ניתוח
היצוא הביטחוני שובר שיאים, האיום בחרם מעמיד אותו בסכנה
התעשיות הביטחוניות ייצאו אשתקד אמצעי לחימה ב־14.8 מיליארד דולר, יותר ממחציתו לאירופה. אבל בענף מצננים את ההתלהבות: "בתעשיות הקטנות והבינוניות מרגישים בצורה ממשית את החרם הסמוי מצד מדינות בעולם. הרבה יותר קשה להן לקדם עסקאות". המבחן הקרוב יהיה בסלון האווירי בצרפת החודש
בזמן שאירופה מגבירה את הלחץ על ישראל לסיים את המלחמה בעזה ומאיימת לפגוע בעסקאות עם החברות הביטחוניות, היצוא של מערכות צבאיות לשנת 2024 שבר שיא והסתכם בכ־14.8 מיליארד דולר, 54% ממנו היה למדינות אירופה. זאת, על רקע מרוץ החימוש שיצרה המלחמה בין רוסיה לאוקראינה והגידול בהוצאות הביטחוניות של מדינות אירופה. בהשוואה ליצוא הביטחוני מישראל לאירופה ב־2023 מדובר בזינוק של כ־20%.
עיקר היצוא הוא של מערכות הגנה אוויריות. חלקן של מערכות אלה היווה בשנה שעברה כמחצית (48%) מכלל יצוא הנשק הישראלי והוא כולל כמה עסקאות ענק של התעשייה האווירית ורפאל. בין היתר מדובר במכירת מערכת ההגנה האווירית חץ 3 של תע"א לגרמניה בכ־14 מיליארד שקל, הנחשבת לעסקה הביטחונית הגדולה בתולדות המדינה, וכן שורה של עסקאות שבהן נמכרה מערכת ההגנה ברק MX. רפאל, שמשווקת את מערכת ההגנה קלע דוד, נערכת לשיווק בינלאומי של מערכת ההגנה בלייזר מגן אור.
הביקוש החזק לנשק הישראלי נובע מהסיוע הצבאי הנרחב שמדינות אירופה מגישות לאוקראינה תוך אספקת נשק מתוך המלאים של צבאותיהן, ומנצלות את ההזדמנות לחידוש מערכי תקיפה והגנה שהוזנחו במשך עשרות שנים. לצד ההצטיידות הקדחתנית שלה בנשק מתקדם, שחלק ניכר ממנו נרכש מהחברות הישראליות, אירופה ממשיכה להוביל את המאמץ הבינלאומי לאלץ את ישראל לנצור את האש. לחצים אלה כללו את הדרת החברות הישראליות מתערוכות ביטחוניות יוקרתיות שהתקיימו בשנה שעברה בצרפת ובחרם מצד מדינות אחרות שמנעו אספקת רכיבים וחומרי גלם המשמשים לייצור נשק. השבוע גם ממשלת ספרד הקשיחה את גישתה לישראל כשהקפיאה עסקה לרכישת טילים נגד טנקים מסוג ספייק מרפאל ביותר מ־300 מיליון דולר. לפני כמה שבועות ביטלה ספרד עסקה לרכישת תחמושת לנשק קל מאלביט מערכות בסכום של 6.6 מיליון דולר.
חרף הלחצים והסנטימנט השלילי הגובר כלפי ישראל, אירופה היתה אשתקד שוק הפעילות הגדול ביותר של התעשיות הישראליות והדיחה מראש הטבלה את אסיה והפסיפיק. רק 23% מכלל יצוא הנשק הופנו בשנה שעברה למדינות אסיה והפסיפיק. מדינות ערביות ובהן איחוד האמירויות, מרוקו, בחריין וסודאן היוו 12% מהיצוא הביטחוני הישראלי לעומת 3% בלבד בשנת 2023. השנה מרוקו בחרה בתותחי ATMOS של אלביט מערכות במסגרת עסקה שהיקפה מוערך ב־150 עד 200 מיליון יורו. לפני כשנתיים מרוקו רכשה מאלביט גם את מערכת ה־ PULS לשיגור רקטות מדויקות לטווח של עד 300 ק"מ. לפי פרסומים, התעשייה האווירית מכרה למרוקו את מערכת ההגנה ברק MX ולוויין ביון.
מנתוני האגף ליצוא ביטחוני (סיב"ט) של משרד הביטחון עולה כי 54% מכלל עסקאות הנשק של ישראל בעולם נעשו מתוקף הסכמים בין מדינות, שמזמנים תהליכי מכירה ואספקה מקוצרים משמעותית. מדובר בעלייה ניכרת במעורבות של המדינה בעסקאות הנשק. ב־2023 חלקן של עסקאות אלה בכלל היצוא הביטחוני הישראלי עמד על 35%.
זאת השנה הרביעית ברציפות שהיצוא הביטחוני מישראל שובר את השיא של עצמו כשב־5 השנים האחרונות הכפיל את היקפו. לדברי ראש האגף ליצוא ביטחוני יאיר קולס, לחברות הישראליות יש יתרון מובהק בשווקים לא רק בזכות העליונות הטכנולוגית אלא גם משום שהנשק הישראלי מבוסס על התנסות ארוכת שנים בלחימה. לכך נוספת יכולתן של החברות בארץ לייצר ולספק את הסחורה במהירות. "חברות ביטחוניות זרות מסוגלות לספק הזמנות בתוך 7 שנים ואילו הישראליות יכולות לעשות זאת בתוך שנתיים־שלוש כשמקביל הן מספקות ציוד לצה"ל", אמר.
קולס הודה כי תמונות הרעב וההרס מעזה "מעמידות את ישראל בפני אתגר גדול ומעצימות את הקושי בדיאלוג שמשרד הביטחון מקיים עם המשרדים המקבילים לו בעולם". קולס התקשה להעריך אם גם בשנים הבאות התעשיות הישראליות ימשיכו לדווח על שיאים ביצוא הביטחוני על רקע קשיים בשרשראות האספקה שנגרמים בין השאר מהאיום של החות'ים בתימן על נתיבי שיט וכן מירי של טילים לעבר נתב"ג.
יו"ר רפאל יובל שטייניץ אמר לכלכליסט כי היקף ההזמנות שהצטבר בתעשיות הישראליות יכול להבטיח שבשנה־שנתיים הקרובות "גרף היצוא הביטחוני ימשיך לעלות". מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן הוסיף: "אם המצב המדיני של ישראל היה טוב יותר, גם הביצועים של החברות הביטחוניות היו טובים אף יותר מאלה שמשתקפים בנתוני היצוא".
ברפאל אמרו אתמול כי החברה משלימה את היערכותה להשתתפות בסלון האווירי בלה בורז'ה בצרפת שייערך בעוד כשבוע וחצי וכבר שלחה לשם את המוצרים שבכוונתה להציג. בשתי התערוכות הביטחוניות הקודמות בצרפת "יורוסטורי" ו"יורונבאל" ממשלת צרפת מנעה את השתתפות החברות הישראליות, אך לפי שעה לא התקבל בארץ מסר כלשהו שמטיל ספק לגבי השתתפותן השנה.
עו"ד יובל ששון, שותף במשרד מיתר ומומחה לחברות ביטחוניות, מזהיר שענני סערה מתעבים באופק. "באירופה גוברות הקריאות להקטין את הרכש של נשק מישראל ולהעדיף חלופות שמציעות חברות אחרות בעולם. כל עסקה שנחתמת שם הופכת להיות יותר ויותר קשה, גם במדינות שנחשבות ידידותיות לישראל", אמר. "כל נתוני המאקרו שמתפרסמים ביחס ליצוא הביטחוני מטעים, ועל בסיסם רבים ישזרו לעצמם זרים, אבל אסור לנו לשקוט על השמרים. אנחנו חייבים להבין שהצונמי המדיני יפגע גם בתחום הביטחוני. בתעשיות הקטנות והבינוניות מרגישים בצורה ממשית את החרם הסמוי מצד מדינות בעולם והרבה יותר קשה להן לקדם עסקאות".
