מדריך
לטעויות בקריירה יש מחירים גבוהים. כך תבחרו נכון את מקום העבודה הבא, גם בשוק של מעסיקים
כמה זמן המשרה פתוחה, איך החברה מתייחסת לעובדיה והאם הבחירה בארגון ובתפקיד תשדרג או תשנמך עבורכם את הקריירה - השאלות שכדאי לשאול לפני שבוחרים מקום עבודה חדש
בשנים האחרונות שוק העבודה הפך לשוק של מעסיקים. רבות ורבים מתמודדים על כל תפקיד, חלקם אחרי זמן ארוך של אבטלה. בזמנים כאלה, כשהפרנסה דוחקת, קל לעשות בחירות שגויות. אבל לבחירות האלה, שקרויות גם טעויות קריירה, יש מחירים גבוהים.
טעויות קריירה פוגעות בתחושת המסוגלות של האדם, מחלישות את הדימוי העצמי התעסוקתי שלו. גם כלפי שוק העבודה - רצף של "פספוסים" ומעברים מהירים מדי בין תפקידים עלול לשדר למעסיקים פוטנציאליים חוסר שיקול דעת בבחירה וכך לפגוע בסיכוי להגיע לתפקיד החלומות שלך.
אני יודעת את הדברים כי חוויתי אותם על בשרי. עשיתי טעות קריירה, כשהצטרפתי לחברה אחרת, נוצצת לכאורה. תהליך הגיוס והמיון למשרה הנחשקת לכאורה ארך כארבעה חודשים (!) וכלל שמונה ראיונות עם חברי הנהלה, ועם המייסד והמנכ"ל הכריזמטי, וכן מצגת הנהלה – כולם פנים אל פנים בימים נפרדים במשרדי ההנהלה המרוחקים.
תוך שבוע הבנתי שעשיתי בחירה שגויה. מרוב רצון להתקבל וליהנות מטייטל נוצץ בחברה נחשבת, פספסתי ים של נורות אדומות. אחרי 6 שבועות בלי שינה, עזבתי לארגון אחר, בו נשארתי 4 שנים, והמשכתי בקריירה יציבה ומצליחה.
כדי לא לבזבז את השיעור היקר והכואב הזה, הנה 10 דברים שכדאי לבדוק כדי לצמצם את ההסתברות לטעות קריירה, ולבחור נכון:
1. איך חוויית הגיוס? חוויית המועמד ומשך התהליך הם סימן חשוב. האם התהליך ארוך ודורש ממך להפסיד זמן רב וימי עבודה, או קצר, ממוקד וממצה? האם הארגון עומד בהבטחות ומעדכן בשלבי התהליך, בלוחות הזמנים? חווית הגיוס היא אינדיקציה חשובה, כי אם מתייחסים באופן לא מכבד כבר בשלב החיזור, מה יהיה לאחר הקליטה בארגון?
2. כמה זמן התפקיד פתוח ולמה? יש סיבות לכך שתפקיד לא מאויש כל כך הרבה זמן. לעיתים הארגון לא סגור על דרישות התפקיד או על הפרופיל, לפעמים השכר או המנהל לא אטרקטיביים. שווה בדיקה.
3. מה המוניטין של הארגון כמעסיק? האם הארגון נחשב חדשן בתחומו? האם ספקים ושותפים עסקיים אוהבים לעבוד איתו? מה הדירוג של הארגון באתר Glassdoor – המקום שבו מועסקים אמיתיים בהווה ובעבר מדרגים חברות, או ב־The Worker, המקבילה הישראלית? מה אומרים על הארגון עובדים ועובדים לשעבר? קבוצות כגון "צרות בהייטק" או "חברות הייטק שלא כדאי לעבוד בהן" נותנות גם הן מידע רב ולא מצונזר על חווית העבודה בארגוני הייטק שונים. כן. לפעמים יש שם חוויות של מועמדים שנפסלו או עובדים שפוטרו. כדאי לקרוא בזהירות ולאתר מגמות.
4. מהן האיתנות הפיננסית של הארגון ויציבותו הארגונית? אפשר לבדוק בעיתונות הכלכלית ובדוחות הכספיים: האם החברה פיטרה לאחרונה באופן מסיבי? אילו בעלי תפקידים יציבים בה ואילו מתחלפים תדיר? האם ההנהלה קופאת על שמריה, יציבה או שחבריה מתחלפים כמו בתחנת רכבת?
5. האם המוצר של הארגון מקדם אימפקט חיובי? לכל אדם ישנם הגבולות שלו. אני הסכמתי לעבוד בחברת גיימינג כדי לרכוש ניסיון גלובלי, אבל לא הייתי מוכנה לעבוד, למשל, בחברת סיגריות או פורנו.
6. מי המנהל או המנהלת הישירים? מחקרים מראים כי זהו הפרמטר הכי חשוב בקביעת איכות החיים במקום העבודה. בדקו בפרופיל הלינקדאין האם הממונה הוא או היא אדם שתוכלו ללמוד מהם, לקבל השראה, שמקדם טאלנטים ותומך בהם, שמייצר פרויקטים ותהליכים מעניינים.
7. איך החברה מתייחסת לעובדיה? נסו לברר מי היה בתפקיד לפניכם וכמה זמן. האם מודדים בארגוןנתוני מחוּבּרוּת עובדים ותחלופה, או שאיש לא יודע לענות על זה? חפשו בדף הלינקדאין סימנים לאירועי חברה, ליוזמות חברתיות, למשך קדנציה ממוצע ועוד.
8. בירוקרטיה: בירוקרטיה היא ההפך מגמישות, מכיוון שהיא מכתיבה לעובדים מה עליהם לעשות בכל זמן נתון, בלי להתחשב בשינויים בעולם שבחוץ. ארגונים בירוקרטיים גורמים לאורך זמן למי שעובד בהם להרגיש מוגבל וחסר אנרגיה כי קשה להזיז בהם דברים. לכן מומלץ לבחון את רמת הבירוקרטיה בארגון עוד טרם הצטרפת אליו: איך מתנהל התהליך מולך – במהירות, בשקיפות, ביעילות ובהוגנות או בגרירת רגליים, בחזרה מהבטחות ובעיכוב של תהליכי קבלת החלטות? האם התהליכים ממוכנים ואוטומטיים או ידניים ומפרכים? אלה אינדיקטורים לא רעים לרמת הבירוקרטיה בארגון.
9. האם הבחירה בארגון ובתפקיד תשדרג או תשנמך את הקריירה שלך לטווח הארוך: האם בארגון תהיה לך אפשרות לא רק לתרום מכשרונך, אלא גם להיתרם – לעשות אימפקט משמעותי, ללמוד, להתנסות, להכיר אנשים חדשים, לחזק את המותג האישי שלך? האם הארגון נחשב בית ספר בתחומו? אם כן, כדאי להצטרף. אם לא – עדיף לחשוב היטב.
10. תחושת 'בטן': בסוף הגוף יודע תמיד ראשון מה נכון. גם אם רוב תהליך הגיוס מתבצע בזום, כדאי להתעקש להגיע פיזית לארגון, מה שיאפשר לך התרשמות גם מסביבת העבודה. האם המקום הפיזינעים לך? משדר אווירה נעימה? העובדים והעובדות שם נראים לך א.נשים שתיהני לאכול איתם צהריים? אם כן, זה סימן מצוין. אם יש לך תחושת בטן לא נעימה, כדאי להקשיב לה.
הכותבת, טלי סלונים-שפט, בעברה מנהלת משאבי אנוש בכירה במגוון תעשיות. מאמנת בכירות ובכירים ומתמחה בעולם העבודה החדש, מרצה ומחברת הספר: "לשחרר את הטאלנט שבך – מדריך אופטימי לניהול קריירה ועסק עצמאי".
