במבצע "עם כלביא" והתעלמות מבקשות חברות התעופה המקומיות, איגוד התעופה הבינלאומי IATA וחברות התעופה הזרות הגישו בג"ץ נגד שרת התחבורה מירי רגב, בטענה כי אינה מפעילה את סמכותה ונסמכת על שיקולים זרים. הן אף איימו להגיש תביעה אזרחית נגד המדינה בגין ההפסדים שנגרמו להן במבצע נגד איראן.
עם סגירת השמיים ביוני 2025, כמעט 200 אלף ישראלים נתקעו בחו"ל. רבים שבו בטיסות החילוץ של החברות הישראליות, אך למעט אל על, שהשיבה את נוסעיה על חשבונה, שאר הנוסעים נדרשו לשלם על כרטיסים חדשים, רבים מהם במחירים מופקעים. בנוסף, כלל הנוסעים נאלצו לממן מכיסם את הימים הארוכים שבהם נותרו בחו"ל. רגב יכולה לחתום על צו שאושר בתיקון חוק טיבי (חוק פיצוי במקרה של ביטול או שינוי טיסה), שיגביל את הפיצוי ליומיים בשווי של 150 דולר ליום, אך מסרבת בדרישה שהאוצר יסכים לממן שלושה ימי פיצוי נוספים. האוצר מצידו מסרב, וטוען כי האחריות אינה של המדינה, וכי הפיצוי צריך להגיע מהחברות.
